עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מרקוס 13‏‏:1‏‏-37

יג  בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָמַר לוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו: ”מוֹרֵנוּ, רְאֵה אֵילוּ אֲבָנִים וְאֵילוּ בִּנְיָנִים!”  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַבִּנְיָנִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה? לֹא תִּשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה”.  כַּאֲשֶׁר יָשַׁב עַל הַר הַזֵּיתִים מוּל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִגְּשׁוּ אֵלָיו פֶּטְרוֹס, יַעֲקֹב, יוֹחָנָן וְאַנְדְּרֵי לְבַדָּם וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:  ”אֱמֹר לָנוּ, מָתַי יִהְיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמָה יִהְיֶה הָאוֹת לְכָךְ שֶׁקָּרוֹב קִצָּם שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?”  הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ.  רַבִּים יִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּשְׁמִי וְיֹאמְרוּ, ’אֲנִי הוּא’, וְיַתְעוּ רַבִּים.  זֹאת וְעוֹד, כְּשֶׁתִּשְׁמְעוּ עַל מִלְחָמוֹת בְּקִרְבַתְכֶם וּבִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים, אַל תִּבָּהֲלוּ; כָּךְ צָרִיךְ לִקְרוֹת, אַךְ עֲדַיִן לֹא יָבוֹא הַקֵּץ.  ”אֻמָּה תָּקוּם עַל אֻמָּה וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה; יִהְיוּ רְעִידוֹת אֲדָמָה בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, וְיִהְיֶה רָעָב. אֵלֶּה רֵאשִׁית הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים.  ”וְאַתֶּם הִזָּהֲרוּ; יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי דִּין וְיַכּוּ אֶתְכֶם בְּבָתֵּי כְּנֶסֶת, וְיַעֲמִידוּ אֶתְכֶם לִפְנֵי מוֹשְׁלִים וּמְלָכִים בִּגְלָלִי לְעֵדוּת לָהֶם. 10  וּתְחִלָּה צָרִיךְ שֶׁהַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה תֻּכְרַז בְּקֶרֶב כָּל הָעַמִּים. 11  כַּאֲשֶׁר יַעַצְרוּ אֶתְכֶם וְיִמְסְרוּ אֶתְכֶם, אַל תִּדְאֲגוּ שֶׁמָּא לֹא תֵּדְעוּ מָה לוֹמַר; אִמְרוּ אֶת הַמִּילִים שֶׁיִּנָּתְנוּ לָכֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁכֵּן לֹא אַתֶּם תְּדַבְּרוּ אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. 12  אָח יִמְסֹר אֶת אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב יִמְסֹר אֶת בְּנוֹ; יְלָדִים יָקוּמוּ נֶגֶד הוֹרֵיהֶם וְיָבִיאוּ לְמוֹתָם. 13  וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל הַכֹּל בִּגְלַל שְׁמִי. אֲבָל הַמַּחְזִיק מַעֲמָד עַד הַקֵּץ הוּא יִוָּשַׁע. 14  ”כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת הַשִּׁקּוּץ הַגּוֹרֵם לִשְׁמָמָה עוֹמֵד בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְקוֹמוֹ (עַל הַקּוֹרֵא לִבְחֹן בִּתְבוּנָה אֶת הַכָּתוּב), אָז יִהְיֶה עַל הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה לָנוּס אֶל הֶהָרִים. 15  מִי שֶׁעַל הַגַּג אַל יֵרֵד וְגַם אַל יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לָקַחַת דְּבַר מָה, 16  וּמִי שֶׁבַּשָּׂדֶה אַל יַחְזֹר לָקַחַת אֶת מְעִילוֹ. 17  אוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם! 18  הִתְפַּלְּלוּ תָּמִיד שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה בַּחֹרֶף, 19  כִּי הַיָּמִים הָהֵם יִהְיוּ יְמֵי צָרָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא אֱלֹהִים וְעַד הָעֵת הַהִיא, וְאַף לֹא תִּהְיֶה כָּמוֹהָ. 20  וְאִם יְהֹוָה לֹא יְקַצֵּר אֶת הַיָּמִים הָהֵם לֹא יִנָּצֵל כָּל בָּשָׂר. אַךְ הוּא יְקַצֵּר אֶת הַיָּמִים הָהֵם לְמַעַן הַבְּחִירִים אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַר. 21  ”אִם יֹאמַר לָכֶם אִישׁ בָּעֵת הַהִיא, ’רְאוּ! הַמָּשִׁיחַ פֹּה’, אוֹ, ’רְאוּ! הוּא שָׁם’, אַל תַּאֲמִינוּ, 22  כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיַעֲשׂוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּנִסָּיוֹן לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת הַבְּחִירִים. 23  לָכֵן הִזָּהֲרוּ; אָמַרְתִּי לָכֶם אֶת הַכֹּל מֵרֹאשׁ. 24  ”בַּיָּמִים הָהֵם, אַחֲרֵי הַצָּרָה הַהִיא, תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר אֶת אוֹרוֹ, 25  וְהַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְכוֹחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעַזְעוּ. 26  אָז יִרְאוּ אֶת בֶּן הָאָדָם בָּא בָּעֲנָנִים בִּגְבוּרָה רַבָּה וּבְרֹב פְּאֵר. 27  וְאָז יִשְׁלַח אֶת הַמַּלְאָכִים וִיקַבֵּץ אֶת בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, מִקְּצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם. 28  ”לִמְדוּ מֵעֵץ הַתְּאֵנָה: כַּאֲשֶׁר עֲנָפָיו הָרַכִּים גְּדֵלִים וּמַצְמִיחִים עָלִים, יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהַקַּיִץ קָרוֹב. 29  בְּדוֹמֶה לְכָךְ, כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קוֹרִים, דְּעוּ כִּי קָרוֹב הוּא* וְעוֹמֵד בַּפֶּתַח. 30  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: לֹא יַחְלֹף הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִקְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. 31  הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַחְלְפוּ וּדְבָרַי לֹא יַחְלְפוּ. 32  ”אֶת הַיּוֹם הַהוּא אוֹ אֶת הַשָּׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, גַּם לֹא הַמַּלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם וְגַם לֹא הַבֵּן, אֶלָּא הָאָב. 33  שִׂימוּ לֵב וֶהֱיוּ עֵרָנִיִּים, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָתַי תָּבוֹא הָעֵת* הַהִיא. 34  דּוֹמֶה הַדָּבָר לְאִישׁ שֶׁנָּסַע לְמָקוֹם רָחוֹק. כְּשֶׁעָזַב אֶת בֵּיתוֹ הִפְקִיד סַמְכוּת בִּידֵי עֲבָדָיו, אִישׁ אִישׁ וּמְלַאכְתּוֹ. כְּמוֹ כֵן, צִוָּה עַל שׁוֹמֵר הַשַּׁעַר לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר. 35  עִמְדוּ אֵפוֹא עַל הַמִּשְׁמָר — כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָתַי יָבוֹא בַּעַל הַבַּיִת, אִם בָּעֶרֶב אוֹ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אוֹ בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר* אוֹ מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר — 36  פֶּן יִמְצָא אֶתְכֶם יְשֵׁנִים כַּאֲשֶׁר יָבוֹא פִּתְאוֹם. 37  אֶת מָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אוֹמֵר אֲנִי לַכֹּל: עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר”.

הערות שוליים

כלומר, בן האדם.‏
המילה היוונית המתורגמת כאן כ”עת” משמעה פרק זמן שנקבע מראש או פרק זמן מוגדר.‏
מילולית, ”בעת קריאת התרנגול”.‏