עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מרקוס 10‏‏:1‏‏-52

י  הוּא קָם וְהָלַךְ מִשָּׁם אֶל אֵזוֹר גְּבוּל יְהוּדָה וְאֶל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן. שׁוּב הִתְקַהֲלוּ סְבִיבוֹ הֲמוֹנִים, וּכְמִנְהָגוֹ הֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם.  נִגְּשׁוּ אֵלָיו פְּרוּשִׁים, וּכְדֵי לְנַסּוֹתוֹ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אִם מֻתָּר לְאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ.  הֵשִׁיב לָהֶם: ”מָה צִוָּה עֲלֵיכֶם מֹשֶׁה?”  אָמְרוּ: ”מֹשֶׁה הִרְשָׁה לִכְתֹּב לָהּ גֵּט וּלְגָרֵשׁ אוֹתָהּ”.  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”בִּגְלַל קְשִׁי לְבַבְכֶם כָּתַב לָכֶם אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת.  אֲבָל מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה ’בָּרָא אוֹתָם זָכָר וּנְקֵבָה.  עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ,  וְיִהְיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד’,* מִכָּאן שֶׁאֵין הֵם עוֹד שְׁנַיִם, אֶלָּא בָּשָׂר אֶחָד.  לְפִיכָךְ מָה שֶׁחִבֵּר אֱלֹהִים תַּחַת עֹל אֶחָד אַל יַפְרִיד הָאָדָם”. 10  כְּשֶׁהָיוּ בַּבַּיִת שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַתַּלְמִידִים עַל כָּךְ. 11  אָמַר לָהֶם: ”כָּל הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת, נוֹאֵף וּבוֹגֵד בָּהּ. 12  וְאִשָּׁה הַמְּגָרֶשֶׁת אֶת בַּעֲלָהּ וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר, נוֹאֶפֶת”. 13  הֵבִיאוּ אֵלָיו יְלָדִים כְּדֵי שֶׁיִּגַּע בָּהֶם, אַךְ הַתַּלְמִידִים נָזְפוּ בָּהֶם. 14  כְּשֶׁרָאָה זֹאת יֵשׁוּעַ, כָּעַס וְאָמַר לָהֶם: ”הָנִיחוּ לַיְּלָדִים לָבוֹא אֵלַי; אַל תְּנַסּוּ לִמְנֹעַ בַּעֲדָם, כִּי לְכָאֵלֶּה שַׁיֶּכֶת מַלְכוּת אֱלֹהִים. 15  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: מִי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶת מַלְכוּת אֱלֹהִים כְּיֶלֶד לֹא יִכָּנֵס אֵלֶיהָ”. 16  הוּא כָּרַךְ אֶת זְרוֹעוֹתָיו סְבִיב הַיְּלָדִים וּבֵרֵךְ אוֹתָם בְּשִׂימוֹ אֶת יָדָיו עֲלֵיהֶם. 17  בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ רָץ אֵלָיו אִישׁ אֶחָד, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו לְפָנָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ: ”מוֹרִי הַטּוֹב, מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם?” 18  הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: ”מַדּוּעַ אַתָּה קוֹרֵא לִי טוֹב? אֵין טוֹב מִלְּבַד אֶחָד — הָאֱלֹהִים. 19  אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הַמִּצְווֹת: ’לֹא תִּרְצַח; לֹא תִּנְאַף; לֹא תִּגְנֹב; לֹא תִּשָּׂא עֵדוּת שֶׁקֶר; לֹא תַּעֲשֹׁק; כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ’”.* 20  אָמַר לוֹ הָאִישׁ: ”מוֹרִי, אֶת כָּל אֵלּוּ אֲנִי שׁוֹמֵר מִנְּעוּרַי”. 21  הִבִּיט בּוֹ יֵשׁוּעַ וְחָשׁ אַהֲבָה כְּלַפָּיו. אָמַר לוֹ: ”דָּבָר אֶחָד חָסֵר לְךָ: לֵךְ, מְכֹר אֶת נְכָסֶיךָ וְתֵן לָעֲנִיִּים, וְיִהְיֶה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם. לְאַחַר מִכֵּן בּוֹא וְלֵךְ אַחֲרַי”.