עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מעשי השליחים 19‏‏:1‏‏-41

יט  בְּעֵת שֶׁהָיָה אַפּוֹלוֹס בְּקוֹרִינְתּוֹס, עָבַר פָּאוּלוּס בַּאֲזוֹרֵי פְּנִים הָאָרֶץ. הוּא יָרַד לְאֶפֶסוֹס וּפָגַשׁ כַּמָּה תַּלְמִידִים.  שָׁאַל אוֹתָם: ”הַאִם קִבַּלְתֶּם אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר הֲפַכְתֶּם לְמַאֲמִינִים?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ”.  אָמַר לָהֶם: ”אִם כֵּן, אֵיזוֹ טְבִילָה נִטְבַּלְתֶּם?” הֵשִׁיבוּ: ”טְבִילַת יוֹחָנָן”.  אָמַר פָּאוּלוּס: ”הַטְּבִילָה שֶׁהִטְבִּיל יוֹחָנָן הָיְתָה סֵמֶל לַחֲרָטָה בְּאָמְרוֹ לָעָם לְהַאֲמִין בְּזֶה שֶׁיָּבוֹא אַחֲרָיו, כְּלוֹמַר בְּיֵשׁוּעַ”.  כְּשָׁמְעָם זֹאת נִטְבְּלוּ בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.  כַּאֲשֶׁר שָׂם עֲלֵיהֶם פָּאוּלוּס אֶת יָדָיו, נָחָה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהֵם הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר בְּשָׂפוֹת זָרוֹת וּלְהִתְנַבֵּא.  הָיוּ שָׁם כִּשְׁנֵים־עָשָׂר גְּבָרִים.‏  בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים נָהַג פָּאוּלוּס לְהִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְדַבֵּר בְּאֹמֶץ לֵב, כְּשֶׁהוּא נוֹאֵם וּמַצִּיג טִעוּנִים מְשַׁכְנְעִים בְּעִנְיַן מַלְכוּת אֱלֹהִים.  הָיוּ שֶׁסֵּרְבוּ בְּעַקְשָׁנוּת לְהַאֲמִין,‏* וְגַם דִּבְּרוּ רָעוֹת עַל הַדֶּרֶךְ* בְּאָזְנֵי הַהֲמוֹנִים. מִשּׁוּם כָּךְ פָּרַשׁ מֵהֶם וְהִבְדִּיל מִתּוֹכָם אֶת הַתַּלְמִידִים, וְיוֹם יוֹם נָאַם בְּאוּלַם בֵּית־הַסֵּפֶר שֶׁל טִירָנוֹס. 10  כָּךְ הָיָה בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם עַד שֶׁכָּל תּוֹשָׁבֵי מְחוֹז אַסְיָה, הֵן יְהוּדִים וְהֵן יְוָנִים, שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הָאָדוֹן.‏ 11  אֱלֹהִים הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת גְּבוּרוֹת בִּלְתִּי רְגִילוֹת בְּאֶמְצָעוּת פָּאוּלוּס, 12  עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּבְאוּ אֶל הַחוֹלִים פִּסּוֹת בַּד וְסִינָרִים שֶׁבָּאוּ בְּמַגָּע עִם גּוּפוֹ שֶׁל פָּאוּלוּס, נִרְפְּאוּ מַחֲלוֹתֵיהֶם וְיָצְאוּ הָרוּחוֹת הָרָעוֹת. 13  כַּמָּה מִן הַיְּהוּדִים שֶׁנָּדְדוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְעָסְקוּ בְּגֵרוּשׁ שֵׁדִים נִסּוּ גַּם הֵם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ כְּדֵי לְגָרֵשׁ רוּחוֹת רָעוֹת; הֵם אָמְרוּ: ”אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶן בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ שֶׁעָלָיו מַכְרִיז פָּאוּלוּס”. 14  כָּךְ עָשׂוּ שִׁבְעַת בָּנָיו שֶׁל כֹּהֵן רָאשִׁי יְהוּדִי, סְקֵוָה שְׁמוֹ. 