עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מתי 13‏‏:1‏‏-58

יג  בְּאוֹתוֹ יוֹם יָצָא יֵשׁוּעַ מִן הַבַּיִת וְיָשַׁב עַל יַד הַיָּם.  כֵּיוָן שֶׁהִתְקַהֵל סְבִיבוֹ הֲמוֹן עַם רַב, נִכְנַס לְסִירָה וְיָשַׁב בָּהּ, וְכָל הַהֲמוֹנִים עָמְדוּ עַל הַחוֹף.  אָז הֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם דְּבָרִים רַבִּים בִּמְשָׁלִים וְאָמַר: ”הִנֵּה יָצָא הַזּוֹרֵעַ לִזְרֹעַ,  וְכַאֲשֶׁר זָרַע נָפְלוּ כַּמָּה זְרָעִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ וּבָאוּ הַצִּפּוֹרִים וְאָכְלוּ אוֹתָם.  אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל שִׁכְבַת סֶלַע, הֵיכָן שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם הַרְבֵּה אֲדָמָה, וּמִיָּד נָבְטוּ מִפְּנֵי שֶׁהָאֲדָמָה לֹא הָיְתָה עֲמֻקָּה.  אוּלָם כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ נִצְרְבוּ, וּבְאֵין שָׁרָשִׁים הִתְיַבְּשׁוּ.  אֲחֵרִים נָפְלוּ בֵּין הַקּוֹצִים, וְהַקּוֹצִים עָלוּ וְחָנְקוּ אוֹתָם.  וַאֲחֵרִים נָפְלוּ עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה וְהֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת פְּרִי — זֶה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים.  מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיַּקְשִׁיב”. 10  נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים וְשָׁאֲלוּ: ”מַדּוּעַ אַתָּה מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים?” 11  הֵשִׁיב וְאָמַר: ”לָכֶם נִתָּן לְהָבִין אֶת סוֹדוֹתֶיהָ הַמְּקֻדָּשִׁים שֶׁל מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אַךְ לָהֶם לֹא נִתָּן. 12  כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ עוֹד, וְשֶׁפַע רַב יִהְיֶה לוֹ; אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ. 13  מִשּׁוּם כָּךְ מְדַבֵּר אֲנִי אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים, כִּי רוֹאִים הֵם אַךְ לְמַעֲשֶׂה אֵינָם רוֹאִים, וְשׁוֹמְעִים אַךְ אֵינָם מַקְשִׁיבִים, וְגַם אֵינָם מְבִינִים. 14  וּמִתְקַיֶּמֶת בָּהֶם נְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ: ’תִּשְׁמְעוּ אַךְ לֹא תָּבִינוּ; תִּרְאוּ אַךְ לֹא תַּבְחִינוּ. 15  כִּי נֶאֱטַם לֵב הָעָם הַזֶּה, וּבְאָזְנֵיהֶם שׁוֹמְעִים אַךְ אֵינָם מַקְשִׁיבִים, וְאֶת עֵינֵיהֶם עוֹצְמִים, לְמַעַן לֹא יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּאָזְנֵיהֶם וְלֹא יָבִינוּ בִּלְבָבָם וְלֹא יָשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם וַאֲנִי לֹא אֲרַפֵּא אוֹתָם’.* 16  ”אַךְ אַשְׁרֵי עֵינֵיכֶם כִּי רוֹאוֹת הֵן, וְאָזְנֵיכֶם כִּי שׁוֹמְעוֹת הֵן. 17  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: נְבִיאִים וְצַדִּיקִים רַבִּים נִכְסְפוּ לִרְאוֹת אֶת מָה שֶׁאַתֶּם רוֹאִים וְלֹא רָאוּ, וְלִשְׁמֹעַ אֶת מָה שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים וְלֹא שָׁמְעוּ. 18  ”וּבְכֵן, הַקְשִׁיבוּ לְפֵשֶׁר מְשַׁל הַזּוֹרֵעַ. 19  כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת וְאֵינֶנּוּ מֵבִין אוֹתָהּ, בָּא הָרָשָׁע וְחוֹטֵף אֶת מָה שֶׁנִּזְרַע בְּלִבּוֹ; זֶהוּ הַנִּזְרָע בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ. 