עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מתי 21‏‏:1‏‏-46

כא  כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם וְהִגִּיעוּ אֶל בֵּית פַּגֵּי שֶׁעַל הַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח יֵשׁוּעַ שְׁנֵי תַּלְמִידִים  וְאָמַר לָהֶם: ”לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם וּמִיָּד תִּמְצְאוּ שָׁם אָתוֹן קְשׁוּרָה וְעַיִר אִתָּהּ. הַתִּירוּ אוֹתָם וְהָבִיאוּ אוֹתָם אֵלַי.  וְאִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אֶתְכֶם דְּבַר מָה, אִמְרוּ, ’הָאָדוֹן זָקוּק לָהֶם’, וְהוּא מִיָּד יָנִיחַ לָכֶם לָקַחַת אוֹתָם”.‏  לְמַעֲשֶׂה, כָּךְ קָרָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם מָה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא:  ‏”אִמְרוּ לְבַת צִיּוֹן: ’הִנֵּה מַלְכֵּךְ בָּא אֵלַיִךְ, עָנָו* וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר — עַל עַיִר בֶּן אָתוֹן’”.‏*  הָלְכוּ הַתַּלְמִידִים וְעָשׂוּ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהוֹרָה לָהֶם יֵשׁוּעַ.  הֵם הֵבִיאוּ אֶת הָאָתוֹן וְאֶת הָעַיִר, וּלְאַחַר שֶׁשָּׂמוּ עֲלֵיהֶם אֶת בִּגְדֵיהֶם, יָשַׁב יֵשׁוּעַ עַל הָעַיִר.  רֹב הָאֲנָשִׁים פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ, וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן הָעֵצִים וְשָׁטְחוּ אוֹתָם עַל הַדֶּרֶךְ.  וַהֲמוֹן הָעָם שֶׁהָלְכוּ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו שָׁבוּ וְקָרְאוּ: ”הוֹשַׁע נָא אֶת בֶּן דָּוִד! בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה!‏* הוֹשַׁע נָא אוֹתוֹ, הַשּׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים!”‏ 10  בְּהִכָּנְסוֹ לִירוּשָׁלַיִם רָגְשָׁה כָּל הָעִיר וְסָעֲרָה, וְהָאֲנָשִׁים שָׁאֲלוּ: ”מִיהוּ זֶה?” 11  אָמְרוּ לָהֶם הַהֲמוֹנִים: ”זֶהוּ הַנָּבִיא יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל!”‏ 12  יֵשׁוּעַ נִכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְגֵרֵשׁ מִשָּׁם אֶת כָּל הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים וְהָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת מַחְלִיפֵי הַכְּסָפִים וְאֶת כִּסְּאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים. 13  אָמַר לָהֶם: ”כָּתוּב: ’בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא’,‏* אֲבָל אַתֶּם הוֹפְכִים אוֹתוֹ לִמְעָרַת שׁוֹדְדִים”. 14  לְאַחַר מִכֵּן נִגְּשׁוּ אֵלָיו עִוְּרִים וּפִסְחִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם.‏ 15  כְּשֶׁרָאוּ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַסּוֹפְרִים אֶת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה וְאֶת הַיְּלָדִים הַצּוֹעֲקִים בַּמִּקְדָּשׁ, ”הוֹשַׁע נָא אֶת בֶּן דָּוִד!”, נִתְמַלְּאוּ כַּעַס 16  וְאָמְרוּ לוֹ: ”אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת מָה שֶׁהֵם אוֹמְרִים?” הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”כֵּן. הַאִם מֵעוֹלָם לֹא קְרָאתֶם אֶת הַכָּתוּב: ’מִפִּי עוֹלָלִים וְיוֹנְקִים הֵפַקְתָּ הַלֵּל’?”