עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מתי 12‏‏:1‏‏-50

יב  בְּאוֹתָהּ עֵת עָבָר יֵשׁוּעַ דֶּרֶךְ שְׂדוֹת הַתְּבוּאָה בְּשַׁבָּת. תַּלְמִידָיו הָיוּ רְעֵבִים וְהֵחֵלּוּ לִקְטֹף שִׁבּוֹלִים וְלֶאֱכֹל.  רָאוּ זֹאת הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: ”הִנֵּה תַּלְמִידֶיךָ עוֹשִׂים אֶת מָה שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת!”  אָמַר לָהֶם: ”הַאִם לֹא קְרָאתֶם מָה עָשָׂה דָּוִד כַּאֲשֶׁר הוּא וְהָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ הָיוּ רְעֵבִים?  הֲרֵי נִכְנַס לְבֵית אֱלֹהִים, וְהֵם אָכְלוּ אֶת הַלֶּחֶם הַמֻּצָּג,* שֶׁלֹּא הָיָה מֻתָּר לוֹ וְלָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ לֶאֱכֹל, כִּי אִם לַכֹּהֲנִים בִּלְבַד.  וְהַאִם לֹא קְרָאתֶם בַּתּוֹרָה כִּי בַּשַּׁבָּתוֹת עוֹבְדִים הַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין בָּהֶם אַשְׁמָה?  וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁגָּדוֹל מִן הַמִּקְדָּשׁ נִמְצָא כָּאן.  אַךְ אִלּוּ הֵבַנְתֶּם מָה מַשְׁמָע, ’בְּרַחֲמִים חָפֵץ אֲנִי וְלֹא בְּזֶבַח’,* לֹא הֱיִיתֶם מַרְשִׁיעִים אֶת הַנְּקִיִּים מֵאַשְׁמָה,  שֶׁכֵּן בֶּן הָאָדָם הוּא אֲדוֹן הַשַּׁבָּת”.  הוּא הָלַךְ מִשָּׁם וְנִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם, 10  וְהִנֵּה הָיָה שָׁם אִישׁ שֶׁיָּדוֹ מְשֻׁתֶּקֶת. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, ”הַאִם מֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת?” וְזֹאת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִמְצֹא בּוֹ דְּבַר אַשְׁמָה. 11  אָמַר לָהֶם: ”מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּבֶשׂ אֶחָד אֲשֶׁר יִפֹּל לְבוֹר בְּשַׁבָּת, וְהוּא לֹא יֹאחַז בּוֹ וְיַעֲלֶה אוֹתוֹ מִשָּׁם? 12  וְעַד כַּמָּה יָקָר הָאָדָם מִן הַכֶּבֶשׂ! עַל כֵּן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה טוֹב בְּשַׁבָּת”. 13  אָז אָמַר לָאִישׁ: ”הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ”. הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ, וְהִיא שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ וְהָיְתָה בְּרִיאָה כְּמוֹ יָדוֹ הַשְּׁנִיָּה. 14  יָצְאוּ אָז הַפְּרוּשִׁים וְנוֹעֲצוּ יַחְדָּו אֵיךְ לְהָרְגוֹ. 15  יֵשׁוּעַ יָדַע זֹאת וְלָכֵן הָלַךְ מִשָּׁם. רַבִּים הָלְכוּ אַחֲרָיו, וְהוּא רִפֵּא אֶת כֻּלָּם, 16  וְעִם זֹאת הוֹרָה לָהֶם בְּתֹקֶף שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אוֹתוֹ בָּרַבִּים, 17  וְזֹאת כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: 18  ”הִנֵּה עַבְדִּי אֲשֶׁר בּוֹ בָּחַרְתִּי, אֲהוּבִי אֲשֶׁר רָצוּי הוּא בְּעֵינַי!* אֶת רוּחִי אֶתֵּן עָלָיו, וְלַגּוֹיִים יַבְהִיר צֶדֶק מַהוּ. 