* 22  כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הִתְעַצֵּב וְהָלַךְ מִשָּׁם בְּלֵב כָּבֵד, שֶׁכֵּן הָיוּ לוֹ נְכָסִים רַבִּים. 23  הִבִּיט יֵשׁוּעַ סָבִיב וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: ”עַד כַּמָּה קָשֶׁה יִהְיֶה לְבַעֲלֵי מָמוֹן לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת אֱלֹהִים!” 24  הַתַּלְמִידִים הֻפְתְּעוּ מִדְּבָרָיו. בִּתְגוּבָה אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”יְלָדַי, עַד כַּמָּה קָשֶׁה לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת אֱלֹהִים! 25  קַל יוֹתֵר לְגָמָל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ נֶקֶב מַחַט מֵאֲשֶׁר לְאִישׁ עָשִׁיר לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת אֱלֹהִים”. 26  הֵם הִתְפַּלְּאוּ עוֹד יוֹתֵר וְאָמְרוּ לוֹ: ”אָז מִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?” 27  הִבִּיט בָּהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”מִבְּנֵי אָדָם נִבְצָר הַדָּבָר, אַךְ לֹא מֵאֱלֹהִים, שֶׁכֵּן לֶאֱלֹהִים הַכֹּל אֶפְשָׁרִי”. 28  אָמַר לוֹ פֶּטְרוֹס: ”הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ הַכֹּל וְהָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ”. 29  אָמַר יֵשׁוּעַ: ”אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אֵין אִישׁ שֶׁעָזַב בַּיִת אוֹ אַחִים אוֹ אֲחָיוֹת אוֹ אֵם אוֹ אָב אוֹ יְלָדִים אוֹ שָׂדוֹת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה 30  שֶׁלֹּא יְקַבֵּל כָּעֵת, בַּזְּמַן הַזֶּה, פִּי מֵאָה: בָּתִּים, אַחִים, אֲחָיוֹת, אִמָּהוֹת, יְלָדִים וְשָׂדוֹת — עִם רְדִיפוֹת — וּבַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי הֶעָתִיד לָבוֹא, חַיֵּי עוֹלָם. 31  אַךְ רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים, וְרַבִּים מִן הָאַחֲרוֹנִים יִהְיוּ רִאשׁוֹנִים”. 32  הֵם הָיוּ בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לִירוּשָׁלַיִם וְיֵשׁוּעַ הָלַךְ לִפְנֵיהֶם; הַתַּלְמִידִים הָיוּ אֲחוּזֵי תַּדְהֵמָה וְהַהוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם הֵחֵלּוּ לְפַחֵד. שׁוּב לָקַח הַצִּדָּה אֶת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְדִבֵּר אִתָּם עַל מָה שֶׁעָתִיד לִקְרוֹת לוֹ: 33  ”הִנֵּה אֲנַחְנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם, וּבֶן הָאָדָם יִמָּסֵר לַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְלַסּוֹפְרִים. הֵם יָדוּנוּ אוֹתוֹ לַמָּוֶת וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ לִידֵי הַגּוֹיִים; 34  הַלָּלוּ יִלְעֲגוּ לוֹ וְיִירְקוּ עָלָיו וְיַלְקוּ אוֹתוֹ וְיַהַרְגוּהוּ, אַךְ כַּעֲבֹר שְׁלוֹשָׁה יָמִים יָקוּם לִתְחִיָּה”. 35  נִגְּשׁוּ אֵלָיו יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן, שְׁנֵי בְּנֵי זַבְדַּי, וְאָמְרוּ לוֹ: ”מוֹרֵנוּ, אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעֲנֵנוּ אֶת מָה שֶׁנְּבַקֵּשׁ מִמְּךָ”. 