עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מרקוס 9‏‏:1‏‏-50

ט  עוֹד אָמַר לָהֶם: ”אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: יֵשׁ מִן הָעוֹמְדִים פֹּה שֶׁלֹּא יִטְעֲמוּ מָוֶת לִפְנֵי שֶׁיִּרְאוּ תְּחִלָּה אֶת מַלְכוּת אֱלֹהִים מוֹלֶכֶת בִּגְבוּרָה”.  כַּעֲבֹר שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת פֶּטְרוֹס, אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן לְבַדָּם וְהֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבוֹהַּ. אָז הִשְׁתַּנָּה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם.  בְּגָדָיו בָּהֲקוּ וְהִלְבִּינוּ מְאוֹד — אֵין כּוֹבֵס עֲלֵי אֲדָמוֹת הַמְּסֻגָּל לְהַלְבִּין בֶּגֶד עַד כְּדֵי כָּךְ.  כְּמוֹ כֵן, נִרְאוּ אֲלֵיהֶם אֵלִיָּהוּ וּמֹשֶׁה, וְהֵם דִּבְּרוּ עִם יֵשׁוּעַ.  הֵגִיב פֶּטְרוֹס וְאָמַר לְיֵשׁוּעַ: ”רַבִּי, זְכוּת הִיא לָנוּ לִהְיוֹת כָּאן; תֵּן לָנוּ לְהָקִים שְׁלוֹשָׁה אֹהָלִים — אֶחָד לְךָ, אֶחָד לְמֹשֶׁה וְאֶחָד לְאֵלִיָּהוּ”.  לְמַעֲשֶׂה, הוּא לֹא יָדַע כֵּיצַד לְהָגִיב, שֶׁכֵּן הֵם פָּחֲדוּ מְאוֹד.  וְהִנֵּה הוֹפִיעַ עָנָן וְסָכַךְ עֲלֵיהֶם, וּמִתּוֹךְ הֶעָנָן יָצָא קוֹל הָאוֹמֵר: ”זֶה בְּנִי אֲהוּבִי; שִׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ”.  וּפִתְאוֹם, בְּהַבִּיטָם סָבִיב, לֹא רָאוּ אִתָּם אִישׁ מִלְּבַד יֵשׁוּעַ.‏  בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר צִוָּה עֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁוֹת שֶׁלֹּא לְסַפֵּר לְאִישׁ עַל מָה שֶׁרָאוּ, אֶלָּא רַק אַחֲרֵי שֶׁיָּקוּם בֶּן הָאָדָם מִן הַמֵּתִים. 10  הֵם הִתְיַחֲסוּ לִדְבָרָיו בִּמְלוֹא הָרְצִינוּת, וְעִם זֹאת דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם בְּנִסָּיוֹן לְהָבִין לְמָה הִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ שֶׁיָּקוּם מִן הַמֵּתִים. 11  שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”מַדּוּעַ אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים שֶׁאֵלִיָּהוּ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה?” 12  הֵשִׁיב לָהֶם: ”אֵלִיָּהוּ אָכֵן יָבוֹא תְּחִלָּה וְיָשִׁיב הַכֹּל לְתִקּוּנוֹ; אַךְ מַדּוּעַ כָּתוּב עַל בֶּן הָאָדָם שֶׁהוּא צָרִיךְ לִסְבֹּל רַבּוֹת וְשֶׁיָּבוּזוּ לוֹ? 13  אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁאֵלִיָּהוּ לְמַעֲשֶׂה כְּבָר בָּא, וְהֵם עָשׂוּ לוֹ כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם, כְּפִי שֶׁנִּכְתַּב עָלָיו”.‏ 14  כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ אֶל יֶתֶר הַתַּלְמִידִים, רָאוּ הֲמוֹן עַם רַב סְבִיבָם וְסוֹפְרִים שֶׁהִתְוַכְּחוּ אִתָּם. 15  כָּל הַהֲמוֹנִים, כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ, נִדְהֲמוּ וּמִיָּד רָצוּ אֵלָיו כְּדֵי לְבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם. 16  שָׁאַל אוֹתָם: ”עַל מָה אַתֶּם מִתְוַכְּחִים אִתָּם?” 17  עָנָה לוֹ אֶחָד מִן הֶהָמוֹן: ”מוֹרִי, הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אֶת בְּנִי מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ אִלֶּמֶת, 18  וּבְכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ הִיא תּוֹקֶפֶת אוֹתוֹ הִיא מַפִּילָה אוֹתוֹ אֶל הַקַּרְקַע; פִּיו מַעֲלֶה קֶצֶף וְהוּא חוֹרֵק שִׁנַּיִם וּמַגִּיעַ לַאֲפִיסַת כּוֹחוֹת. בִּקַּשְׁתִּי מִתַּלְמִידֶיךָ לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ, אַךְ הֵם לֹא יָכְלוּ”. 