עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מתי 11‏‏:1‏‏-30

יא  יֵשׁוּעַ סִיֵּם לָתֵת הַנְחָיוֹת לִשְׁנֵים־עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְהָלַךְ מִשָּׁם כְּדֵי לְלַמֵּד וּלְבַשֵּׂר בְּעָרֵיהֶם.  כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן בְּבֵית הַסֹּהַר עַל פְּעָלָיו שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, שָׁלַח אֶת תַּלְמִידָיו  לִשְׁאֹל אוֹתוֹ: ”הַאִם אַתָּה זֶה שֶׁנּוֹעַד לָבוֹא, אוֹ שֶׁמָּא עָלֵינוּ לְצַפּוֹת לְבוֹאוֹ שֶׁל אַחֵר?”  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: ”לְכוּ וְסַפְּרוּ לְיוֹחָנָן אֶת מָה שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים וְרוֹאִים:  עִוְּרִים רוֹאִים, פִּסְחִים מִתְהַלְּכִים, מְצֹרָעִים נִטְהָרִים, חֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, מֵתִים מוּקָמִים לִתְחִיָּה וַעֲנִיִּים שׁוֹמְעִים אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה,  וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לוֹ לְמִכְשׁוֹל”.  הֵם הָלְכוּ וְיֵשׁוּעַ הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל הֲמוֹן הָעָם עַל אוֹדוֹת יוֹחָנָן: ”מָה יְצָאתֶם לִרְאוֹת בַּמִּדְבָּר? קָנֶה מִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ?  וּבְכֵן, מָה יְצָאתֶם לִרְאוֹת? אִישׁ לָבוּשׁ בִּגְדֵי פְּאֵר? הֲרֵי הַלּוֹבְשִׁים בִּגְדֵי פְּאֵר נִמְצָאִים בְּבָתֵּי מְלָכִים.  לְשֵׁם מָה בְּכָל זֹאת יְצָאתֶם? לִרְאוֹת נָבִיא? אָכֵן כֵּן, וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַף הַרְבֵּה יוֹתֵר מִנָּבִיא. 10  הוּא זֶה אֲשֶׁר נִכְתַּב עָלָיו: ’הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶת שְׁלִיחִי לְפָנֶיךָ, וְהוּא יָכִין לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ’.* 11  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: לֹא קָם בִּילוּדֵי אִשָּׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל, אַךְ אֲפִלּוּ אַחַד הַקְּטַנִּים בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. 12  וּמִיְּמֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וְעַד עַתָּה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם הִיא הַמַּטָּרָה שֶׁאֵלֶיהָ חוֹתְרִים בְּנֵי אָדָם, וְהַחוֹתְרִים אֵלֶיהָ מַשִּׂיגִים אוֹתָהּ.* 13  הֵן כֻּלָּם, הַנְּבִיאִים וְהַתּוֹרָה, נִבְּאוּ עַד יְמֵי יוֹחָנָן; 14  וְאִם תִּרְצוּ לְקַבֵּל זֹאת אוֹ לֹא, הוּא ’אֵלִיָּהוּ שֶׁנּוֹעַד לָבוֹא’. 15  מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיַּקְשִׁיב. 16  ”לְמִי אַשְׁוֶה אֶת הַדּוֹר הַזֶּה? דּוֹמֶה הוּא לִילָדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּשְּׁוָקִים וְקוֹרְאִים אֶל חַבְרֵיהֶם בְּקוֹל: 17  ’חִלַּלְנוּ לָכֶם בַּחֲלִיל וְלֹא רְקַדְתֶּם; קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינוֹת וְלֹא טְפַחְתֶּם עַל לִבְּכֶם בְּצַעַר’. 18  הִנֵּה בָּא יוֹחָנָן, לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה, וְאוֹמְרִים עָלָיו, ’יֵשׁ בּוֹ שֵׁד’; 19  בָּא בֶּן הָאָדָם, וְהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וְאוֹמְרִים עָלָיו, ’הִנֵּה אִישׁ זַלְלָן וְשַׁתְיָן, יְדִיד הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים’. מִכָּל מָקוֹם, הַחָכְמָה נִצְדֶּקֶת עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂיהָ”. 20  אָז הֵחֵל לִגְעֹר בֶּעָרִים שֶׁבָּהֶן הִתְחוֹלְלוּ רֹב גְּבוּרוֹתָיו, שֶׁכֵּן לֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה: 21  ”אוֹי לָךְ, כּוֹרָזִין! אוֹי לָךְ, בֵּית צַיְדָא! כִּי אִלּוּ נַעֲשׂוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן הַגְּבוּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּתוֹכְכֶן, הֲרֵי מִזְמַן הָיוּ מִתְחָרְטוֹת בְּשַׂק וָאֵפֶר. 22  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶן: קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְצוֹר וּלְצִידוֹן מֵאֲשֶׁר לָכֶן. 23  וְאַתְּ, כְּפַר נַחוּם, הַאִם לַשָּׁמַיִם תָּעֳלִי? אֶל שְׁאוֹל* תֵּרְדִי; כִּי אִלּוּ נַעֲשׂוּ בִּסְדוֹם הַגְּבוּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּתוֹכֵךְ, הִיא הָיְתָה קַיֶּמֶת עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. 24  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְאֶרֶץ סְדוֹם מֵאֲשֶׁר לָךְ”. 25  בָּעֵת הַהִיא אָמַר יֵשׁוּעַ: ”מְהַלֵּל אֲנִי אוֹתְךָ בְּאָזְנֵי כֹּל, אָבִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים וְהַמְּלֻמָּדִים וְגִלִּיתָ אוֹתָם לְעוֹלָלִים. 26  כֵּן, אָבִי, כִּי כָּךְ הָיָה רָצוּי לְפָנֶיךָ. 27  הַכֹּל נִמְסַר לִי מֵאֵת אָבִי, וְאִישׁ אֵינוֹ מַכִּיר לְגַמְרֵי אֶת הַבֵּן מִלְּבַד הָאָב; גַּם אִישׁ אֵינוֹ מַכִּיר לְגַמְרֵי אֶת הָאָב מִלְּבַד הַבֵּן וְכָל מִי שֶׁהַבֵּן רוֹצֶה לְגַלּוֹת לוֹ. 28  בּוֹאוּ אֵלַי, כָּל הָעֲמֵלִים וְהָעֲמוּסִים, וַאֲנִי אֲרַעְנֵן אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. 29  קְחוּ עֲלֵיכֶם אֶת עֻלִּי וְלִמְדוּ מִמֶּנִּי, כִּי עָנָו* אֲנִי וּשְׁפַל רוּחַ, וְתִמְצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם; 30  שֶׁכֵּן נוֹחַ עֻלִּי וְקַל מַשָּׂאִי”.

הערות שוליים

מל ג’:1‏.‏
מילולית, ”כובשים אותה”.‏
או, ”האדס”. כלומר, הקבר המשותף של בני האדם. ראה נספח 8‏.‏
ראה ערך ”ענווה” במונחון‏.‏