עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מרקוס 11‏‏:1‏‏-33

יא  כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם וְהִגִּיעוּ אֶל בֵּית פַּגֵּי וּבֵית עַנְיָה שֶׁבְּהַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו  וְאָמַר לָהֶם: ”לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם, וּבָרֶגַע שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלָיו תִּמְצְאוּ עַיִר קָשׁוּר שֶׁאִישׁ מֵעוֹלָם לֹא יָשַׁב עָלָיו; הַתִּירוּ אוֹתוֹ וַהֲבִיאוּהוּ.  וְאִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אֶתְכֶם, ’מַדּוּעַ אַתֶּם עוֹשִׂים זֹאת?’ אִמְרוּ, ’הָאָדוֹן זָקוּק לוֹ, וְהוּא יַחְזִיר אוֹתוֹ לְכָאן בִּמְהֵרָה’”.  הֵם הָלְכוּ וּמָצְאוּ אֶת הָעַיִר קָשׁוּר לְיַד דֶּלֶת בַּיִת בַּסִּמְטָה, וְהִתִּירוּ אוֹתוֹ.  כַּמָּה מִן הָעוֹמְדִים שָׁם שָׁאֲלוּ אוֹתָם: ”מַדּוּעַ אַתֶּם מַתִּירִים אֶת הָעַיִר?”  אָמְרוּ לָהֶם בְּדִיּוּק מָה שֶׁאָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ, וְהֵם הֵנִיחוּ לָהֶם לָלֶכֶת.‏  הֵם הֵבִיאוּ אֶת הָעַיִר אֶל יֵשׁוּעַ, וּלְאַחַר שֶׁשָּׂמוּ עַל הָעַיִר אֶת בִּגְדֵיהֶם יָשַׁב עָלָיו.  רַבִּים פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ, וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים בַּשָּׂדוֹת.  הַהוֹלְכִים לְפָנָיו וְהַהוֹלְכִים אַחֲרָיו שָׁבוּ וְקָרְאוּ: ”הוֹשַׁע נָא! בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה!‏* 10  בְּרוּכָה מַלְכוּת דָּוִד אָבִינוּ הַבָּאָה! הוֹשַׁע נָא, הַשּׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים!” 11  הוּא נִכְנַס לִירוּשָׁלַיִם אֶל הַמִּקְדָּשׁ וְהִבִּיט סָבִיב בַּכֹּל. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת, יָצָא אֶל בֵּית עַנְיָה עִם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר.‏ 12  לְמָחֳרָת, לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית עַנְיָה, הָיָה רָעֵב. 13  הוּא רָאָה מִמֶּרְחָק עֵץ תְּאֵנָה שֶׁהָיוּ בּוֹ עָלִים וְהִתְקָרֵב לִרְאוֹת אִם יִמְצָא בּוֹ פְּרִי, אַךְ לֹא מָצָא בּוֹ מְאוּמָה מִלְּבַד עָלִים, שֶׁכֵּן לֹא הָיְתָה זוֹ עוֹנַת הַתְּאֵנִים. 14  לָכֵן בִּתְגוּבָה אָמַר לָעֵץ: ”מֵעַתָּה אִישׁ לֹא יֹאכַל עוֹד מִמְּךָ פְּרִי”, וְתַלְמִידָיו שָׁמְעוּ זֹאת.‏ 15  הֵם בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם. יֵשׁוּעַ נִכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהֵחֵל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים; הוּא הָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת מַחְלִיפֵי הַכְּסָפִים וְאֶת כִּסְּאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים, 16  וְלֹא הֵנִיחַ לְאִישׁ לְהַעֲבִיר כֵּלִים דֶּרֶךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. 17  הוּא לִמֵּד וְאָמַר: ”הַאִם לֹא כָּתוּב: ’בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים’?‏* אֲבָל אַתֶּם הֲפַכְתֶּם אוֹתוֹ לִמְעָרַת שׁוֹדְדִים”. 18  שָׁמְעוּ זֹאת הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַסּוֹפְרִים וְהֵחֵלּוּ לְחַפֵּשׂ דֶּרֶךְ לְהָרְגוֹ, כִּי פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ שֶׁכֵּן כָּל הַהֲמוֹנִים הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל תּוֹרָתוֹ.‏ 19  בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם הַמְּאֻחָרוֹת יָצְאוּ מִן הָעִיר. 20  הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר עָבְרוּ וְרָאוּ אֶת עֵץ הַתְּאֵנָה כְּשֶׁהוּא יָבֵשׁ כֻּלּוֹ עַד לְשָׁרָשָׁיו. 21  נִזְכַּר פֶּטְרוֹס בְּמָה שֶׁקָּרָה יוֹם קֹדֶם לָכֵן, וְאָמַר לוֹ: ”רַבִּי, רְאֵה! עֵץ הַתְּאֵנָה שֶׁקִּלַּלְתָּ הִתְיַבֵּשׁ”. 22  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: ”הַאֲמִינוּ בֶּאֱלֹהִים. 23  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: כָּל הָאוֹמֵר לָהָר הַזֶּה, ’הֵעָקֵר וְהִזָּרֵק לְתוֹךְ הַיָּם’, וְאֵינוֹ מְפַקְפֵּק בְּלִבּוֹ אֶלָּא מַאֲמִין שֶׁדְּבָרוֹ יִתְקַיֵּם, יִהְיֶה לוֹ כִּדְבָרוֹ. 24  לָכֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: בְּכָל תְּפִלּוֹתֵיכֶם וּבְכָל בַּקָּשׁוֹתֵיכֶם הַאֲמִינוּ שֶׁכְּבָר נַעֲנֵיתֶם, וְכָךְ אָכֵן יִהְיֶה. 25  וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִים וְיֵשׁ לָכֶם דָּבָר נֶגֶד מִישֶׁהוּ — סִלְחוּ לוֹ, כְּדֵי שֶׁגַּם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם עַל חֲטָאֵיכֶם”. 26 * ——‏ 27  הֵם חָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם. כַּאֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בָּאוּ אֵלָיו הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים 28  וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? וּמִי נָתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם?” 29  הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”אֶשְׁאַל אֶתְכֶם שְׁאֵלָה אַחַת. אַתֶּם תָּשִׁיבוּ לִי, וַאֲנִי אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. 30  מִנַּיִן קִבֵּל יוֹחָנָן אֶת הַסַּמְכוּת לְהַטְבִּיל? מִן הַשָּׁמַיִם אוֹ מִבְּנֵי אָדָם? הָשִׁיבוּ לִי”. 31  דִּבְּרוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם וְאָמְרוּ: ”אִם נֹאמַר, ’מִן הַשָּׁמַיִם’, הוּא יֹאמַר, ’אִם כֵּן, מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?’ 32  אֲבָל הַאִם נָעֵז לוֹמַר, ’מִבְּנֵי אָדָם’?” (הֵם פָּחֲדוּ מִן הֶהָמוֹן, כִּי כֻּלָּם הֶאֱמִינוּ שֶׁיּוֹחָנָן אָכֵן הָיָה נָבִיא.) 33  הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ: ”אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים”. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”גַּם אֲנִי לֹא אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”.‏

הערות שוליים

תה קי”ח:25, 26‏.‏
ישע נ”ו:7‏.‏
פסוק זה אינו מופיע בנוסח היווני של וסטקוט והורט ובמהדורות ביקורתיות אחרות של כתבי־הקודש היווניים.‏