עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מרקוס 7‏‏:1‏‏-37

ז  הִתְאַסְּפוּ סְבִיבוֹ הַפְּרוּשִׁים וְכַמָּה מִן הַסּוֹפְרִים שֶׁבָּאוּ מִיְּרוּשָׁלַיִם.  כְּשֶׁרָאוּ שֶׁאֲחָדִים מִתַּלְמִידָיו אוֹכְלִים אֶת אֲרוּחָתָם בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, כְּלוֹמַר בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם —  כִּי הַפְּרוּשִׁים וּלְמַעֲשֶׂה כָּל הַיְּהוּדִים דְּבֵקִים בְּמָסֹרֶת הַקַּדְמוֹנִים וְאוֹכְלִים רַק אַחֲרֵי רְחִיצַת יְדֵיהֶם עַד הַמַּרְפֵּק,  וּבְשׁוּבָם מִן הַשּׁוּק אֵינָם אוֹכְלִים מִבְּלִי לְהִטַּהֵר תְּחִלָּה בְּהַזְלָפַת מַיִם, וּדְבֵקִים בְּמָסוֹרוֹת רַבּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁקִּבְּלוּ, כְּגוֹן טְבִילַת כּוֹסוֹת וְכַדִּים וּכְלֵי נְחֹשֶׁת —  שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֹפְרִים: ”מַדּוּעַ תַּלְמִידֶיךָ אֵינָם מְקַיְּמִים אֶת מָסֹרֶת הַקַּדְמוֹנִים וְאוֹכְלִים אֶת אֲרוּחָתָם בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת?”  הֵשִׁיב לָהֶם: ”צְבוּעִים, הֵיטֵב נִבָּא עֲלֵיכֶם יְשַׁעְיָהוּ, כַּכָּתוּב: ’הָעָם הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו מְכַבֵּד אוֹתִי, אַךְ לִבּוֹ רָחוֹק מִמֶּנִּי.  לַשָּׁוְא עוֹבְדִים הֵם אוֹתִי, כִּי מְלַמְּדִים הֵם מִצְווֹת אֱנוֹשׁ’.*  אַתֶּם עוֹזְבִים אֶת מִצְוַת אֱלֹהִים וּדְבֵקִים בְּמָסֹרֶת שֶׁל בְּנֵי אָדָם”.  הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: ”בְּכִשָּׁרוֹן רַב יוֹדְעִים אַתֶּם לְהִתְעַלֵּם מִמִּצְוַת אֱלֹהִים כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת הַמָּסֹרֶת שֶׁלָּכֶם. 10  לְמָשָׁל, מֹשֶׁה אָמַר: ’כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ’,* וְגַם, ’הַמְּקַלֵּל אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ מוֹת יוּמַת’.* 11  אֲבָל אַתֶּם אוֹמְרִים, ’מֻתָּר לְאִישׁ לוֹמַר לְאָבִיו אוֹ לְאִמּוֹ: ”כָּל דָּבָר מִשֶּׁלִּי שֶׁיּוּכַל לְהוֹעִיל לְךָ, הֲרֵי הוּא קָרְבָּן (כְּלוֹמַר, מַתָּנָה הַמֻּקְדֶּשֶׁת לֶאֱלֹהִים)”’. 12  בָּזֹאת אֵינְכֶם מַתִּירִים לוֹ עוֹד לַעֲשׂוֹת דָּבָר לְמַעַן אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, 13  וְכָךְ אַתֶּם מְבַטְּלִים אֶת תָּקְפּוֹ שֶׁל דְּבַר אֱלֹהִים עַל־יְדֵי הַמָּסֹרֶת שֶׁקִּבַּלְתֶּם וְהֶעֱבַרְתֶּם. וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים כָּאֵלֶּה אַתֶּם עוֹשִׂים”. 14  קָרָא אֵלָיו שׁוּב אֶת הַהֲמוֹנִים וְאָמַר לָהֶם: ”הַקְשִׁיבוּ לִי כֻּלְּכֶם וְהָבִינוּ. 15  כָּל מָה שֶׁנִּכְנָס אֶל הָאָדָם מִבַּחוּץ אֵינוֹ יָכוֹל לְטַמְּאוֹ; הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הָאָדָם הֵם הַמְּטַמְּאִים אוֹתוֹ”. 16*  —— 17  הוּא נִכְנַס לְבַיִת הַרְחֵק מִן הֶהָמוֹן, וְתַלְמִידָיו שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ לְגַבֵּי הַדֻּגְמָה שֶׁנָּתַן. 18  אָמַר לָהֶם: ”גַּם אַתֶּם חַסְרֵי הֲבָנָה כְּמוֹהֶם? הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁכָּל מָה שֶׁנִּכְנָס אֶל הָאָדָם מִבַּחוּץ אֵינוֹ יָכוֹל לְטַמְּאוֹ? 