עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מרקוס 2‏‏:1‏‏-28

ב  כַּעֲבֹר מִסְפַּר יָמִים בָּא שׁוּב אֶל כְּפַר נַחוּם. כְּשֶׁנָּפוֹצָה הַיְּדִיעָה שֶׁהוּא בַּבַּיִת,  נֶאֶסְפוּ בּוֹ רַבִּים עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא הָיָה עוֹד מָקוֹם, אֲפִלּוּ לֹא לְיַד הַדֶּלֶת, וְהוּא הֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם אֶת דְּבַר אֱלֹהִים.  אָז הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ מְשֻׁתָּק שֶׁנִּשָּׂא עַל־יְדֵי אַרְבָּעָה גְּבָרִים.  בִּגְלַל הֶהָמוֹן לֹא יָכְלוּ לְהַכְנִיס אוֹתוֹ אֶל יֵשׁוּעַ וְלָכֵן פֵּרְקוּ אֶת הַגַּג מֵעַל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה, וְדֶרֶךְ הַפֶּתַח שֶׁעָשׂוּ הוֹרִידוּ אֶת הָאֲלוּנְקָה וְעָלֶיהָ הַמְּשֻׁתָּק.  כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אֱמוּנָתָם, אָמַר אֶל הַמְּשֻׁתָּק: ”בְּנִי, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ”.  כַּמָּה מִן הַסּוֹפְרִים שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם אָמְרוּ בְּלִבָּם:  ”לָמָּה הוּא מְדַבֵּר כָּךְ? מְחַלֵּל הוּא אֶת שֵׁם אֱלֹהִים. מִי מִלְּבַד אֱלֹהִים עַצְמוֹ יָכוֹל לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים?”  בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִבְחִין יֵשׁוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹת לִבָּם, וְשָׁאַל אוֹתָם: ”מַדּוּעַ אַתֶּם חוֹשְׁבִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּלְבַבְכֶם?  מָה יוֹתֵר קַל — לוֹמַר לַמְּשֻׁתָּק ’נִסְלְחוּ חֲטָאֶיךָ’ אוֹ לוֹמַר ’קוּם, הָרֵם אֶת הָאֲלוּנְקָה וְהִתְהַלֵּךְ’? 10  אֲבָל כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ כִּי לְבֶן הָאָדָם הַסַּמְכוּת עֲלֵי אֲדָמוֹת לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים...”, וְאָז אָמַר לַמְּשֻׁתָּק: 11  ”אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, קוּם, הָרֵם אֶת הָאֲלוּנְקָה וְלֵךְ לְבֵיתְךָ”. 12  הוּא קָם וּמִיָּד הֵרִים אֶת הָאֲלוּנְקָה וְיָצָא לְעֵינֵי כֻּלָּם. תַּדְהֵמָה גְּדוֹלָה אָחֲזָה בַּכֹּל, וְהֵם הִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים וְאָמְרוּ: ”מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ דָּבָר כָּזֶה”. 13  כַּאֲשֶׁר יָצָא שׁוּב אֶל שְׂפַת הַיָּם, נָהֲרוּ אֵלָיו הַהֲמוֹנִים וְהוּא הֵחֵל לְלַמְּדָם. 14  בְּלֶכְתּוֹ מִשָּׁם רָאָה אֶת לֵוִי בֶּן חַלְפַי יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס. אָמַר לוֹ: ”לֵךְ אַחֲרַי”.* הוּא קָם וְהָלַךְ אַחֲרָיו. 15  אַחֲרֵי כֵן, כְּשֶׁהֵסֵב יֵשׁוּעַ לַאֲרוּחָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל לֵוִי בֶּן חַלְפַי, הֵסֵבּוּ אִתּוֹ וְעִם תַּלְמִידָיו מוֹכְסִים* וְחוֹטְאִים רַבִּים, שֶׁכֵּן רַבִּים מֵהֶם הָפְכוּ לְתַלְמִידָיו. 16  כַּאֲשֶׁר רָאוּ הַסּוֹפְרִים מִקֶּרֶב הַפְּרוּשִׁים שֶׁהוּא אוֹכֵל עִם הַחוֹטְאִים וְהַמּוֹכְסִים, אָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: ”עִם הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים הוּא אוֹכֵל?” 17  שָׁמַע זֹאת יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: ”לֹא הַחֲזָקִים זְקוּקִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים. לֹא בָּאתִי לִקְרֹא לַצַּדִּיקִים כִּי אִם לַחוֹטְאִים”. 18  תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וְהַפְּרוּשִׁים נָהֲגוּ לָצוּם. נִגְּשׁוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”מַדּוּעַ תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וְתַלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים צָמִים, וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים?” 19  הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”הַאִם יְכוֹלִים חֲבֵרָיו שֶׁל הֶחָתָן לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן אִתָּם? הֲרֵי לֹא רָאוּי שֶׁיָּצוּמוּ כָּל עוֹד הֶחָתָן אִתָּם. 20  אַךְ יָבוֹא יוֹם וְהֶחָתָן יִלָּקַח מֵהֶם, וּבַיּוֹם הַהוּא הֵם יָצוּמוּ. 21  אִישׁ אֵינוֹ תּוֹפֵר טְלַאי מִבַּד חָדָשׁ עַל בֶּגֶד יָשָׁן. הֲרֵי הַטְּלַאי הֶחָדָשׁ יִתְכַּוֵּץ וְיַרְחִיב אֶת הַקֶּרַע בַּבֶּגֶד הַיָּשָׁן. 22  כְּמוֹ כֵן, אִישׁ אֵינוֹ שָׂם יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת יְשָׁנִים. הֲרֵי הַיַּיִן יְבַקֵּעַ אֶת הַנֹּאדוֹת וְיֹאבְדוּ גַּם הַיַּיִן וְגַם הַנֹּאדוֹת. יַיִן חָדָשׁ שָׂמִים בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים”. 23  בְּשַׁבָּת עָבַר עִם תַּלְמִידָיו דֶּרֶךְ שְׂדוֹת הַתְּבוּאָה, וּבְלֶכְתָּם הֵחֵלּוּ הַתַּלְמִידִים לִקְטֹף שִׁבּוֹלִים. 24  אָמְרוּ לוֹ הַפְּרוּשִׁים: ”רְאֵה! מַדּוּעַ הֵם עוֹשִׂים אֶת מָה שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת?” 25  הֵשִׁיב לָהֶם: ”הַאִם מֵעוֹלָם לֹא קְרָאתֶם מָה עָשָׂה דָּוִד כַּאֲשֶׁר נוֹתַר לְלֹא מָזוֹן וְהוּא וְהָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ הָיוּ רְעֵבִים? 26  הֲרֵי הֵיכָן שֶׁמְּסֻפָּר עַל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן כָּתוּב שֶׁדָּוִד נִכְנַס לְבֵית אֱלֹהִים וְאָכַל אֶת הַלֶּחֶם הַמֻּצָּג,* אֲשֶׁר אָסוּר לְאִישׁ לְאָכְלוֹ מִלְּבַד הַכֹּהֲנִים, וְנָתַן מִמֶּנּוּ גַּם לָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ”. 27  הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: ”הַשַּׁבָּת נוֹצְרָה לְמַעַן הָאָדָם וְלֹא הָאָדָם לְמַעַן הַשַּׁבָּת; 28  לְפִיכָךְ בֶּן הָאָדָם אָדוֹן הוּא גַּם עַל הַשַּׁבָּת”.

הערות שוליים

ראה מתי ד’:20‏, הערת שוליים.‏
המוכסים היו בזויים בעיני בני עמם.‏
או, ”את לחם הפנים”.‏