עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מרקוס 14‏‏:1‏‏-72

יד  נוֹתְרוּ יוֹמַיִם עַד חַג הַפֶּסַח וְחַג הַמַּצּוֹת, וְהַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַסּוֹפְרִים חִפְּשׂוּ דֶּרֶךְ לִתְפֹּס אוֹתוֹ בְּעָרְמָה וּלְהָרְגוֹ.  הֵם שָׁבוּ וְאָמְרוּ: ”לֹא בַּחַג, שֶׁמָּא תָּקוּם מְהוּמָה בָּעָם”.  כְּשֶׁהָיָה בְּבֵית עַנְיָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַמְּצֹרָע וְאָכַל שָׁם, נִגְּשָׁה אֵלָיו אִשָּׁה וּבְיָדָהּ כְּלִי בַּהַט הַמֵּכִיל שֶׁמֶן בֹּשֶׂם יָקָר מְאוֹד עָשׂוּי נֵרְדְּ טָהוֹר. הִיא שָׁבְרָה אֶת פִּי הַכְּלִי וְהֵחֵלָּה לָצֶקֶת אֶת הַשֶּׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ.  אֲחָדִים הִתְרַגְּזוּ וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: ”לָמָּה לְבַזְבֵּז כָּךְ אֶת שֶׁמֶן הַבֹּשֶׂם?  הֲרֵי אֶפְשָׁר הָיָה לִמְכֹּר אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר מִשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת דִּינָר* וְלָתֵת אֶת הַכֶּסֶף לָעֲנִיִּים!” וְהֵם כָּעֲסוּ מְאוֹד עָלֶיהָ.  אָמַר יֵשׁוּעַ: ”הָנִיחוּ לָהּ. מַדּוּעַ אַתֶּם מְצִיקִים לָהּ? מַעֲשֶׂה טוֹב עָשְׂתָה לִי.  הֲרֵי הָעֲנִיִּים תָּמִיד אִתְּכֶם, וּבְכָל פַּעַם שֶׁתִּרְצוּ תּוּכְלוּ לַעֲזֹר לָהֶם. אֲנִי, לְעֻמַּת זֹאת, לֹא תָּמִיד אֶהְיֶה אִתְּכֶם.  הִיא עָשְׂתָה מָה שֶׁהָיָה בִּיכָלְתָּהּ לַעֲשׂוֹת, וְהִקְדִּימָה לִמְשֹׁחַ אֶת גּוּפִי בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם לִקְרַאת קְבוּרָתִי.  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: בְּכָל מָקוֹם בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם שֶׁבּוֹ תֻּכְרַז הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, יְסֻפַּר גַּם מָה שֶׁעָשְׂתָה וְיִזְכְּרוּהָ”. 10  יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת, אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, הָלַךְ אֶל הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים כְּדֵי לִמְסֹר אוֹתוֹ לִידֵיהֶם. 11  כְּשָׁמְעָם זֹאת שָׂמְחוּ וְהִבְטִיחוּ לָתֵת לוֹ מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף, וּמֵאָז הֵחֵל לְחַפֵּשׂ דֶּרֶךְ נוֹחָה לִמְסֹר אוֹתוֹ. 12  בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַמַּצּוֹת, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ נָהֲגוּ לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו: ”לְאָן אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ כְּדֵי לְהָכִין לְךָ אֶת סְעוּדַת הַפֶּסַח?” 13  שָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: ”לְכוּ הָעִירָה וְיִפְגֹּשׁ אֶתְכֶם אִישׁ הַנּוֹשֵׂא כַּד מַיִם. לְכוּ אַחֲרָיו, 14  וּבַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו יִכָּנֵס אִמְרוּ לְבַעַל הַבַּיִת, ’מוֹרֵנוּ שׁוֹאֵל: ”הֵיכָן חֲדַר הָאוֹרְחִים שֶׁבּוֹ אֹכַל אֶת סְעוּדַת הַפֶּסַח עִם תַּלְמִידַי?”’ 15  הוּא יַרְאֶה לָכֶם חֶדֶר עֶלְיוֹן גָּדוֹל, עָרוּךְ וּמוּכָן; שָׁם הָכִינוּ לָנוּ אֶת הַכֹּל”. 