20  הַנִּזְרָע בְּשִׁכְבַת הַסֶּלַע הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַבְּשׂוֹרָה וּמִיָּד מְקַבֵּל אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה. 21  אַךְ אֵין לוֹ שָׁרָשִׁים בְּתוֹכוֹ, וְהוּא מַחְזִיק מַעֲמָד לִזְמַן קָצָר, וּבִשְׁעַת צָרָה אוֹ רְדִיפָה בִּגְלַל הַבְּשׂוֹרָה הוּא נִכְשָׁל מִיָּד. 22  הַנִּזְרָע בֵּין הַקּוֹצִים הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַבְּשׂוֹרָה, אֶלָּא שֶׁדַּאֲגוֹת הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי הַזֶּה וְתַעְתּוּעֵי הָעֹשֶׁר חוֹנְקִים אֶת הַבְּשׂוֹרָה, וְהוּא חָדֵל לְהָנִיב פְּרִי. 23  הַנִּזְרָע בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַבְּשׂוֹרָה וּמֵבִין אוֹתָהּ וְגַם עוֹשֶׂה פְּרִי — זֶה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים”. 24  הִמְשִׁיךְ וְסִפֵּר לָהֶם מָשָׁל נוֹסָף: ”דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאִישׁ שֶׁזָּרַע זְרָעִים טוֹבִים בְּשָׂדֵהוּ. 25  בְּשָׁעָה שֶׁיָּשְׁנוּ הָאֲנָשִׁים בָּא אוֹיְבוֹ, זָרַע עֲשָׂבִים רָעִים בֵּין הַחִטִּים וְהָלַךְ לוֹ. 26  כַּאֲשֶׁר צָמְחוּ הַגִּבְעוֹלִים וְעָשׂוּ פְּרִי, נִרְאוּ גַּם הָעֲשָׂבִים הָרָעִים. 27  נִגְּשׁוּ עַבְדֵי בַּעַל הַבַּיִת וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, ’אֲדוֹנֵנוּ, הַאִם לֹא זָרַעְתָּ זְרָעִים טוֹבִים בְּשָׂדְךָ? אִם כֵּן, מִנַּיִן הִגִּיעוּ הָעֲשָׂבִים הָרָעִים?’ 28  אָמַר לָהֶם, ’אוֹיֵב עָשָׂה זֹאת’. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, ’הַאִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ וּנְלַקֵּט אוֹתָם?’ 29  הֵשִׁיב וְאָמַר, ’לֹא, שֶׁמָּא בְּלַקֶּטְכֶם אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים, תַּעַקְרוּ אִתָּם גַּם אֶת הַחִטִּים. 30  הָנִיחוּ לִשְׁנֵיהֶם לִגְדֹּל יַחַד עַד הַקָּצִיר, וּבְעֵת הַקָּצִיר אֹמַר לַקּוֹצְרִים: לַקְּטוּ תְּחִלָּה אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים וְאִגְדוּ אוֹתָם לַאֲלֻמּוֹת כְּדֵי לְשָׂרְפָם. אַחַר כָּךְ לְכוּ, אִסְפוּ אֶת הַחִטִּים וְהַכְנִיסוּ אוֹתָן לַאֲסָמִי’”. 31  הוֹסִיף וְסִפֵּר לָהֶם עוֹד מָשָׁל: ”דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְגַרְגִּיר חַרְדָּל אֲשֶׁר לָקַח אִישׁ וְזָרַע בְּשָׂדֵהוּ. 32  אָמְנָם קָטָן הוּא מִכָּל הַזְּרָעִים, אַךְ לְאַחַר צְמִיחָתוֹ גָּדוֹל הוּא מִכָּל יֶרֶק וְהוֹפֵךְ לְעֵץ אֲשֶׁר עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם בָּאִים וְשׁוֹכְנִים בֵּין עֲנָפָיו”. 33  עוֹד מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: ”דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לִשְׂאוֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וְטָמְנָה בְּשָׁלוֹשׁ סְאִים* קֶמַח עַד שֶׁהַבָּצֵק הֶחְמִיץ כֻּלּוֹ”. 34  אֶת כָּל אֵלֶּה אָמַר יֵשׁוּעַ לַהֲמוֹנִים בִּמְשָׁלִים. לְמַעֲשֶׂה, בְּלִי מָשָׁל לֹא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם, 35  לְמַעַן יִתְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפִי הַנָּבִיא: ”אֶפְתַּח פִּי בִּמְשָׁלִים; אַכְרִיז אֶת שֶׁהָיָה נִסְתָּר מֵאָז הִוָּסֵד עוֹלָם”.* 36  אַחֲרֵי כֵן שִׁלַּח יֵשׁוּעַ אֶת הֲמוֹן הָעָם וְנִכְנַס לַבַּיִת. נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: ”הַסְבֵּר לָנוּ אֶת מְשַׁל הָעֲשָׂבִים הָרָעִים שֶׁבִּשְׂדֵה הַחִטָּה”. 37  הֵשִׁיב וְאָמַר: ”הַזּוֹרֵעַ אֶת הַזְּרָעִים הַטּוֹבִים הוּא בֶּן הָאָדָם; 38  הַשָּׂדֶה הוּא הָעוֹלָם. הַזְּרָעִים הַטּוֹבִים הֵם בְּנֵי הַמַּלְכוּת, וְהָעֲשָׂבִים הָרָעִים הֵם בְּנֵי הָרָשָׁע. 39  הָאוֹיֵב הַזּוֹרֵעַ אוֹתָם הוּא הַשָּׂטָן.