עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

מרקוס 16‏‏:1‏‏-20

טז  בְּצֵאת הַשַּׁבָּת קָנוּ מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אִמּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וּשְׁלוֹמִית בְּשָׂמִים כְּדֵי לִמְשֹׁחַ אֶת גּוּפוֹ.  הֵן יָצְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר אֶל הַקֶּבֶר וְהִגִּיעוּ אֵלָיו עִם זְרִיחַת הַחַמָּה.  שָׁאֲלוּ זוֹ אֶת זוֹ: ”מִי יִגְלֹל לָנוּ אֶת הָאֶבֶן מִפֶּתַח הַקֶּבֶר?”  אוּלָם כְּשֶׁהִבִּיטוּ רָאוּ שֶׁהָאֶבֶן, שֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה מְאוֹד, כְּבָר נָגֹלָּה.  הֵן נִכְנְסוּ אֶל הַקֶּבֶר וְרָאוּ בָּחוּר אֶחָד, לָבוּשׁ גְּלִימָה לְבָנָה, יוֹשֵׁב בְּצַד יָמִין, וְהֻכּוּ בְּהֶלֶם.  אָמַר לָהֶן: ”אַל תִּבָּהֲלוּ. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֶת יֵשׁוּעַ הַנָּצַרְתִּי אֲשֶׁר הוּקַע אַתֶּן מְחַפְּשׂוֹת. הוּא קָם לִתְחִיָּה וְאֵינֶנּוּ כָּאן. רְאוּ! הִנֵּה הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִנִּיחוּ אוֹתוֹ.  לְכוּ וְהַגִּידוּ לְתַלְמִידָיו וּלְפֶּטְרוֹס, ’הוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם אֶל הַגָּלִיל; שָׁם תִּרְאוּ אוֹתוֹ, כְּפִי שֶׁאָמַר לָכֶם’”.  הֵן יָצְאוּ מִן הַקֶּבֶר וּבָרְחוּ מִשָּׁם כְּשֶׁהֵן רוֹעֲדוֹת וַאֲחוּזוֹת תַּדְהֵמָה, וְלֹא סִפְּרוּ דָּבָר לְאִישׁ כִּי פָּחֲדוּ.‏ כתבי יד מקראיים מהימנים מסתיימים במילים המצויות בפסוק שמונה. אולם במספר כתבי יד עתיקים מופיע קטע הסיום הארוך שלהלן, ובכתבי יד מאוחרים יותר נכלל קטע הסיום הקצר המובא בהמשך. קטעי הסיום הללו אינם נחשבים חלק מכתבי־הקודש שנכתבו בהשראת רוח אלוהים.‏ קטע סיום ארוך  בְּיוֹם רִאשׁוֹן הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר קָם יֵשׁוּעַ לִתְחִיָּה וְנִרְאָה תְּחִלָּה אֶל מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית, אֲשֶׁר מִתּוֹכָהּ גֵּרֵשׁ שִׁבְעָה שֵׁדִים. 10  הִיא הָלְכָה וְסִפְּרָה לְתַלְמִידָיו בְּשָׁעָה שֶׁהִתְאַבְּלוּ וּבָכוּ. 11  כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהוּא קָם לִתְחִיָּה וְנִרְאָה אֵלֶיהָ, לֹא הֶאֱמִינוּ. 12  לְאַחַר מִכֵּן נִרְאָה בִּדְמוּת אַחֶרֶת לִשְׁנַיִם מִן הַתַּלְמִידִים שֶׁהָיוּ בְּדַרְכָּם לְאַחַד הַכְּפָרִים. 13  הֵם חָזְרוּ וְסִפְּרוּ לַשְּׁאָר, וְגַם לָהֶם לֹא הֶאֱמִינוּ. 14  אַחַר כָּךְ נִרְאָה אֶל הָאַחַד־עָשָׂר בְּשָׁעָה שֶׁאָכְלוּ. הוּא גָּעַר בָּהֶם עַל חֹסֶר אֱמוּנָתָם וְעַל קְשִׁי לִבָּם, שֶׁכֵּן לֹא הֶאֱמִינוּ לְמִי שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵי שֶׁקָּם מִן הַמֵּתִים. 15  אָמַר לָהֶם: ”לְכוּ אֶל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְהַכְרִיזוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה לְכָל הַבְּרִיאָה. 16  מִי שֶׁיַּאֲמִין וְיִטָּבֵל יִוָּשַׁע, וּמִי שֶׁלֹּא יַאֲמִין יֻרְשַׁע. 17  בְּאוֹתוֹת אֵלֶּה יִוָּדְעוּ הַמַּאֲמִינִים: הֵם יְגָרְשׁוּ שֵׁדִים בִּשְׁמִי, יְדַבְּרוּ בִּלְשׁוֹנוֹת, 18  יָרִימוּ בִּידֵיהֶם נְחָשִׁים, וְאִם יִשְׁתּוּ רַעַל לֹא יִנָּזְקוּ. אֶת יְדֵיהֶם יָשִׂימוּ עַל חוֹלִים וְהַלָּלוּ יִתְרַפְּאוּ”.‏ 19  לְאַחַר שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם, נִשָּׂא הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַשָּׁמַיְמָה וְיָשַׁב לִימִין אֱלֹהִים. 20  הֵם יָצְאוּ וְהִכְרִיזוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה בְּכָל מָקוֹם, וְהָאָדוֹן תָּמַךְ בָּהֶם וְאִשֵּׁר אֶת דְּבָרָם בְּאֶמְצָעוּת הָאוֹתוֹת שֶׁעָשׂוּ.‏

הערות שוליים