16  יָצְאוּ הַתַּלְמִידִים לְדַרְכָּם וְנִכְנְסוּ לָעִיר. הַכֹּל הָיָה כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם, וְהֵם עָרְכוּ אֶת הַהֲכָנוֹת לִקְרַאת הַפֶּסַח. 17  לְאַחַר שֶׁיָּרַד הָעֶרֶב בָּא עִם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר. 18  הֵם הֵסֵבּוּ לַשֻּׁלְחָן וּבְשָׁעָה שֶׁאָכְלוּ אָמַר יֵשׁוּעַ: ”אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אֶחָד מִכֶּם הָאוֹכֵל אִתִּי יִמְסֹר אוֹתִי”. 19  הֵם הִתְעַצְּבוּ וְהֵחֵלּוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ בָּזֶה אַחַר זֶה: ”הַאִם זֶה אֲנִי?” 20  הֵשִׁיב לָהֶם: ”זֶהוּ אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר הַטּוֹבֵל אִתִּי בְּאוֹתָהּ קְעָרָה. 21  בֶּן הָאָדָם אָמְנָם הוֹלֵךְ, כְּפִי שֶׁנִּכְתַּב עָלָיו, אַךְ אוֹי לָאִישׁ שֶׁיִּמְסֹר אֶת בֶּן הָאָדָם! מוּטָב הָיָה לוֹ לָאִישׁ הַהוּא אִלּוּ לֹא נוֹלַד”. 22  בְּהֶמְשֵׁךְ הַסְּעוּדָה לָקַח לֶחֶם,* בֵּרֵךְ, בָּצַע אוֹתוֹ וְאָז נָתַן לָהֶם וְאָמַר: ”קְחוּ; הַלֶּחֶם הַזֶּה מְסַמֵּל אֶת גּוּפִי”. 23  לְאַחַר מִכֵּן לָקַח כּוֹס, הוֹדָה לֶאֱלֹהִים וְאָז נָתַן אוֹתָהּ לָהֶם, וְכֻלָּם שָׁתוּ מִמֶּנָּה. 24  אָמַר לָהֶם: ”כּוֹס הַיַּיִן הַזֹּאת מְסַמֶּלֶת אֶת דָּמִי, ’דַּם הַבְּרִית’, אֲשֶׁר יִשָּׁפֵךְ לְמַעַן רַבִּים. 25  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: לֹא אֶשְׁתֶּה עוֹד מִפְּרִי הַגֶּפֶן עַד הַיּוֹם שֶׁבּוֹ אֶשְׁתֶּה יַיִן חָדָשׁ בְּמַלְכוּת אֱלֹהִים”. 26  לְאַחַר שֶׁשָּׁרוּ שִׁירֵי הַלֵּל יָצְאוּ אֶל הַר הַזֵּיתִים. 27  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”כֻּלְּכֶם תִּכָּשְׁלוּ, כִּי כָּתוּב: ’אַכֶּה אֶת הָרוֹעֶה וְיָפוּץ הַצֹּאן’.* 28  אֲבָל לְאַחַר שֶׁאָקוּם לִתְחִיָּה אֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם לַגָּלִיל”. 29  אָמַר לוֹ פֶּטְרוֹס: ”גַּם אִם כֻּלָּם יִכָּשְׁלוּ, אֲנִי לֹא אֶכָּשֵׁל”. 30  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ: הַיּוֹם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה, בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל פַּעֲמַיִם, תִּתְכַּחֵשׁ לִי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים”. 31  הֵשִׁיב פֶּטְרוֹס וְאָמַר בְּכָל תֹּקֶף: ”גַּם אִם יִהְיֶה עָלַי לָמוּת אִתְּךָ בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא אֶתְכַּחֵשׁ לְךָ”. וְכָךְ אָמְרוּ כָּל הָאֲחֵרִים. 32  הֵם בָּאוּ אֶל מָקוֹם הַנִּקְרָא גַּת שְׁמָנִים, וְהוּא אָמַר לְתַלְמִידָיו: ”שְׁבוּ כָּאן בְּשָׁעָה שֶׁאֶתְפַּלֵּל”. 33  לָקַח אִתּוֹ אֶת פֶּטְרוֹס, אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן וְהֵחֵל לְהִתְיַסֵּר בְּנַפְשׁוֹ וּלְהִתְמַלֵּא מוּעָקָה. 34  אָמַר לָהֶם: ”נַפְשִׁי מָרָה לִי עַד מָוֶת. הִשָּׁאֲרוּ פֹּה וְעִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר”. 35  הָלַךְ מְעַט הָלְאָה מִשָּׁם, נָפַל אַרְצָה וְהִתְפַּלֵּל שֶׁיַּעֲבֹר מִמֶּנּוּ הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה, אִם אֶפְשָׁר. 36  אָמַר: ”אַבָּא, אָבִי, בְּכוֹחֲךָ לַעֲשׂוֹת הַכֹּל; הַעֲבֵר נָא מִמֶּנִּי אֶת הַכּוֹס הַזֹּאת. אַךְ אַל יִהְיֶה כִּרְצוֹנִי, אֶלָּא כִּרְצוֹנְךָ”. 