עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מעשי השליחים 7‏‏:1‏‏-60

ז  שָׁאַל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל: ”הַאִם נְכוֹנִים הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?”  אָמַר סְטֵפָנוֹס: ”אַחִים וְאָבוֹת, הַקְשִׁיבוּ נָא. אֱלֹהֵי הַכָּבוֹד נִרְאָה אֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּהְיוֹתוֹ בַּאֲרָם נַהֲרַיִם, לִפְנֵי שֶׁהִתְיַשֵּׁב בְּחָרָן,  וְאָמַר לוֹ, ’לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִקְּרוֹבֶיךָ וּבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶה לְךָ’.‏*  אָז יָצָא מֵאֶרֶץ הַכַּשְׂדִּים וְהִתְיַשֵּׁב בְּחָרָן, וּמִשָּׁם, לְאַחַר מוֹת אָבִיו, הֶעֱבִיר אוֹתוֹ אֱלֹהִים אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם מִתְגּוֹרְרִים בָּהּ כָּעֵת.  עִם זֹאת, הוּא לֹא נָתַן לוֹ בָּהּ נַחֲלָה, אֲפִלּוּ לֹא מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל, אֶלָּא הִבְטִיחַ לָתֵת לוֹ אוֹתָהּ לְנַחֲלָה, לוֹ וְאַחֲרָיו לְצֶאֱצָאָיו, וְזֹאת בְּטֶרֶם הָיָה לוֹ בֵּן.  כְּמוֹ כֵן, אֱלֹהִים אָמַר לוֹ שֶׁצֶּאֱצָאָיו יִהְיוּ תּוֹשָׁבִים נָכְרִים בְּאֶרֶץ זָרָה וְשֶׁהֵם יְשֻׁעְבְּדוּ וִיעֻנּוּ בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.  ‏’וְאֶת הָעָם אֲשֶׁר יְשַׁעְבֵּד אוֹתָם אֶשְׁפֹּט’,‏* אָמַר אֱלֹהִים, ’וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ וְיַעַבְדוּ אוֹתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה’.‏*  ‏”הוּא גַּם נָתַן לוֹ אֶת בְּרִית הַמִּילָה; וּכְשֶׁהוֹלִיד אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק, מָל אוֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. יִצְחָק הוֹלִיד אֶת יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר רָאשֵׁי הַמִּשְׁפָּחוֹת.  רָאשֵׁי הַמִּשְׁפָּחוֹת קִנְּאוּ בְּיוֹסֵף וּמָכְרוּ אוֹתוֹ, וְהוּא הוּבָא לְמִצְרַיִם, אַךְ אֱלֹהִים הָיָה אִתּוֹ 10  וְהִצִּיל אוֹתוֹ מִכָּל צָרוֹתָיו; גַּם הֶעֱנִיק לוֹ חֵן וְחָכְמָה לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וּפַרְעֹה מִנָּה אוֹתוֹ לְמוֹשֵׁל עַל מִצְרַיִם וְעַל כָּל בֵּיתוֹ. 11  לְיָמִים בָּא רָעָב עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן, צָרָה גְּדוֹלָה, וַאֲבוֹתֵינוּ לֹא מָצְאוּ מָזוֹן. 12  כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יַעֲקֹב שֶׁיֵּשׁ מָזוֹן בְּמִצְרַיִם, שָׁלַח לְשָׁם אֶת אֲבוֹתֵינוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. 13  בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה שֶׁהָלְכוּ לְשָׁם גִּלָּה יוֹסֵף אֶת זֶהוּתוֹ לְאֶחָיו, וּפַרְעֹה שָׁמַע עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל יוֹסֵף. 14  אָז שָׁלַח יוֹסֵף וְקָרָא לְיַעֲקֹב אָבִיו וּלְכָל קְרוֹבָיו לָבוֹא מִן הַמָּקוֹם הַהוּא — שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ נְפָשׁוֹת. 15  יַעֲקֹב יָרַד מִצְרַיְמָה וְשָׁם מֵת, הוּא וַאֲבוֹתֵינוּ. 