עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

לוקס 21‏‏:1‏‏-38

כא  הוּא הִבִּיט וְרָאָה אֶת הָעֲשִׁירִים שָׂמִים אֶת תְּרוּמוֹתֵיהֶם בְּקֻפּוֹת הָאוֹצָר.  כְּשֶׁרָאָה אַלְמָנָה עֲנִיָּה שָׂמָה שָׁם שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת,‏*  אָמַר: ”אֱמֶת אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: הָאַלְמָנָה הַזֹּאת, אַף כִּי עֲנִיָּה הִיא, נָתְנָה יוֹתֵר מִכָּל אֵלֶּה,  כִּי כֻּלָּם תָּרְמוּ מֵעָדְפֵיהֶם, וְאִלּוּ אִשָּׁה זוֹ נָתְנָה מִמַּחְסוֹרָהּ אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה לָהּ לְמִחְיָתָהּ”.‏  לְאַחַר מִכֵּן, בְּשָׁעָה שֶׁכַּמָּה דִּבְּרוּ עַל כָּךְ שֶׁהַמִּקְדָּשׁ מְהֻדָּר בַּאֲבָנִים יָפוֹת וּבְמַתְּנוֹת קֹדֶשׁ,  אָמַר יֵשׁוּעַ: ”אַתֶּם רוֹאִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? יָבוֹאוּ יָמִים שֶׁבָּהֶם לֹא תִּשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה”.  שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”מוֹרֵנוּ, מָתַי יִהְיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וּמָה יִהְיֶה הָאוֹת לְכָךְ שֶׁהֵם עוֹמְדִים לִקְרוֹת?”  הֵשִׁיב לָהֶם: ”הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יַתְעוּ אֶתְכֶם, כִּי רַבִּים יִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּשְׁמִי וְיֹאמְרוּ, ’אֲנִי הוּא’, וּ’קְרוֹבָה הָעֵת’. אַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם.  זֹאת וְעוֹד, כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ עַל מִלְחָמוֹת וּמְהוּמוֹת אַל תִּבָּהֲלוּ, שֶׁכֵּן כָּךְ צָרִיךְ לִקְרוֹת תְּחִלָּה, אַךְ הַקֵּץ לֹא יָבוֹא מִיָּד אַחַר כָּךְ”.‏ 10  אָז אָמַר לָהֶם: ”אֻמָּה תָּקוּם עַל אֻמָּה וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה, 11  וְיִהְיוּ רְעִידוֹת אֲדָמָה גְּדוֹלוֹת, וּבִמְקוֹמוֹת רַבִּים מַגֵּפוֹת וְרָעָב; וְיִהְיוּ מַרְאוֹת מְעוֹרְרֵי אֵימָה, וְכֵן אוֹתוֹת גְּדוֹלִים מִן הַשָּׁמַיִם.‏ 12  ‏”אַךְ לִפְנֵי שֶׁיִּקְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יִתְפְּסוּ אֶתְכֶם וְיִרְדְּפוּ אֶתְכֶם וְיִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי כְּנֶסֶת וְיַשְׁלִיכוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי סֹהַר, וְתוּבְאוּ לִפְנֵי מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים בִּגְלַל שְׁמִי. 13  כָּךְ יִתְאַפְשֵׁר לָכֶם לָתֵת עֵדוּת. 14  לָכֵן הַחְלִיטוּ בִּלְבַבְכֶם שֶׁלֹּא לְתַכְנֵן מֵרֹאשׁ מָה לוֹמַר לַהֲגָנַתְכֶם, 15  כִּי אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם מִלִּים וְחָכְמָה, אֲשֶׁר כָּל מִתְנַגְּדֵיכֶם גַּם יַחַד לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד נֶגְדָּן אוֹ לִסְתֹּר אוֹתָן. 16  גַּם הוֹרִים, אַחִים, קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה וַחֲבֵרִים יַסְגִּירוּ אֶתְכֶם; וְיָמִיתוּ כַּמָּה מִכֶּם, 17  וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל הַכֹּל בִּגְלַל שְׁמִי. 18  אַךְ אֲפִלּוּ שַׂעֲרָה אַחַת מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם לֹא תֹּאבַד. 19  עִמְדוּ אֵיתָן וְכָךְ תִּרְכְּשׁוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.