15  הֵשִׁיבָה הָרוּחַ הָרָעָה וְאָמְרָה לָהֶם: ”אֶת יֵשׁוּעַ אֲנִי מַכִּירָה וּמִיהוּ פָּאוּלוּס אֲנִי יוֹדַעַת; אֲבָל מִי אַתֶּם?” 16  אָז הִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם הָאִישׁ אֲחוּז הָרוּחַ הָרָעָה וְגָבַר עַל כֻּלָּם בָּזֶה אַחַר זֶה, וְהֵם בָּרְחוּ מֵהַבַּיִת הַהוּא עֵירֻמִּים* וּפְצוּעִים. 17  הַדָּבָר נוֹדַע לַכֹּל, הֵן לַיְּהוּדִים וְהֵן לַיְּוָנִים שֶׁהִתְגּוֹרְרוּ בְּאֶפֶסוֹס; פַּחַד נָפַל עַל כֻּלָּם וְשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הָלַךְ וְהִתְגַּדֵּל. 18  רַבִּים מֵאֵלֶּה שֶׁהָפְכוּ לְמַאֲמִינִים בָּאוּ וּבְגִלּוּי לֵב הִתְוַדּוּ עַל חֲטָאֵיהֶם וְסִפְּרוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם, 19  וְלֹא מְעַט אֲנָשִׁים שֶׁעָסְקוּ בְּכִשּׁוּף אָסְפוּ אֶת סִפְרֵיהֶם וְשָׂרְפוּ אוֹתָם לְעֵינֵי כֹּל. חִשְּׁבוּ וּמָצְאוּ שֶׁשָּׁוְיָם הַכּוֹלֵל הָיָה חֲמִשִּׁים אֶלֶף מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף. 20  בְּעָצְמָה כָּזֹאת נָפוֹץ דְּבַר יְהֹוָה וְהָלַךְ וְהִתְחַזֵּק.‏ 21  אַחֲרֵי כֵן הֶחְלִיט פָּאוּלוּס שֶׁלְּאַחַר שֶׁיַּעֲבֹר בְּמָקֵדוֹנְיָה וּבְאָכָיָה, יֵלֵךְ אֶל יְרוּשָׁלַיִם. הוּא אָמַר: ”אַחֲרֵי שֶׁאַגִּיעַ לְשָׁם עָלַי לְבַקֵּר גַּם בְּרוֹמָא”. 22  אָז שָׁלַח אֶל מָקֵדוֹנְיָה שְׁנַיִם מֵעוֹזְרָיו, אֶת טִימוֹתֵיאוֹס וְאֶת אֱרַסְטוֹס, וְהוּא עַצְמוֹ הִתְעַכֵּב לִזְמַן מָה בִּמְחוֹז אַסְיָה.‏ 23  בָּעֵת הַהִיא פָּרְצָה מְהוּמָה לֹא קְטַנָּה בְּעִנְיַן הַדֶּרֶךְ* 24  בִּגְלַל צוֹרֵף כֶּסֶף, דֶּמִטְרִיוֹס שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מֵנִיב רְוָחִים רַבִּים לְבַעֲלֵי הַמְּלָאכָה בְּיִצּוּר דִּגְמֵי כֶּסֶף שֶׁל מִקְדַּשׁ אַרְטֶמִיס. 25  הוּא כִּנֵּס אוֹתָם וַאֲחֵרִים שֶׁעָסְקוּ בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה וְאָמַר לָהֶם: ”אֲנָשִׁים, אַתֶּם יוֹדְעִים הֵיטֵב שֶׁבִּזְכוּת הָעֵסֶק הַזֶּה אָנוּ מְשַׂגְשְׂגִים. 26  כְּמוֹ כֵן, אַתֶּם רוֹאִים וְשׁוֹמְעִים שֶׁלֹּא רַק בְּאֶפֶסוֹס אֶלָּא כִּמְעַט בְּכָל מְחוֹז אַסְיָה, שִׁכְנֵעַ פָּאוּלוּס הַזֶּה הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים וְגָרַם לָהֶם לְשַׁנּוֹת אֶת דַּעְתָּם בְּאָמְרוֹ שֶׁאֵלִים מַעֲשֵׂה יָדַיִם אֵינָם בֶּאֱמֶת אֵלִים. 27  הַסַּכָּנָה הִיא לֹא רַק שֶׁיֵּצֵא שֵׁם רַע לִמְלַאכְתֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁהַמִּקְדָּשׁ שֶׁל הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה אַרְטֶמִיס יֵחָשֵׁב לְאֶפֶס, וְהִיא, אֲשֶׁר כָּל מְחוֹז אַסְיָה וְכָל הָעוֹלָם הַמְּיֻשָּׁב עוֹבְדִים אוֹתָהּ, אַף תְּאַבֵּד אֶת גְּדֻלָּתָהּ”. 