19  לֹא יָרִיב וְלֹא יִצְעַק; וְקוֹלוֹ לֹא יִשָּׁמַע בַּחוּצוֹת. 20  קָנֶה סָדוּק לֹא יִשְׁבֹּר, וּפְתִילָה עֲמוּמָה לֹא יְכַבֶּה עַד אֲשֶׁר יָבִיא לְנִצְחוֹן הַצֶּדֶק. 21  וּבִשְׁמוֹ יִתְלוּ גּוֹיִים אֶת תִּקְוָתָם”.* 22  אָז הֵבִיאוּ אֵלָיו אָדָם אֲחוּז שֵׁד, וְהוּא עִוֵּר וְאִלֵּם. יֵשׁוּעַ רִפֵּא אוֹתוֹ, וְהָאִלֵּם הֵחֵל לְדַבֵּר וְלִרְאוֹת. 23  הִשְׁתּוֹמְמוּ כָּל הֲמוֹן הָעָם וְאָמְרוּ: ”הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה בֶּן דָּוִד?” 24  כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ: ”הָאִישׁ הַזֶּה אֵינוֹ מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים אֶלָּא בְּעֶזְרַת בַּעַל זְבוּב,* שַׂר הַשֵּׁדִים”. 25  הוֹאִיל וְיֵשׁוּעַ יָדַע מָה הֵם חוֹשְׁבִים, אָמַר לָהֶם: ”כָּל מַמְלָכָה הַמְּפֻלֶּגֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ סוֹפָהּ לְהֵחָרֵב, וְכָל עִיר אוֹ בַּיִת הַמְּפֻלָּגִים בְּתוֹךְ עַצְמָם לֹא יַעַמְדוּ. 26  בְּדוֹמֶה לְכָךְ, אִם הַשָּׂטָן מְגָרֵשׁ אֶת הַשָּׂטָן, אֲזַי הִתְפַּלֵּג בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, וְאֵיךְ תַּעֲמֹד מַמְלַכְתּוֹ? 27  זֹאת וְעוֹד, אִם אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים בְּעֶזְרַת בַּעַל זְבוּב, בְּעֶזְרַת מִי מְגָרְשִׁים אוֹתָם בְּנֵיכֶם? לָכֵן הֵם יִהְיוּ שׁוֹפְטֵיכֶם. 28  אֲבָל אִם בְּעֶזְרַת רוּחַ אֱלֹהִים מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת הַשֵּׁדִים, אֲזַי מַלְכוּת אֱלֹהִים הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם וְלֹא שַׂמְתֶּם לֵב. 29  אוֹ אֵיךְ יוּכַל אָדָם לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁל אִישׁ חָזָק וְלָקַחַת אֶת חֲפָצָיו אִם לֹא יִכְפֹּת אוֹתוֹ תְּחִלָּה? רַק אָז יִבְזֹז אֶת בֵּיתוֹ. 30  מִי שֶׁאֵינוֹ לְצִדִּי נֶגְדִּי הוּא, וּמִי שֶׁאֵינוֹ אוֹסֵף אִתִּי — מְפַזֵּר. 31  ”עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: כָּל חֵטְא וְגִדּוּף* יִסָּלַח לִבְנֵי אָדָם, אֲבָל גִּדּוּף נֶגֶד הָרוּחַ לֹא יִסָּלַח. 32  לְמָשָׁל, כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר נֶגֶד בֶּן הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ, אֲבָל כָּל הַמְּדַבֵּר נֶגֶד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ, לֹא בַּסֵּדֶר הָעוֹלָמִי הַזֶּה וְלֹא בַּסֵּדֶר הָעוֹלָמִי הֶעָתִיד לָבוֹא. 33  ”אִם תִּהְיוּ כְּעֵץ טוֹב, הַפְּרִי שֶׁתָּנִיבוּ יִהְיֶה טוֹב, וְאִם תִּהְיוּ כְּעֵץ רָקוּב, הַפְּרִי שֶׁתָּנִיבוּ יִהְיֶה רָקוּב, שֶׁכֵּן בְּפִרְיוֹ נִכָּר הָעֵץ. 34  יַלְדֵי צִפְעוֹנִים, אֵיךְ תּוּכְלוּ לְדַבֵּר טוֹבוֹת וְאַתֶּם רָעִים? הֲרֵי מִתּוֹךְ הַשּׁוֹפֵעַ בַּלֵּב מְדַבֵּר הַפֶּה. 35  הָאִישׁ הַטּוֹב מוֹצִיא דְּבָרִים טוֹבִים מֵאוֹצָרוֹ הַטּוֹב, וְאִלּוּ הָאִישׁ הָרַע מוֹצִיא דְּבָרִים רָעִים מֵאוֹצָרוֹ הָרַע. 36  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁעַל כָּל מִלָּה בְּטֵלָה שֶׁיְּדַבְּרוּ בְּנֵי אָדָם יִתְּנוּ הֵם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בְּיוֹם הַדִּין, 37  כִּי לְפִי דְּבָרֶיךָ תְּזֻכֶּה וּלְפִי דְּבָרֶיךָ תֻּרְשַׁע”. 