16  עַצְמוֹתֵיהֶם הָעָבְרוּ לִשְׁכֶם וְהֻנְּחוּ בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם בְּכֶסֶף מִבְּנֵי חֲמוֹר בִּשְׁכֶם.‏ 17  ‏”בְּהִתְקָרֵב מוֹעֵד קִיּוּם הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם, גָּדַל הָעָם וְהִתְרַבָּה בְּמִצְרַיִם. 18  אָז קָם מֶלֶךְ אַחֵר בְּמִצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא הִכִּיר אֶת יוֹסֵף. 19  הוּא פָּעַל בְּעָרְמָה נֶגֶד עַמֵּנוּ וְהֵרַע לַאֲבוֹתֵינוּ עַל־יְדֵי כָּךְ שֶׁאִלֵּץ אוֹתָם לִנְטֹשׁ אֶת עוֹלְלֵיהֶם לַמָּוֶת. 20  בָּעֵת הַהִיא נוֹלַד מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה יָפֶה עַד מְאוֹד.‏* בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים טִפְּלוּ בּוֹ בְּבֵית אָבִיו, 21  אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁנִּנְטַשׁ אָסְפָה אוֹתוֹ בַּת פַּרְעֹה וְגִדְּלָה אוֹתוֹ כִּבְנָהּ; 22  בְּעִקְבוֹת זֹאת הִתְחַנֵּךְ מֹשֶׁה עַל־פִּי כָּל חָכְמַת הַמִּצְרִים. לְמַעֲשֶׂה, הוּא הָיָה בֶּן חַיִל בְּמוֹצָא פִּיו וּבְמַעֲשָׂיו.‏ 23  ‏”בִּמְלֹאת לוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה עָלָה עַל לִבּוֹ לָלֶכֶת וְלִבְחֹן אֶת מַצָּבָם שֶׁל אֶחָיו, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 24  כְּשֶׁרָאָה אִישׁ מִצְרִי מִתְעַלֵּל בְּאֶחָד מֵהֶם, הֵגֵן עַל הַנִּפְגָּע וְנָקַם אֶת נִקְמָתוֹ בְּהָרְגוֹ אֶת הַמִּצְרִי. 25  הוּא חָשַׁב שֶׁאֶחָיו יָבִינוּ שֶׁאֱלֹהִים עוֹמֵד לְהוֹשִׁיעָם בְּאֶמְצָעוּתוֹ, אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ זֹאת. 26  לְמָחֳרָת בָּא אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר רָבוּ וְנִסָּה לְפַיֵּס בֵּינֵיהֶם בְּאָמְרוֹ, ’אֲנָשִׁים, אַחִים אַתֶּם. מַדּוּעַ אַתֶּם פּוֹגְעִים זֶה בָּזֶה?’ 27  דָּחָה אוֹתוֹ מֵעָלָיו זֶה שֶׁפָּגַע בְּרֵעֵהוּ וְאָמַר לוֹ, ’מִי שָׂם אוֹתְךָ עָלֵינוּ לְשַׂר וּלְשׁוֹפֵט? 28  הֲרוֹצֶה אַתָּה לַהֲרֹג אוֹתִי כְּפִי שֶׁהָרַגְתָּ אֶתְמוֹל אֶת הַמִּצְרִי?’‏* 29  לְשֵׁמַע הַדָּבָר בָּרַח מֹשֶׁה וְהָיָה לְתוֹשָׁב נָכְרִי בְּאֶרֶץ מִדְיָן, וְשָׁם הוֹלִיד שְׁנֵי בָּנִים.‏ 30  ‏”בַּחֲלוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה נִרְאָה אֵלָיו מַלְאָךְ בְּמִדְבַּר הַר סִינַי בְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ מִתּוֹךְ סְנֶה. 31  כְּשֶׁרָאָה זֹאת הִשְׁתּוֹמֵם מֹשֶׁה עַל הַמַּרְאֶה. הוּא נִגַּשׁ לִבְחֹן זֹאת וְאָז שָׁמַע אֶת קוֹל יְהֹוָה אוֹמֵר, 32  ‏’אָנֹכִי אֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב’.‏* רַעַד אָחַז בְּמֹשֶׁה, וְהוּא לֹא הֵעֵז לְהַבִּיט עוֹד בַּסְּנֶה. 33  אָמַר לוֹ יְהֹוָה, ’שַׁל נַעֲלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם שֶׁאַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. 