19  הֵגִיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: ”הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה, עַד מָתַי אֶצְטָרֵךְ לִהְיוֹת אִתְּכֶם? עַד מָתַי אֶצְטָרֵךְ לָשֵׂאת אֶתְכֶם? הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי”. 20  הֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו אֶת הַנַּעַר. כְּשֶׁרָאֲתָה הָרוּחַ אֶת יֵשׁוּעַ, מִיָּד טִלְטְלָה אֶת הַנַּעַר בְּחָזְקָה, וְהוּא נָפַל וְהִתְגַּלְגֵּל עַל הָאָרֶץ וּפִיו הֶעֱלָה קֶצֶף. 21  שָׁאַל יֵשׁוּעַ אֶת אֲבִי הַנַּעַר: ”מִמָּתַי זֶה קוֹרֶה לוֹ?” הֵשִׁיב לוֹ: ”מִיַּלְדוּת, 22  וּפְעָמִים רַבּוֹת הִיא מַשְׁלִיכָה אוֹתוֹ אֶל הָאֵשׁ וְאֶל הַמַּיִם כְּדֵי לַהֲרֹג אוֹתוֹ. אֲבָל אִם אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, רַחֵם עָלֵינוּ וַעֲזֹר לָנוּ”. 23  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”’אִם אַתָּה יָכוֹל’?! הַכֹּל אֶפְשָׁרִי לַמַּאֲמִין”. 24  מִיָּד צָעַק אָבִיו שֶׁל הַנַּעַר וְאָמַר: ”יֵשׁ לִי אֱמוּנָה! חַזֵּק נָא אֶת אֱמוּנָתִי!”‏ 25  כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ כִּי הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים רָצִים לְעֶבְרָם, גָּעַר בָּרוּחַ הַטְּמֵאָה וְאָמַר לָהּ: ”רוּחַ אִלֶּמֶת וְחֵרֶשֶׁת, אֲנִי מְצַוֶּה עָלַיִךְ, צְאִי מִמֶּנּוּ וְאַל תִּכָּנְסִי לְתוֹכוֹ שׁוּב”. 26  הָרוּחַ צָעֲקָה, טִלְטְלָה אוֹתוֹ בְּחָזְקָה וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ; הַנַּעַר שָׁכַב כְּמֵת וְרֹב הָאֲנָשִׁים אָמְרוּ זֶה לָזֶה: ”הוּא מֵת!” 27  אַךְ יֵשׁוּעַ אָחַז בְּיָדוֹ וְהֵקִים אוֹתוֹ עַל רַגְלָיו. 28  לְאַחַר שֶׁנִּכְנַס לְבַיִת שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו בִּיחִידוּת: ”מַדּוּעַ לֹא יָכֹלְנוּ אֲנַחְנוּ לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ?” 29  הֵשִׁיב לָהֶם: ”הַסּוּג הַזֶּה יָכוֹל לָצֵאת אַךְ וְרַק בִּתְפִלָּה”.‏ 30  הֵם יָצְאוּ מִשָּׁם וְעָבְרוּ בְּאֵזוֹר הַגָּלִיל. יֵשׁוּעַ לֹא רָצָה שֶׁמְּקוֹם הִמָּצְאָם יִוָּדַע לְאִישׁ, 31  שֶׁכֵּן בְּאוֹתָהּ עֵת לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: ”בֶּן הָאָדָם יִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים וְהֵם יַהַרְגוּ אוֹתוֹ, וְאַף שֶׁיּוּמַת יָקוּם לִתְחִיָּה כַּעֲבֹר שְׁלוֹשָׁה יָמִים”. 32  אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת דְּבָרָיו וּפָחֲדוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ.‏ 33  הֵם בָּאוּ לִכְפַר נַחוּם, וּבִהְיוֹתוֹ בַּבַּיִת שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ: ”עַל מָה הִתְוַכַּחְתֶּם בַּדֶּרֶךְ?” 