‏* 17  לְאַחַר מִכֵּן עָזַב אוֹתָם. הוּא יָצָא מִן הָעִיר אֶל בֵּית עַנְיָה וְלָן שָׁם.‏ 18  בְּשׁוּבוֹ אֶל הָעִיר הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר הָיָה רָעֵב. 19  כְּשֶׁרָאָה עֵץ תְּאֵנָה בְּצַד הַדֶּרֶךְ, הִתְקָרֵב אֵלָיו אֲבָל לֹא מָצָא בּוֹ מְאוּמָה מִלְּבַד עָלִים. אָמַר אֵלָיו: ”לְעוֹלָם לֹא תָּנִיב עוֹד פְּרִי”, וּבוֹ בָּרֶגַע הִתְיַבֵּשׁ עֵץ הַתְּאֵנָה. 20  בִּרְאוֹתָם זֹאת נִדְהֲמוּ הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ: ”אֵיךְ הִתְיַבֵּשׁ עֵץ הַתְּאֵנָה בִּן רֶגַע?” 21  הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אִם תִּהְיֶה לָכֶם אֱמוּנָה וְלֹא תְּפַקְפְּקוּ, לֹא רַק שֶׁתַּעֲשׂוּ אֶת מָה שֶׁעָשִׂיתִי לְעֵץ הַתְּאֵנָה, אֶלָּא גַּם תּוּכְלוּ לוֹמַר לָהָר הַזֶּה, ’הֵעָקֵר וְהִזָּרֵק לְתוֹךְ הַיָּם’, וְכָךְ יִקְרֶה. 22  וְכָל מָה שֶׁתְּבַקְּשׁוּ בִּתְפִלָּה תְּקַבְּלוּ אִם תִּהְיֶה לָכֶם אֱמוּנָה”.‏ 23  הוּא נִכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּבְשָׁעָה שֶׁלִּמֵּד שָׁם נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְזִקְנֵי הָעָם וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? וּמִי נָתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת?” 24  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: ”גַּם אֲנִי אֶשְׁאַל אֶתְכֶם דָּבָר אֶחָד, וְאִם תָּשִׁיבוּ לִי, אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: 25  מִנַּיִן קִבֵּל יוֹחָנָן אֶת הַסַּמְכוּת לְהַטְבִּיל? מִן הַשָּׁמַיִם אוֹ מִבְּנֵי אָדָם?” אָז דִּבְּרוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם וְאָמְרוּ: ”אִם נֹאמַר, ’מִן הַשָּׁמַיִם’, הוּא יֹאמַר לָנוּ, ’אִם כֵּן, מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?’ 26  אֲבָל אִם נֹאמַר, ’מִבְּנֵי אָדָם’, אוֹי לָנוּ מִן הֶהָמוֹן, כִּי יוֹחָנָן נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי כֻּלָּם לְנָבִיא”. 27  הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ: ”אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים”. אָמַר לָהֶם: ”גַּם אֲנִי לֹא אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.‏ 28  ‏”מָה דַּעְתְּכֶם? לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים. נִגַּשׁ אֶל הָרִאשׁוֹן וְאָמַר לוֹ, ’בְּנִי, לֵךְ לַעֲבֹד הַיּוֹם בַּכֶּרֶם’. 29  הֵשִׁיב הַבֵּן וְאָמַר, ’כֵּן, אֲדוֹנִי’, אֲבָל לֹא הָלַךְ. 30  נִגַּשׁ אֶל הַשֵּׁנִי וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר. הֵשִׁיב הַבֵּן וְאָמַר, ’לֹא אֵלֵךְ’, אֲבָל אַחַר כָּךְ הִתְחָרֵט וְהָלַךְ לַכֶּרֶם. 31  מִי מִשְּׁנֵיהֶם עָשָׂה אֶת רְצוֹן אָבִיו?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”הַשֵּׁנִי”. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת הוֹלְכִים לִפְנֵיכֶם לְמַלְכוּת אֱלֹהִים. 32  הֵן יוֹחָנָן בָּא וְהֶרְאָה לָכֶם אֶת דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ. אוּלָם הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת הֶאֱמִינוּ לוֹ, וְאַתֶּם, אַף שֶׁרְאִיתֶם זֹאת, לֹא הִתְחָרַטְתֶּם וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ.‏ 33  ‏”שִׁמְעוּ מָשָׁל נוֹסָף: בַּעַל בַּיִת נָטַע כֶּרֶם, גִּדֵּר אוֹתוֹ מִסָּבִיב, חָצַב בּוֹ גַּת וּבָנָה מִגְדָּל. אַחַר כָּךְ הֶחְכִּיר אוֹתוֹ לְכוֹרְמִים וְנָסַע לְמָקוֹם רָחוֹק. 34  בְּעֵת הַבָּצִיר שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו אֶל הַכּוֹרְמִים לְקַבֵּל אֶת פִּרְיוֹ. 35  תָּפְסוּ הַכּוֹרְמִים אֶת עֲבָדָיו — אֶת זֶה הִכּוּ, אֶת זֶה הָרְגוּ וְאֶת זֶה סָקְלוּ בַּאֲבָנִים. 36  אָז שָׁלַח עֲבָדִים אֲחֵרִים, רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים, וְגַם לָהֶם עָשׂוּ כָּךְ. 37  לְבַסּוֹף שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת בְּנוֹ בְּחָשְׁבוֹ לְעַצְמוֹ, ’אֶת בְּנִי הֵם יְכַבְּדוּ’. 38  כְּשֶׁרָאוּ הַכּוֹרְמִים אֶת הַבֵּן אָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, ’זֶה הַיּוֹרֵשׁ; בּוֹאוּ נַהֲרֹג אוֹתוֹ וְנִקַּח לָנוּ אֶת נַחֲלָתוֹ!’ 39  הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ, גָּרְרוּ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם וְהָרְגוּ אוֹתוֹ. 40  אִם כֵּן, כְּשֶׁיָּבוֹא בַּעַל הַכֶּרֶם, מָה יַעֲשֶׂה לְאוֹתָם כּוֹרְמִים?” 41  הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”בְּשֶׁל רִשְׁעָתָם יָבִיא עֲלֵיהֶם הַשְׁמָדָה נוֹרָאִית, וְאֶת הַכֶּרֶם יַחְכִּיר לְכוֹרְמִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר יִתְּנוּ לוֹ אֶת הַפְּרִי בְּמוֹעֲדוֹ”.‏ 42  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”הַאִם מֵעוֹלָם לֹא קְרָאתֶם בַּכְּתוּבִים: ’הָאֶבֶן שֶׁמָּאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.‏* מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹאת, וּפִלְאִית הִיא בְּעֵינֵינוּ’?‏* 43  עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: מַלְכוּת אֱלֹהִים תִּלָּקַח מִכֶּם וְתִנָּתֵן לְעַם הַמֵּנִיב אֶת פִּרְיָהּ. 44  זֹאת וְעוֹד, הַנּוֹפֵל עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת יִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים, וְכָל מִי שֶׁתִּפֹּל עָלָיו הָאֶבֶן יִמָּחֵץ”.‏ 45  כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת מְשָׁלָיו, הֵבִינוּ שֶׁעֲלֵיהֶם דִּבֵּר. 46  הֵם חִפְּשׂוּ דֶּרֶךְ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אֲבָל פָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַהֲמוֹנִים כִּי הוּא נֶחְשַׁב בְּעֵינֵיהֶם לְנָבִיא.‏

הערות שוליים

ראה ערך ”ענווה” במונחון‏.‏
זכר ט’:9‏.‏
תה קי”ח:25, 26‏.‏
ישע נ”ו:7‏.‏
תה ח’:3‏.‏
‏”ראש פינה”: האבן העליונה שהונחה על נקודת המפגש של שני כתלים.‏
תה קי”ח:22, 23‏.‏