34  רָאִיתִי אֶת דִּכּוּי עַמִּי בְּמִצְרַיִם, וְשָׁמַעְתִּי אֶת אַנְחָתָם וְיָרַדְתִּי לְהַצִּילָם. וְעַתָּה בּוֹא וְאֶשְׁלַח אוֹתְךָ לְמִצְרַיִם’.‏* 35  אֶת אוֹתוֹ מֹשֶׁה, אֲשֶׁר לוֹ הֵם הִתְכַּחֲשׁוּ בְּאָמְרָם, ’מִי שָׂם אוֹתְךָ לְשַׂר וּלְשׁוֹפֵט?’‏* — אוֹתוֹ שָׁלַח אֱלֹהִים כְּשַׂר וּכְגוֹאֵל בְּיַד הַמַּלְאָךְ שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו בַּסְּנֶה. 36  אִישׁ זֶה הוֹצִיא אוֹתָם, וְעָשָׂה מוֹפְתִים וְאוֹתוֹת בְּמִצְרַיִם וּבְיַם סוּף וְגַם בַּמִּדְבָּר בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה.‏ 37  ‏”זֶהוּ אוֹתוֹ מֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, ’אֱלֹהִים יָקִים לָכֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם נָבִיא כָּמוֹנִי’.‏* 38  הוּא זֶה שֶׁהָיָה בְּקֶרֶב קְהַל הָעָם בַּמִּדְבָּר עִם הַמַּלְאָךְ שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו בְּהַר סִינַי, וְהוּא הָיָה עִם אֲבוֹתֵינוּ; וְהוּא קִבֵּל דִּבְרֵי קֹדֶשׁ חַיִּים כְּדֵי לִמְסֹר אוֹתָם לָכֶם. 39  אֲבוֹתֵינוּ לֹא רָצוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ אֶלָּא דָּחוּ אוֹתוֹ, וּבִלְבָבָם שָׁבוּ לְמִצְרַיִם, 40  בְּאָמְרָם אֶל אַהֲרֹן, ’עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים שֶׁיֵּלְכוּ לְפָנֵינוּ. כִּי אוֹתוֹ מֹשֶׁה, שֶׁהוֹצִיא אוֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מָה אֵרַע לוֹ’.‏* 41  וְאָכֵן, בְּאוֹתָם יָמִים עָשׂוּ עֵגֶל וְזָבְחוּ לָאֱלִיל וְחָגְגוּ לִפְנֵי מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. 42  לָכֵן אֱלֹהִים סָר מֵהֶם וּמָסַר אוֹתָם לְפֻלְחַן צְבָא הַשָּׁמַיִם, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הַנְּבִיאִים, ’בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַאִם לִי הֵבֵאתֶם קָרְבָּנוֹת וּזְבָחִים בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר? 43  הֲרֵי אֶת אָהֳלוֹ שֶׁל מוֹלוֹךְ* וְאֶת כּוֹכַב הָאֵל רֵיפָן נְשָׂאתֶם — הַצְּלָמִים שֶׁעֲשִׂיתֶם כְּדֵי לְעָבְדָם. עַל כֵּן אַגְלֶה אֶתְכֶם אֶל מֵעֵבֶר לְבָּבֶל’.‏* 44  ‏”לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר הָיָה אֹהֶל הָעֵדוּת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עַל־פִּי הַתַּבְנִית שֶׁרָאָה, כְּפִי שֶׁצִּוָּה עָלָיו הַמְּדַבֵּר אִתּוֹ. 