36  שָׁאַל אוֹתָם: ”מָה אַתֶּם רוֹצִים שֶׁאֶעֱשֶׂה לְמַעַנְכֶם?” 37  הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”הַרְשֵׁה לָנוּ לָשֶׁבֶת אֶחָד לִימִינְךָ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלְךָ בְּתִפְאַרְתְּךָ”. 38  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים. הַאִם אַתֶּם יְכוֹלִים לִשְׁתּוֹת מִן הַכּוֹס אֲשֶׁר מִמֶּנָּה אֲנִי שׁוֹתֶה אוֹ לְהִטָּבֵל אֶת הַטְּבִילָה שֶׁאֲנִי נִטְבָּל?” 39  הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים”. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”מִן הַכּוֹס אֲשֶׁר מִמֶּנָּה אֲנִי שׁוֹתֶה תִּשְׁתּוּ וְאֶת הַטְּבִילָה שֶׁאֲנִי נִטְבָּל תִּטָּבְלוּ. 40  אַךְ לָשֶׁבֶת לִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי אֵין בְּסַמְכוּתִי לָתֵת. מְקוֹמוֹת אֵלֶּה שַׁיָּכִים לְמִי שֶׁעֲבוּרָם הֵם הוּכְנוּ”. 41  כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ עַל כָּךְ הָעֲשָׂרָה, רָגְזוּ עַל יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן. 42  קָרָא אוֹתָם אֵלָיו יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: ”אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁמּוֹשְׁלֵי הַגּוֹיִים שׁוֹלְטִים בָּהֶם וְשֶׁנִּכְבְּדֵיהֶם רוֹדִים בָּם. 43  לֹא כָּךְ הוּא בֵּינֵיכֶם; אַדְרַבָּה, מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת גָּדוֹל בֵּינֵיכֶם צָרִיךְ לִהְיוֹת לָכֶם לִמְשָׁרֵת, 44  וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת רִאשׁוֹן בֵּינֵיכֶם צָרִיךְ לִהְיוֹת עֶבֶד לַכֹּל, 45  שֶׁכֵּן גַּם בֶּן הָאָדָם לֹא בָּא כְּדֵי שֶׁיְּשָׁרְתוּ אוֹתוֹ, אֶלָּא כְּדֵי לְשָׁרֵת וְלָתֵת אֶת נַפְשׁוֹ* כֹּפֶר בְּעַד רַבִּים”. 46  הֵם נִכְנְסוּ לִירִיחוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ הוּא וְתַלְמִידָיו וַהֲמוֹן עַם רַב מִן הָעִיר, הָיָה שָׁם קַבְּצָן עִוֵּר, בַּרְטִימַי שְׁמוֹ, בְּנוֹ שֶׁל טִימַי, שֶׁיָּשַׁב בְּצַד הַדֶּרֶךְ. 47  כַּאֲשֶׁר שָׁמַע שֶׁזֶּהוּ יֵשׁוּעַ הַנָּצַרְתִּי, הֵחֵל לִצְעֹק: ”בֶּן דָּוִד, יֵשׁוּעַ, רַחֵם עָלַי!” 48  רַבִּים הוֹרוּ לוֹ לִשְׁתֹּק, אַךְ הוּא צָעַק עוֹד יוֹתֵר: ”בֶּן דָּוִד, רַחֵם עָלַי!” 49  נֶעֱצַר יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”קִרְאוּ לוֹ”. הֵם קָרְאוּ לָעִוֵּר וְאָמְרוּ לוֹ: ”הִתְעוֹדֵד! קוּם, הוּא קוֹרֵא לְךָ”. 50  הוּא הִשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֶת מְעִילוֹ, זִנֵּק עַל רַגְלָיו וְהָלַךְ אֶל יֵשׁוּעַ. 51  שָׁאַל אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ: ”מָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה לְמַעַנְךָ?” אָמַר לוֹ הָעִוֵּר: ”רַבּוֹנִי,* עֲשֵׂה שֶׁאֶרְאֶה שׁוּב”. 52  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”לֵךְ. אֱמוּנָתְךָ רִפְּאָה אוֹתְךָ”. מִיָּד שָׁב אֵלָיו מְאוֹר עֵינָיו, וְהוּא הֵחֵל לָלֶכֶת אַחֲרָיו בַּדֶּרֶךְ.

הערות שוליים

בר א’:27; ב’:24‏.‏
שמ כ’:12–16;‏ ויק י”ט:13‏.‏
ראה מתי ד’:20‏, הערת שוליים.‏
או, ”חייו”.‏
ראה יוחנן כ’:16‏.‏