עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

לוקס 4‏‏:1‏‏-44

ד  בִּהְיוֹתוֹ מָלֵא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עָזַב יֵשׁוּעַ אֶת הַיַּרְדֵּן. בְּעֵת שֶׁהָיָה בַּמִּדְבָּר הִנְחֲתָה אוֹתוֹ הָרוּחַ  אַרְבָּעִים יוֹם, וְשָׁם נִסָּה אוֹתוֹ הַשָּׂטָן.‏* בְּמֶשֶׁךְ אוֹתָם יָמִים לֹא אָכַל דָּבָר, וְלָכֵן בְּסִיּוּמָם הָיָה רָעֵב.  אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן: ”אִם בֶּן אֱלֹהִים אַתָּה,‏* אֱמֹר לָאֶבֶן הַזֹּאת לַהֲפֹךְ לְכִכַּר לֶחֶם”.  הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: ”כָּתוּב: ’אַל יִחְיֶה הָאָדָם עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ’”.‏*  הוּא הֶעֱלָה אוֹתוֹ לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְהֶרְאָה לוֹ בְּבַת אַחַת אֶת כָּל מַמְלְכוֹת הָעוֹלָם הַמְּיֻשָּׁב.  אָז אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן: ”אֶתֵּן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת עַל כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלּוּ וְאֶת תִּפְאַרְתָּן, כִּי לִי נִמְסְרָה הַסַּמְכוּת הַזֹּאת, וַאֲנִי נוֹתֵן אוֹתָהּ לְכָל מִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה.  לָכֵן אִם תִּשְׁתַּחֲוֶה לִי, תִּהְיֶה הִיא כֻּלָּהּ שֶׁלְּךָ”.  הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”כָּתוּב: ’לִיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאוֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֹד’”.‏  הוֹלִיךְ אוֹתוֹ לִירוּשָׁלַיִם וְהֶעֱמִידוֹ עַל חוֹמַת הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר לוֹ: ”אִם בֶּן אֱלֹהִים אַתָּה,‏* הַשְׁלֵךְ אֶת עַצְמְךָ מַטָּה מִכָּאן, 10  שֶׁהֲרֵי כָּתוּב: ’יְצַוֶּה עַל מַלְאָכָיו לִשְׁמָרְךָ, 11  וְעַל כַּפַּיִם יִשְּׂאוּךָ פֶּן תֵּחָבֵט בְּאֶבֶן רַגְלְךָ’”.‏* 12  הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: ”נֶאֱמַר: ’לֹא תְּנַסֶּה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ’”.‏* 13  לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַשָּׂטָן לְנַסּוֹתוֹ, עָזַב אוֹתוֹ וְחִכָּה לְהִזְדַּמְּנוּת מַתְאִימָה אַחֶרֶת.‏ 14  יֵשׁוּעַ שָׁב אֶל הַגָּלִיל כְּשֶׁהוּא מָלֵא בִּגְבוּרַת הָרוּחַ, וּבְכָל הָאֵזוֹר מִסָּבִיב דִּבְּרוּ עָלָיו טוֹבוֹת. 15  הוּא הֵחֵל לְלַמֵּד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם, וְהַכֹּל דִּבְּרוּ בְּשִׁבְחוֹ.‏ 16  הוּא בָּא אֶל נָצְרַת, הָעִיר שֶׁבָּהּ גָּדַל, וּבְשַׁבָּת נִכְנַס כְּמִנְהָגוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְקָם לִקְרֹא. 17  נָתְנוּ לוֹ אֶת מְגִלַּת הַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ, וְהוּא פָּתַח אֶת הַמְּגִלָּה וּמָצָא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ כָּתוּב: 18  ‏”רוּחַ יְהֹוָה עָלַי, כִּי מָשַׁח אוֹתִי לְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לָעֲנִיִּים, וְשָׁלַח אוֹתִי לְהַכְרִיז חֵרוּת לַשְּׁבוּיִים וּפְקִיחַת עֵינַיִם לָעִוְּרִים, וְאֶת הַנִּדְכָּאִים לְשַׁלֵּחַ לַחָפְשִׁי, 19  וּלְהַכְרִיז עַל שְׁנַת רְצוֹנוֹ שֶׁל יְהֹוָה”.‏* 20  לְאַחַר מִכֵּן גָּלַל אֶת הַמְּגִלָּה, הֶחְזִיר אוֹתָהּ לַגַּבַּאי וְהִתְיַשֵּׁב. כָּל הַנּוֹכְחִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הִבִּיטוּ בּוֹ בִּתְשׂוּמַת לֵב. 21  אָז אָמַר לָהֶם: ”הַיּוֹם מִתְקַיֵּם הַכָּתוּב שֶׁזֶּה עַתָּה שְׁמַעְתֶּם”.‏ 22  כֻּלָּם דִּבְּרוּ עָלָיו טוֹבוֹת וְהִתְפַּלְּאוּ עַל דִּבְרֵי הַחֵן שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו. אָמְרוּ: ”הַאֵין זֶה בְּנוֹ שֶׁל יוֹסֵף?” 23  אָמַר לָהֶם: ”וַדַּאי תֹּאמְרוּ לִי אֶת הַפִּתְגָּם הַזֶּה: ’רוֹפֵא, רַפֵּא אֶת עַצְמְךָ; אֶת מָה שֶׁשָּׁמַעְנוּ שֶׁעָשִׂיתָ בִּכְפַר נַחוּם, עֲשֵׂה גַּם כָּאן בְּעִירְךָ’”. 24  הוֹסִיף וְאָמַר: ”אָמֵן* אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אֵין נָבִיא הָרָצוּי בְּעִירוֹ. 