28  כְּשָׁמְעָם זֹאת הִתְמַלְּאוּ זַעַם וְהֵחֵלּוּ לִצְעֹק: ”גְּדוֹלָה אַרְטֶמִיס שֶׁל הָאֶפֶסִים!”‏ 29  מְהוּמָה פָּשְׁטָה בָּעִיר, וְכֻלָּם רָצוּ יַחַד אֶל הַתֵּאַטְרוֹן כְּשֶׁהֵם סוֹחֲבִים אֶת גָּיוֹס וְאֶת אֲרִיסְטַרְכוֹס, שְׁנֵי מָקֵדוֹנִים שֶׁהָיוּ חֲבֵרָיו שֶׁל פָּאוּלוּס לַמַּסָּע. 30  פָּאוּלוּס רָצָה לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הֶהָמוֹן, אֲבָל הַתַּלְמִידִים לֹא הֵנִיחוּ לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן. 31  גַּם כַּמָּה מִמְּאַרְגְּנֵי הַחֲגִיגוֹת וְהַמִּשְׂחָקִים, שֶׁהָיוּ מְיֻדָּדִים עִמּוֹ, שָׁלְחוּ אֵלָיו לְהַפְצִיר בּוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אֶל הַתֵּאַטְרוֹן וִיסַכֵּן אֶת חַיָּיו. 32  בֵּינְתַיִם הָיוּ שֶׁצָּעֲקוּ דָּבָר אֶחָד וְהָיוּ שֶׁצָּעֲקוּ דָּבָר אַחֵר, שֶׁכֵּן שָׂרְרָה בַּקָּהָל מְהוּמָה, וְרֻבָּם לֹא יָדְעוּ עַל שׁוּם מָה הַהִתְקַהֲלוּת. 33  אָז הוֹצִיאוּ מִן הֶהָמוֹן אֶת אֲלֶכְּסַנְדֶּר, וְהַיְּהוּדִים דָּחֲפוּ אוֹתוֹ קָדִימָה; הוּא הֶחֱוָה בְּיָדוֹ וְרָצָה לְהַשְׁמִיעַ דִּבְרֵי הֲגָנָה בְּאָזְנֵי הַקָּהָל. 34  כְּשֶׁהִבְחִינוּ בְּכָךְ שֶׁהוּא יְהוּדִי, צָעֲקוּ כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד בְּמֶשֶׁךְ כִּשְׁעָתַיִם: ”גְּדוֹלָה אַרְטֶמִיס שֶׁל הָאֶפֶסִים!”‏ 35  לְבַסּוֹף הִשְׁקִיט רֹאשׁ הָעִיר אֶת הֶהָמוֹן וְאָמַר: ”אַנְשֵׁי אֶפֶסוֹס, מִי מִבְּנֵי הָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁעִירָם שֶׁל הָאֶפֶסִים מֻפְקֶדֶת עַל שְׁמִירַת מִקְדָּשָׁהּ שֶׁל אַרְטֶמִיס הַגְּדוֹלָה וְשֶׁל הַצֶּלֶם שֶׁנָּפַל מִן הַשָּׁמַיִם? 36  הוֹאִיל וְאֵין עַל כָּךְ עוֹרְרִין, עֲלֵיכֶם לִהְיוֹת רְגוּעִים וְלֹא לִפְעֹל בִּפְזִיזוּת. 37  וְהִנֵּה הֵבֵאתֶם לְכָאן אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, שֶׁאֵינָם שׁוֹדְדֵי מִקְדָּשִׁים וְאֵינָם מְחַלְּלִים אֶת שֵׁם הָאֵלָה שֶׁלָּנוּ. 38  לְפִיכָךְ אִם יֵשׁ לְדֶמִטְרִיוֹס וּלְבַעֲלֵי הַמְּלָאכָה שֶׁאִתּוֹ דָּבָר נֶגֶד מִישֶׁהוּ, יֵשׁ יְמֵי בָּתֵּי מִשְׁפָּט וְיֵשׁ נְצִיבִים; שֶׁיִּטְעֲנוּ זֶה נֶגֶד זֶה. 39  אַךְ אִם אַתֶּם מְחַפְּשִׂים מַשֶּׁהוּ נוֹסָף, יֵשׁ לְהַחְלִיט עַל כָּךְ בַּאֲסֵפָה חֻקִּית. 40  לְמַעֲשֶׂה, אָנוּ בְּסַכָּנָה שֶׁנָּאֳשַׁם בַּהֲסָתָה לְמֶרֶד בְּשֶׁל מָה שֶׁקָּרָה הַיּוֹם, שֶׁכֵּן לֹא נוּכַל לְהַצִּיג כָּל עִלָּה לְהִתְקַהֲלוּת פְּרוּעָה זוֹ”. 41  לְאַחַר שֶׁאָמַר זֹאת שִׁלַּח אֶת הַקָּהָל.‏

הערות שוליים

או, ”הקשו את לבבם ולא האמינו”.‏
הכוונה היא לדרך המשיחית.‏
המילה היוונית משמעה גם ”בלבוש מינימלי; בלבוש תחתון בלבד”, ולאו דווקא עירום מלא.‏
ראה פסוק 9‏, הערת שוליים.‏