19  שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ נִכְנָס לְלִבּוֹ אֶלָּא לְקֵבָתוֹ וְאָז יוֹצֵא אֶל הַבִּיּוּב”. בָּזֹאת הִכְרִיז שֶׁכָּל הַמְּזוֹנוֹת טְהוֹרִים. 20  הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: ”הַיּוֹצֵא מִן הָאָדָם הוּא הַמְּטַמֵּא אֶת הָאָדָם, 21  כִּי מִבִּפְנִים, מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם, יוֹצְאִים מַחְשְׁבוֹת רֶשַׁע, מַעֲשֵׂי זְנוּת,* גְּנֵבוֹת, רְצִיחוֹת, 22  נִאוּפִים, חַמְדָנוּת, מַעֲשֵׂי רֶשַׁע, מִרְמָה, זִמָּה,* צָרוּת עַיִן, גִּדּוּפִים,* יְהִירוּת וְסִכְלוּת. 23  כָּל הַדְּבָרִים הָרָעִים הָאֵלֶּה יוֹצְאִים מִבִּפְנִים וּמְטַמְּאִים אֶת הָאָדָם”. 24  הוּא קָם וְהָלַךְ לְאֵזוֹר צוֹר וְצִידוֹן. שָׁם נִכְנַס לְבַיִת וְלֹא רָצָה שֶׁיִּוָּדַע עַל כָּךְ לְאִישׁ, אַךְ לֹא יָכוֹל הָיָה לַחְמֹק מֵעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. 25  מִיָּד עִם בּוֹאוֹ שָׁמְעָה עָלָיו אִשָּׁה שֶׁבִּתָּהּ הַקְּטַנָּה הָיְתָה אֲחֻזַּת רוּחַ טְמֵאָה, וְהִיא בָּאָה וְנָפְלָה לְרַגְלָיו. 26  הָאִשָּׁה, שֶׁהָיְתָה סוּרִית־פֵינִיקִית מִמּוֹצָא יְוָנִי, בִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ שׁוּב וָשׁוּב שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁד מִבִּתָּהּ. 27  אָמַר לָהּ: ”הָנִיחִי תְּחִלָּה לַיְּלָדִים לִשְׂבֹּעַ, כִּי לֹא יָאֶה לָקַחַת אֶת לַחֲמָם שֶׁל הַיְּלָדִים וּלְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל הַכְּלַבְלַבִּים”. 28  הֵשִׁיבָה לוֹ: ”נָכוֹן אֲדוֹנִי, אֲבָל הַכְּלַבְלַבִּים שֶׁמִּתַּחַת לַשֻּׁלְחָן אוֹכְלִים מֵהַפֵּרוּרִים הַנּוֹפְלִים מִלַּחֲמָם שֶׁל הַיְּלָדִים”. 29  אָמַר לָהּ: ”יָפֶה אָמַרְתְּ. לְכִי אֵפוֹא לְדַרְכֵּךְ; הַשֵּׁד יָצָא מִבִּתֵּךְ”. 30  הִיא הָלְכָה לְבֵיתָהּ וּמָצְאָה אֶת הַיַּלְדָּה שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה כְּשֶׁהַשֵּׁד כְּבָר יָצָא מִמֶּנָּה. 31  הוּא עָזַב אֶת סְבִיבוֹת צוֹר, וּבְדַרְכּוֹ חֲזָרָה אֶל יַם הַגָּלִיל עָבַר דֶּרֶךְ צִידוֹן וְהִגִּיעַ לְאֵזוֹר דֵּקַפּוֹלִיס.* 32  שָׁם הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ חֵרֵשׁ שֶׁהִתְקַשָּׁה בְּדִבּוּר, וְהִתְחַנְּנוּ אֵלָיו שֶׁיָּשִׂים עָלָיו אֶת יָדוֹ. 33  הוּא לָקַח אוֹתוֹ הַצִּדָּה בִּיחִידוּת, הַרְחֵק מִן הֶהָמוֹן, וְשָׂם אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו בְּאָזְנֵי הָאִישׁ, וּלְאַחַר שֶׁיָּרַק נָגַע בִּלְשׁוֹנוֹ. 34  וְאָז בְּנָשְׂאוֹ עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה נֶאֱנַח עֲמֻקּוֹת וְאָמַר אֵלָיו: ”הִפָּתַח”.* 35  אָזְנָיו נִפְתְּחוּ וְקֶשֶׁר לְשׁוֹנוֹ הֻתַּר, וְהוּא הֵחֵל לְדַבֵּר בְּצוּרָה בְּרוּרָה. 36  אָז צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לְסַפֵּר עַל כָּךְ לְאִישׁ, אַךְ כְּכָל שֶׁצִּוָּה זֹאת עֲלֵיהֶם כָּךְ הִרְבּוּ לְהַכְרִיז עַל הַדָּבָר. 37  הֵם נִדְהֲמוּ עַד מְאוֹד וְאָמְרוּ: ”כָּל מַעֲשָׂיו יָפִים. אֲפִלּוּ אֶת הַחֵרְשִׁים הוּא הוֹפֵךְ לְשׁוֹמְעִים וְאֶת הָאִלְּמִים לִמְדַבְּרִים”.

הערות שוליים

ישע כ”ט:13‏.‏
שמ כ’:12‏.‏
שמ כ”א:17‏.‏
פסוק זה אינו מופיע בנוסח היווני של וסטקוט והורט ובמהדורות ביקורתיות אחרות של כתבי־הקודש היווניים.‏
ראה נספח 4‏.‏
ראה גלטים ה’:19‏, הערת שוליים.‏
ראה מתי י”ב:31‏, הערת שוליים.‏
ראה ערך ”דקפוליס” במונחון‏.‏
ישוע אמר זאת בארמית.‏