37  כְּשֶׁחָזַר מָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים. אָמַר לְפֶּטְרוֹס: ”שִׁמְעוֹן, אַתָּה יָשֵׁן? לֹא הָיָה לְךָ כּוֹחַ לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר שָׁעָה אַחַת? 38  עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר וְהִתְפַּלְּלוּ פֶּן תִּכָּנְעוּ לְפִתּוּיִים. הָרוּחַ אָמְנָם חֲפֵצָה מְאוֹד, אֲבָל הַבָּשָׂר חַלָּשׁ”. 39  שׁוּב הָלַךְ וְהִתְפַּלֵּל בְּאָמְרוֹ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר. 40  הוּא חָזַר וְשׁוּב מָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים, כִּי עֵינֵיהֶם הָיוּ כְּבֵדוֹת; הֵם לֹא יָדְעוּ מָה לַעֲנוֹת לוֹ. 41  הוּא בָּא בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית וְאָמַר לָהֶם: ”זוֹ הָעֵת לִישֹׁן וְלָנוּחַ? דַּי, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה! הִנֵּה נִמְסָר בֶּן הָאָדָם לִידֵי חוֹטְאִים. 42  קוּמוּ וְנֵלֵךְ. הִנֵּה מִתְקָרֵב הַמּוֹסֵר אוֹתִי”. 43  וְהִנֵּה בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר בָּא יְהוּדָה, אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, וְאִתּוֹ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים שֶׁנִּשְׁלְחוּ מֵאֵת הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַסּוֹפְרִים וְזִקְנֵי הָעָם, כְּשֶׁהֵם חֲמוּשִׁים בַּחֲרָבוֹת וּבְאַלּוֹת. 44  הַמּוֹסֵר אוֹתוֹ נָתַן לָהֶם קֹדֶם לָכֵן סִימָן מֻסְכָּם וְאָמַר: ”מִי שֶׁאֶשַּׁק לוֹ, הוּא הָאִישׁ; עִצְרוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ בְּלִוְיַת מִשְׁמָר”. 45  מִיָּד נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר: ”רַבִּי!” וְנָשַׁק לוֹ בְּרֹךְ. 46  אָז תָּפְסוּ אוֹתוֹ וְעָצְרוּ אוֹתוֹ. 47  וְהִנֵּה אַחַד הָעוֹמְדִים שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ, הִכָּה אֶת עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכָרַת אֶת אָזְנוֹ. 48  הֵגִיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: ”כְּמוֹ עַל שׁוֹדֵד יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְאַלּוֹת לַעֲצֹר אוֹתִי? 49  יוֹם יוֹם הָיִיתִי אִתְּכֶם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְלִמַּדְתִּי, וְלֹא עֲצַרְתֶּם אוֹתִי. אַךְ כָּל זֶה קָרָה לְמַעַן יִתְקַיֵּם הַנֶּאֱמָר בַּכְּתוּבִים”. 50  אָז עָזְבוּ אוֹתוֹ כָּל הַתַּלְמִידִים וּבָרְחוּ. 51  וְאוּלָם, בָּחוּר אֶחָד שֶׁעָטָה לְגוּפוֹ בֶּגֶד פִּשְׁתָּן מְשֻׁבָּח הָלַךְ אַחֲרָיו מִקָּרוֹב. כְּשֶׁנִּסּוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ 52  עָזַב אֶת בִּגְדּוֹ בְּיָדָם וּבָרַח עֵירֹם.* 53  לָקְחוּ אֶת יֵשׁוּעַ אֶל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִתְכַּנְּסוּ כָּל הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַזְּקֵנִים וְהַסּוֹפְרִים. 54  פֶּטְרוֹס הָלַךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֹק עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. שָׁם יָשַׁב עִם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת וְהִתְחַמֵּם לְיַד הָאֵשׁ. 55  בֵּינְתַיִם חִפְּשׂוּ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַסַּנְהֶדְרִין כֻּלָּהּ עֵדוּת נֶגֶד יֵשׁוּעַ כְּדֵי לְהָמִית אוֹתוֹ, אַךְ לֹא מָצְאוּ. 56  רַבִּים הֵעִידוּ נֶגְדּוֹ עֵדוּת שֶׁקֶר, אֶלָּא שֶׁהָעֵדֻיּוֹת שֶׁבְּפִיהֶם לֹא תָּאֲמוּ זוֹ לָזוֹ. 