45  וַאֲבוֹתֵינוּ שֶׁקִּבְּלוּ אוֹתוֹ, הֵבִיאוּ אוֹתוֹ בְּלֶכְתָּם עִם יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָאָרֶץ שֶׁהָיְתָה בִּידֵי הַגּוֹיִים, אֲשֶׁר אוֹתָם גֵּרֵשׁ אֱלֹהִים מִלִּפְנֵי אֲבוֹתֵינוּ; כָּאן נִשְׁאַר הָאֹהֶל עַד יְמֵי דָּוִד. 46  דָּוִד מָצָא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וּבִקֵּשׁ שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ הַזְּכוּת לִבְנוֹת מְקוֹם מִשְׁכָּן לֶאֱלֹהֵי יַעֲקֹב. 47  אֶלָּא שֶׁשְּׁלֹמֹה בָּנָה לוֹ בַּיִת. 48  עִם זֹאת, הָאֵל הָעֶלְיוֹן אֵינוֹ שׁוֹכֵן בְּבָתִּים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם; כְּפִי שֶׁאוֹמֵר הַנָּבִיא, 49  ‏’הַשָּׁמַיִם כִּסְּאִי, וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלַי. אֵיזֶה בַּיִת תִּבְנוּ לִי, אוֹמֵר יְהֹוָה, וְהֵיכָן מְקוֹם מְנוּחָתִי? 50  הֲרֵי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשְׂתָה יָדִי!’‏* 51  ‏”קְשֵׁי עֹרֶף וְעַרְלֵי לֵב וְאָזְנַיִם, תָּמִיד מִתְנַגְּדִים אַתֶּם לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ; כְּפִי שֶׁעָשׂוּ אֲבוֹתֵיכֶם כָּךְ עוֹשִׂים גַּם אַתֶּם. 52  אֶת מִי מֵהַנְּבִיאִים לֹא רָדְפוּ אֲבוֹתֵיכֶם? כֵּן, הֵם הָרְגוּ אֶת אֵלֶּה שֶׁדִּבְּרוּ מֵרֹאשׁ עַל בִּיאָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק אֲשֶׁר כָּעֵת אַתֶּם הֲפַכְתֶּם לְמַסְגִּירָיו וּלְרוֹצְחָיו, 53  אַתֶּם שֶׁקִּבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁנִּמְסְרָה בִּידֵי מַלְאָכִים אַךְ לֹא שְׁמַרְתֶּם אוֹתָהּ”.‏ 54  כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה זָעֲמוּ* וְחָרְקוּ שִׁנֵּיהֶם. 55  אַךְ הוּא, בִּהְיוֹתוֹ מָלֵא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הִבִּיט הַשָּׁמַיְמָה וְרָאָה אֶת כְּבוֹד אֱלֹהִים וְאֶת יֵשׁוּעַ עוֹמֵד לִימִין אֱלֹהִים. 56  אָז אָמַר: ”הִנְנִי רוֹאֶה אֶת הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וְאֶת בֶּן הָאָדָם עוֹמֵד לִימִין אֱלֹהִים”. 57  בִּתְגוּבָה הֵם צָעֲקוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, כִּסּוּ אֶת אָזְנֵיהֶם בִּידֵיהֶם וְהִתְנַפְּלוּ עָלָיו כְּאִישׁ אֶחָד. 58  הֵם גָּרְרוּ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לָעִיר וְהֵחֵלּוּ לִסְקֹל אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים. הָעֵדִים הִנִּיחוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם הָעֶלְיוֹנִים לְרַגְלֵי בָּחוּר אֶחָד, שָׁאוּל שְׁמוֹ. 59  בְּשָׁעָה שֶׁסָּקְלוּ אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים, קָרָא סְטֵפָנוֹס וְאָמַר: ”אֲדוֹנִי יֵשׁוּעַ, קַבֵּל נָא אֶת רוּחִי”. 60  אָז כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְזָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל: ”יְהֹוָה, אַל תַּרְשִׁיעַ אוֹתָם עַל הַחֵטְא הַזֶּה”. אָמַר זֹאת וּמֵת.‏*

הערות שוליים

בר י”ב:1‏.‏
בר ט”ו:14‏.‏
שמ ג’:12‏.‏
או, ”יפה בעיני אלוהים”.‏
שמ ב’:13, 14‏.‏
שמ ג’:6‏.‏
שמ ג’:5,‏ 7, 8,‏ 10‏.‏
שמ ב’:14‏.‏
דב י”ח:15‏.‏
שמ ל”ב:1‏.‏
ככל הנראה מולך, אל העמונים. ראה מלכים א’. י”א:7‏.‏
עמו ה’:25–27‏.‏
ישע ס”ו:1, 2‏.‏
מילולית, ”ליבם נוסר”.‏
מילולית, ”נרדם”.‏