* עֵת הַקָּצִיר הִיא אַחֲרִית הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי, וְהַקּוֹצְרִים הֵם הַמַּלְאָכִים. 40  לְפִיכָךְ כְּמוֹ שֶׁמְּלַקְּטִים אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים וְשׂוֹרְפִים אוֹתָם בָּאֵשׁ, כָּךְ יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי. 41  בֶּן הָאָדָם יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו, וְהֵם יְלַקְּטוּ מִמַּלְכוּתוֹ אֶת כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים וְאֶת כָּל עוֹשֵׂי הָרֶשַׁע, 42  וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל כִּבְשַׁן הָאֵשׁ. שָׁם יִבְכּוּ וְיַחְרְקוּ שִׁנַּיִם. 43  בְּאוֹתָהּ עֵת יָאִירוּ הַצַּדִּיקִים כַּשֶּׁמֶשׁ בְּמַלְכוּת אֲבִיהֶם. מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיַּקְשִׁיב. 44  ”דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאוֹצָר טָמוּן בַּשָּׂדֶה, שֶׁאוֹתוֹ מָצָא אִישׁ וְטָמַן אוֹתוֹ שׁוּב. וּמֵרֹב שִׂמְחָה הוּא הוֹלֵךְ וּמוֹכֵר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְקוֹנֶה אֶת הַשָּׂדֶה הַהוּא. 45  ”עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְסוֹחֵר נוֹדֵד הַמְּחַפֵּשׂ פְּנִינִים מֻבְחָרוֹת. 46  כַּאֲשֶׁר מָצָא פְּנִינָה יְקָרָה אַחַת, הָלַךְ וּמִיָּד מָכַר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְקָנָה אוֹתָהּ. 47  ”עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְרֶשֶׁת שֶׁהֻשְׁלְכָה לַיָּם וְאָסְפָה כָּל מִינֵי דָּגִים. 48  כַּאֲשֶׁר הִתְמַלְּאָה הֶעֱלוּ אוֹתָהּ לַחוֹף. יָשְׁבוּ וְלִקְּטוּ אֶת הַטּוֹבִים לְתוֹךְ כֵּלִים, אַךְ אֶת הַלֹּא־רְאוּיִים לְמַאֲכָל הִשְׁלִיכוּ. 49  כָּךְ יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי: הַמַּלְאָכִים יֵצְאוּ וְיַפְרִידוּ אֶת הָרְשָׁעִים מִבֵּין הַצַּדִּיקִים 50  וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל כִּבְשַׁן הָאֵשׁ. שָׁם יִבְכּוּ וְיַחְרְקוּ שִׁנַּיִם. 51  ”הַאִם הֵבַנְתֶּם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”כֵּן”. 52  אָמַר לָהֶם: ”הוֹאִיל וְאַתֶּם מְבִינִים זֹאת, דְּעוּ כִּי כָּל מוֹרֶה הַלּוֹמֵד עַל אוֹדוֹת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם הוּא כְּבַעַל בַּיִת הַמּוֹצִיא מִבֵּית אוֹצָרוֹ דְּבָרִים חֲדָשִׁים וִישָׁנִים”. 53  כַּאֲשֶׁר סִיֵּם יֵשׁוּעַ לְסַפֵּר אֶת הַמְּשָׁלִים הָאֵלֶּה, הָלַךְ מִשָּׁם. 54  הוּא בָּא אֶל עִירוֹ וְהֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם. הִשְׁתּוֹמְמוּ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ: ”מִנַּיִן לוֹ הַחָכְמָה הַזֹּאת וּמִנַּיִן לוֹ הַכּוֹחַ לְחוֹלֵל אֶת הַגְּבוּרוֹת הַלָּלוּ? 55  הֲרֵי זֶה בְּנוֹ שֶׁל הַנַּגָּר! וְאִמּוֹ הִיא מִרְיָם, וְאֶחָיו הֵם יַעֲקֹב, יוֹסֵף, שִׁמְעוֹן וִיהוּדָה. 56  וְאַחֲיוֹתָיו, הֲרֵי כֻּלָּן פֹּה אִתָּנוּ! אִם כֵּן, מִנַּיִן לוֹ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?” 57  וְהוּא הָיָה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”אֶת הַנָּבִיא מְכַבְּדִים בְּכָל מָקוֹם מִלְּבַד בְּעִירוֹ וּבְבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ”. 58  וּבִגְלַל חֹסֶר אֱמוּנָתָם לֹא עָשָׂה שָׁם גְּבוּרוֹת רַבּוֹת.

הערות שוליים

ישע ו’:9, 10‏.‏
בערך עשרה קילוגרם.‏
תה ע”ח:2‏.‏
ביוונית, דיאבולוס, מילה שפירושה ”משמיץ”.‏