57  כְּמוֹ כֵן, קָמוּ עֵדֵי שֶׁקֶר אֲחָדִים וְאָמְרוּ: 58  ”שָׁמַעְנוּ אוֹתוֹ אוֹמֵר, ’אֲנִי אֶהֱרֹס אֶת הַמִּקְדָּשׁ הַזֶּה שֶׁנִּבְנָה בִּידֵי אָדָם, וּבִשְׁלוֹשָׁה יָמִים אֶבְנֶה מִקְדָּשׁ אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם’”. 59  אֲבָל גַּם בְּכָךְ לֹא תָּאֲמוּ הָעֵדֻיּוֹת. 60  לְבַסּוֹף קָם מִבֵּינֵיהֶם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְשָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: ”אֵינְךָ מֵשִׁיב דָּבָר? אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ אֶת מָה שֶׁהֵם מְעִידִים נֶגְדְּךָ?” 61  אוּלָם הוּא שָׁתַק וְלֹא הֵשִׁיב דָּבָר. שׁוּב פָּנָה אֵלָיו הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְשָׁאַל אוֹתוֹ: ”הַאִם אַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן הַמְּבֹרָךְ?” 62  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: ”אֲנִי הוּא, וְאַתֶּם תִּרְאוּ אֶת בֶּן הָאָדָם יוֹשֵׁב לִימִין הַגְּבוּרָה וּבָא בְּעַנְנֵי הַשָּׁמַיִם”. 63  אָז קָרַע הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶת בְּגָדָיו וְאָמַר: ”הַאִם עוֹד זְקוּקִים אָנוּ לְעֵדִים? 64  שְׁמַעְתֶּם אוֹתוֹ מְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהִים. מָה פְּסִיקַתְכֶם?” כֻּלָּם הִרְשִׁיעוּ אוֹתוֹ וּפָסְקוּ שֶׁבֶּן מָוֶת הוּא. 65  אֲחָדִים יָרְקוּ עָלָיו, כִּסּוּ אֶת פָּנָיו וְהִכּוּ אוֹתוֹ בְּאֶגְרוֹפֵיהֶם וְאָמְרוּ לוֹ: ”הִתְנַבֵּא!” אַחַר כָּךְ סָטְרוּ לוֹ מְשָׁרְתֵי בֵּית הַדִּין וְלָקְחוּ אוֹתוֹ מִשָּׁם. 66  בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה פֶּטְרוֹס לְמַטָּה בֶּחָצֵר, בָּאָה אַחַת מִן הַמְּשָׁרְתוֹת הַצְּעִירוֹת שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. 67  כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת פֶּטְרוֹס מִתְחַמֵּם לְיַד הָאֵשׁ, נָעֲצָה בּוֹ מַבָּטָהּ וְאָמְרָה: ”גַּם אַתָּה הָיִיתָ עִם הַנָּצַרְתִּי הַזֶּה — יֵשׁוּעַ”. 68  אַךְ הוּא הִכְחִישׁ זֹאת וְאָמַר: ”אֵינֶנִּי מַכִּיר אוֹתוֹ וְאֵינֶנִּי מֵבִין עַל מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת”, וְהָלַךְ אֶל מְבוֹא הֶחָצֵר. 69  רָאֲתָה אוֹתוֹ הַמְּשָׁרֶתֶת הַצְּעִירָה וְהֵחֵלָּה שׁוּב לוֹמַר לָעוֹמְדִים שָׁם: ”הָאִישׁ הַזֶּה הוּא אֶחָד מֵהֶם”. 70  שׁוּב הִכְחִישׁ זֹאת. כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר גַּם הָעוֹמְדִים שָׁם אָמְרוּ לְפֶּטְרוֹס: ”אֵין סָפֵק שֶׁאַתָּה אֶחָד מֵהֶם, כִּי אַתָּה גְּלִילִי”. 71  הִתְחִיל פֶּטְרוֹס לְקַלֵּל וּלְהִשָּׁבַע: ”אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶת הָאִישׁ שֶׁאַתֶּם מְדַבְּרִים עָלָיו!” 72  מִיָּד קָרָא הַתַּרְנְגוֹל בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, וּפֶּטְרוֹס נִזְכַּר בְּמָה שֶׁאָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל פַּעֲמַיִם, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּתְכַּחֵשׁ לִי”. הוּא הִתְמַלֵּא צַעַר וּפָרַץ בְּבֶכִי.

הערות שוליים

דינר אחד היה שכר יום עבודה; 300 דינר היו שכר עבודה של שנה שלמה. ראה נספח 11‏.‏
כלומר, מצה.‏
זכר י”ג:7‏.‏
ראה מתי כ”ה:36‏, הערת שוליים.‏