‏ 20  ‏”וְכַאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם מֻקֶּפֶת מַחֲנוֹת צָבָא, דְּעוּ כִּי קָרוֹב חֻרְבָּנָהּ. 21  אָז יִהְיֶה עַל הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה לָנוּס אֶל הֶהָרִים, וּמִי שֶׁיִּהְיוּ בְּתוֹךְ הָעִיר שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנָּה, וּמִי שֶׁיִּהְיוּ בִּסְבִיבוֹתֶיהָ אַל יִכָּנְסוּ אֵלֶיהָ, 22  כִּי יִהְיוּ אֵלֶּה יְמֵי נָקָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּשֵּׁם כָּל הַכָּתוּב. 23  אוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם! כִּי תִּהְיֶה מְצוּקָה גְּדוֹלָה בָּאָרֶץ וְיָבוֹא קֶצֶף עַל הָעָם הַזֶּה; 24  הֵם יִפְּלוּ בַּחֶרֶב וְיִלָּקְחוּ בַּשֶּׁבִי וְיֻגְלוּ אֶל כָּל הָאֲרָצוֹת, וִירוּשָׁלַיִם תֵּרָמֵס עַל־יְדֵי הַגּוֹיִים עַד אֲשֶׁר יִמָּלְאוּ עִתּוֹת* הַגּוֹיִים.‏ 25  ‏”וְיִהְיוּ אוֹתוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּיָּרֵחַ וּבַכּוֹכָבִים, וְעַמֵּי הָעוֹלָם יִתְיַסְּרוּ וְיַעַמְדוּ חַסְרֵי אוֹנִים בִּגְלַל שְׁאוֹן הַיָּם וּמֵימָיו הַגּוֹעֲשִׁים; 26  אֲנָשִׁים יִתְעַלְּפוּ מִפַּחַד לְנֹכַח הַדְּבָרִים הַצְּפוּיִים לָבוֹא עַל הָעוֹלָם הַמְּיֻשָּׁב, שֶׁכֵּן כּוֹחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעַזְעוּ. 27  אָז יִרְאוּ אֶת בֶּן הָאָדָם בָּא בֶּעָנָן בִּגְבוּרָה וּבִפְאֵר רַב. 28  אַךְ כַּאֲשֶׁר יַתְחִילוּ לִקְרוֹת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, זִקְפוּ קוֹמַתְכֶם וְהָרִימוּ רָאשֵׁיכֶם, כִּי קְרֵבָה גְּאֻלַּתְכֶם”.‏ 29  אָז נָתַן לָהֶם דֻּגְמָה: ”שִׂימוּ לֵב לְעֵץ הַתְּאֵנָה וּלְכָל שְׁאַר הָעֵצִים. 30  כְּשֶׁאַתֶּם רוֹאִים שֶׁהֵם מַצְמִיחִים עָלִים, יוֹדְעִים אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם שֶׁהַקַּיִץ קָרוֹב. 31  בְּדוֹמֶה לְכָךְ, כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קוֹרִים, דְּעוּ כִּי קְרוֹבָה מַלְכוּת אֱלֹהִים. 32  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: לֹא יַחְלֹף הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִקְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. 33  הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַחְלְפוּ וּדְבָרַי לֹא יַחְלְפוּ.‏ 34  ‏”הִשָּׁמְרוּ לָכֶם שֶׁלֹּא יִכְבַּד לְבַבְכֶם מֵאֲכִילַת יֶתֶר, מִשְּׁתִיָּה מֻפְרֶזֶת וּמִדַּאֲגוֹת הַחַיִּים, וְהַיּוֹם הַהוּא יָבוֹא עֲלֵיכֶם בְּמַפְתִּיעַ וּכְהֶרֶף עַיִן 35  וְיִלְכֹּד אֶתְכֶם כְּמַלְכֹּדֶת, שֶׁכֵּן הוּא יָבוֹא עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. 36  לָכֵן הֱיוּ עֵרָנִיִּים, וּבְכָל עֵת הִתְחַנְּנוּ שֶׁתַּצְלִיחוּ לְהִנָּצֵל מִכָּל הָעֲתִידוֹת הָאֵלֶּה וּלְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי בֶּן הָאָדָם”.‏ 37  בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם הָיָה מְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּבַלֵּילוֹת הָיָה יוֹצֵא לָלוּן בָּהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים. 38  וְכָל הַהֲמוֹנִים הָיוּ בָּאִים אֵלָיו לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.‏

הערות שוליים

ראה מרקוס י”ב:42‏, הערת שוליים.‏
המילה היוונית המתורגמת כאן כ”עתות” משמעה פרק זמן שנקבע מראש או פרק זמן מוגדר.‏