25  הַאֲמִינוּ לִי, אַלְמָנוֹת רַבּוֹת הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֵלִיָּהוּ, בָּעֵת שֶׁאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם הָיוּ סְגוּרוֹת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְרָעָב גָּדוֹל פָּקַד אֶת כָּל הָאָרֶץ. 26  אַךְ אֵלִיָּהוּ לֹא נִשְׁלַח אֶל אַף אַחַת מֵהֶן, כִּי אִם אֶל אַלְמָנָה בְּצָרְפַת שֶׁבְּחֶבֶל צִידוֹן. 27  מְצֹרָעִים רַבִּים הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא, אַךְ אִישׁ מֵהֶם לֹא טֹהַר כִּי אִם נַעֲמָן הָאֲרַמִּי”. 28  כָּל מִי שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הִתְמַלְּאוּ כַּעַס; 29  הֵם קָמוּ וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מַהֵר אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְהוֹבִילוּ אוֹתוֹ אֶל קְצֵה הָהָר שֶׁעָלָיו בְּנוּיָה עִירָם כְּדֵי לְהַשְׁלִיכוֹ מַטָּה. 30  אַךְ הוּא עָבַר בֵּינֵיהֶם וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.‏ 31  הוּא יָרַד אֶל הָעִיר הַגְּלִילִית כְּפַר נַחוּם וְלִמֵּד אוֹתָם בַּשַּׁבָּתוֹת, 32  וְהֵם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל דֶּרֶךְ הוֹרָאָתוֹ, כִּי דִּבֵּר בְּסַמְכוּתִיּוּת. 33  בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הָיָה אִישׁ וּבוֹ שֵׁד, רוּחַ טְמֵאָה, וְהוּא צָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל: 34  ‏”אָה! מָה לָנוּ וּלְךָ, יֵשׁוּעַ הַנָּצַרְתִּי? בָּאתָ לְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ? אֲנִי יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מִי אַתָּה — קְדוֹשׁ אֱלֹהִים!” 35  גָּעַר בּוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”שְׁתֹק וְצֵא מִמֶּנּוּ”. הִפִּיל הַשֵּׁד אֶת הָאִישׁ בֵּינֵיהֶם, וְאָז יָצָא מִמֶּנּוּ מִבְּלִי לִפְגֹּעַ בּוֹ. 36  תַּדְהֵמָה אָחֲזָה בַּכֹּל, וְהֵם אָמְרוּ זֶה לָזֶה: ”רְאוּ אֵיךְ הוּא מְדַבֵּר! בְּסַמְכוּת וּבְעָצְמָה הוּא מְצַוֶּה עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת, וְהֵן יוֹצְאוֹת!” 37  שִׁמְעוֹ יָצָא בְּכָל הָאֵזוֹר מִסָּבִיב.‏ 38  לְאַחַר שֶׁיָּצָא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן. חֲמוֹתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן סָבְלָה מֵחֹם גָּבוֹהַּ, וְהֵם בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲזֹר לָהּ. 39  הוּא נֶעֱמַד מֵעָלֶיהָ, גָּעַר בַּחֹם וְהַחֹם סָר מִמֶּנָּה. מִיָּד קָמָה וְהֵחֵלָּה לְשָׁרְתָם.‏ 40  כְּשֶׁשָּׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ הֵבִיאוּ אֵלָיו כָּל הָאֲנָשִׁים אֶת חוֹלֵיהֶם שֶׁסָּבְלוּ מִמַּחֲלוֹת שׁוֹנוֹת, וְהוּא שָׂם אֶת יָדָיו עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם וְרִפֵּא אוֹתָם. 41  כְּמוֹ כֵן, מִתּוֹךְ רַבִּים יָצְאוּ שֵׁדִים שֶׁצָּעֲקוּ: ”אַתָּה בֶּן אֱלֹהִים!” אַךְ הוּא גָּעַר בָּהֶם וְלֹא הִרְשָׁה לָהֶם לְדַבֵּר כִּי יָדְעוּ שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ.‏ 42  בַּבֹּקֶר יָצָא וְהָלַךְ אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם, וְהַהֲמוֹנִים הֵחֵלּוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ נִמְרָצוֹת. הֵם בָּאוּ עַד אֵלָיו וְנִסּוּ לְהָנִיאוֹ מִלַּעֲזֹב אוֹתָם. 43  אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: ”גַּם לְעָרִים אֲחֵרוֹת עָלַי לְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה עַל מַלְכוּת אֱלֹהִים, כִּי לְשֵׁם כָּךְ נִשְׁלַחְתִּי”. 44  וְהוּא הָלַךְ וּבִשֵּׂר בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁבְּאֵזוֹר יְהוּדָה.‏

הערות שוליים

המילה ”שטן” בפסוקים 2, 3, 6 ו־13 מתורגמת מן המילה היוונית דיאבולוס, שפירושה ”משמיץ”.‏
או, ”אם מבני אלוהים אתה”.‏
דב ח’:3‏.‏
ראה פסוק 3‏, הערת שוליים.‏
תה צ”א:11, 12‏.‏
דב ו’:16‏.‏
ישע ס”א:1‏.‏
ישוע השתמש תכופות במילה ”אמן” כדי להדגיש שדבריו הם אמת לאמיתה ומהימנים.‏