34  הֵם שָׁתְקוּ, שֶׁכֵּן הִתְוַכְּחוּ זֶה עִם זֶה בַּדֶּרֶךְ מִי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בֵּינֵיהֶם. 35  הוּא הִתְיַשֵּׁב, קָרָא אֵלָיו אֶת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְאָמַר לָהֶם: ”מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת רִאשׁוֹן, צָרִיךְ לִהְיוֹת הָאַחֲרוֹן מִכֻּלָּם וּמְשָׁרֵת לַכֹּל”. 36  לָקַח אֵלָיו יֶלֶד וְהֶעֱמִיד אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶם; אָז כָּרַךְ זְרוֹעוֹתָיו סְבִיבוֹ וְאָמַר לָהֶם: 37  ‏”כָּל הַמְּקַבֵּל אֶחָד מִן הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה מִתּוֹךְ כָּבוֹד לִשְׁמִי מְקַבֵּל גַּם אוֹתִי, וְכָל הַמְּקַבֵּל אוֹתִי מְקַבֵּל לֹא רַק אוֹתִי אֶלָּא גַּם אֶת שׁוֹלְחִי”.‏ 38  אָמַר לוֹ יוֹחָנָן: ”מוֹרֵנוּ, רָאִינוּ אִישׁ אֶחָד מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ וְנִסִּינוּ לִמְנֹעַ זֹאת מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הוּא הוֹלֵךְ אִתָּנוּ”. 39  אָמַר יֵשׁוּעַ: ”אַל תְּנַסּוּ לִמְנֹעַ זֹאת מִמֶּנּוּ, כִּי אֵין אִישׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה גְּבוּרָה בִּשְׁמִי וּמִיָּד אַחַר כָּךְ יוּכַל לְדַבֵּר עָלַי רָעוֹת, 40  שֶׁכֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ נֶגְדֵּנוּ, לְצִדֵּנוּ הוּא. 41  כָּל הַנּוֹתֵן לָכֶם לִשְׁתּוֹת כּוֹס מַיִם מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם שַׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ, אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא יֹאבַד לוֹ שְׂכָרוֹ. 42  אַךְ כָּל הַמַּכְשִׁיל אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים בִּי, מוּטָב לוֹ שֶׁיַּנִּיחוּ רֵחַיִם שֶׁל חֲמוֹר עַל צַוָּארוֹ וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לַיָּם.‏ 43  ‏”אִם יָדְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, כְּרֹת אוֹתָהּ; מוּטָב לְךָ לָרֶשֶׁת חַיִּים כְּבַעַל מוּם מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ עִם שְׁתֵּי יָדַיִם לְגֵיהִנּוֹם,‏* אֶל הָאֵשׁ הַבִּלְתִּי נִכְבֵּית. 44 * —— 45  וְאִם רַגְלְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, כְּרֹת אוֹתָהּ; מוּטָב לְךָ לָרֶשֶׁת חַיִּים כְּפִסֵּחַ מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ עִם שְׁתֵּי רַגְלַיִם לְגֵיהִנּוֹם. 46  ‏—— 47  וְאִם עֵינְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, הַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ; מוּטָב לְךָ לְהִכָּנֵס עִם עַיִן אַחַת לְמַלְכוּת אֱלֹהִים מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ עִם שְׁתֵּי עֵינַיִם לְגֵיהִנּוֹם, 48  בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ רִמָּתָם לֹא תָּמוּת וְהָאֵשׁ לֹא תִּכְבֶּה.‏* 49  ‏”הֵן כָּל אֵלֶּה יֻמְלְחוּ בָּאֵשׁ. 50  הַמֶּלַח הוּא טוֹב, אֲבָל אִם תֹּאבַד לַמֶּלַח מְלִיחוּתוֹ, בְּעֶזְרַת מָה תָּשִׁיבוּ לוֹ אֶת טַעֲמוֹ? יְהֵא מֶלַח בְּקִרְבְּכֶם וַחֲיוּ בְּשָׁלוֹם זֶה עִם זֶה”.‏

הערות שוליים

ראה נספח 9‏.‏
פסוק זה, וכן גם פסוק 46, אינם מופיעים בנוסח היווני של וסטקוט והורט ובמהדורות ביקורתיות אחרות של כתבי־הקודש היווניים.‏
השווה ישעיהו ס”ו:24‏.‏