38  בִּתְגוּבָה אָמְרוּ לוֹ כַּמָּה מִן הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים: ”מוֹרֵנוּ, רוֹצִים אָנוּ לִרְאוֹת מִמְּךָ אוֹת”. 39  הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: ”דּוֹר רַע וְנוֹאֵף* מוֹסִיף לְחַפֵּשׂ לוֹ אוֹת, אֲבָל אוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ מִלְּבַד אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא; 40  שֶׁכֵּן כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹנָה בְּבֶטֶן הַדָּג הָעֲנָק שְׁלוֹשָׁה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת, כָּךְ יִהְיֶה בֶּן הָאָדָם בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה שְׁלוֹשָׁה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת. 41  אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ לִתְחִיָּה בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּ אוֹתוֹ, כִּי חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יוֹנָה, וְהִנֵּה גָּדוֹל מִיּוֹנָה נִמְצָא כָּאן. 42  מַלְכַּת הַדָּרוֹם תּוּקַם לִתְחִיָּה בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אוֹתוֹ, כִּי בָּאָה מִקְּצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֹה, וְהִנֵּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֹה נִמְצָא כָּאן. 43  ”כַּאֲשֶׁר רוּחַ טְמֵאָה יוֹצֵאת מִן הָאָדָם, הִיא מְשׁוֹטֶטֶת לָהּ בִּמְקוֹמוֹת צְחִיחִים וּמְחַפֶּשֶׂת מְקוֹם מְנוּחָה, וְאֵינָהּ מוֹצֵאת. 44  הִיא אָז אוֹמֶרֶת, ’אָשׁוּב לְבֵיתִי שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָאתִי’; בְּהַגִּיעָהּ אֶל הַבַּיִת הִיא מוֹצֵאת אוֹתוֹ רֵיק וְעִם זֹאת מְטֻאטָא וּמְקֻשָּׁט. 45  הוֹלֶכֶת הָרוּחַ וְלוֹקַחַת אִתָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה, וְכֻלָּן נִכְנָסוֹת לִשְׁכֹּן שָׁם, וּמַצָּבוֹ שֶׁל הָאָדָם נַעֲשֶׂה גָּרוּעַ מִשֶּׁהָיָה בַּתְּחִלָּה. כָּךְ יִהְיֶה גַּם לַדּוֹר הָרַע הַזֶּה”. 46  בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר אֶל הַהֲמוֹנִים בָּאוּ אִמּוֹ וְאֶחָיו. הֵם נֶעֶמְדוּ בַּחוּץ וְרָצוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ. 47  אָמַר לוֹ מִישֶׁהוּ: ”הִנֵּה אִמְּךָ וְאַחֶיךָ עוֹמְדִים בַּחוּץ וְרוֹצִים לְדַבֵּר אִתְּךָ”. 48  הֵשִׁיב וְאָמַר לָאִישׁ שֶׁהוֹדִיעַ לוֹ: ”מִי הִיא אִמִּי, וּמִי הֵם אַחַי?” 49  וּבְהוֹשִׁיטוֹ אֶת יָדוֹ לְעֵבֶר תַּלְמִידָיו אָמַר: ”הִנֵּה אִמִּי וְאַחַי! 50  כִּי כָּל הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי”.

הערות שוליים

או, ”את לחם הפנים”.‏
הוש ו’:6‏.‏
מילולית, ”לנפשי”.‏
ישע מ”ב:1–4‏.‏
כינוי נוסף לשטן.‏
הכוונה היא לאמירת דברים בגנות אלוהים או בגנות דברים קדושים.‏
או, ”לא־נאמן”.‏