עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

לוקס 20‏‏:1‏‏-47

כ  בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּשָׁעָה שֶׁלִּמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהִכְרִיז אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַסּוֹפְרִים יַחַד עִם הַזְּקֵנִים,  וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”אֱמֹר לָנוּ, בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וּמִיהוּ זֶה שֶׁנָּתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת?”  הֵשִׁיב לָהֶם: ”גַּם אֲנִי אֶשְׁאַל אֶתְכֶם שְׁאֵלָה. אִמְרוּ לִי:  מִנַּיִן קִבֵּל יוֹחָנָן אֶת הַסַּמְכוּת לְהַטְבִּיל? מִן הַשָּׁמַיִם אוֹ מִבְּנֵי אָדָם?”  דִּבְּרוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם וְאָמְרוּ: ”אִם נֹאמַר, ’מִן הַשָּׁמַיִם’, הוּא יֹאמַר, ’מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?’  אֲבָל אִם נֹאמַר, ’מִבְּנֵי אָדָם’, כָּל הָעָם יִסְקְלוּ אוֹתָנוּ כִּי הֵם מְשֻׁכְנָעִים שֶׁיּוֹחָנָן הָיָה נָבִיא”.  לָכֵן הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מִנַּיִן.  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”גַּם אֲנִי לֹא אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”.‏  אָז סִפֵּר לֶהָמוֹן אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה: ”אִישׁ אֶחָד נָטַע כֶּרֶם וְאַחַר כָּךְ הֶחְכִּיר אוֹתוֹ לְכוֹרְמִים וְנָסַע לְמָקוֹם רָחוֹק לִתְקוּפָה אֲרֻכָּה. 10  בְּעֵת הַבָּצִיר שָׁלַח אֶת אֶחָד מֵעֲבָדָיו אֶל הַכּוֹרְמִים כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מִפְּרִי הַכֶּרֶם. אַךְ הַכּוֹרְמִים הִכּוּ אוֹתוֹ וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. 11  הוֹסִיף וְשָׁלַח אֲלֵיהֶם עֶבֶד אַחֵר. גַּם אוֹתוֹ הִכּוּ וּבִזּוּ וְשָׁלְחוּ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. 12  שָׁלַח אֲלֵיהֶם שְׁלִישִׁי, וְגַם אוֹתוֹ פָּצְעוּ וְגֵרְשׁוּ הַחוּצָה. 13  אָמַר בַּעַל הַכֶּרֶם, ’מָה אֶעֱשֶׂה? אֶשְׁלַח אֶת בְּנִי אֲהוּבִי. אוֹתוֹ בְּוַדַּאי יְכַבְּדוּ’. 14  כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ הַכּוֹרְמִים נוֹעֲצוּ זֶה עִם זֶה וְאָמְרוּ, ’זֶה הַיּוֹרֵשׁ; בּוֹאוּ נַהֲרֹג אוֹתוֹ, וְכָךְ הַנַּחֲלָה תִּהְיֶה שֶׁלָּנוּ’. 15  הֵם גָּרְרוּ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם וַהֲרָגוּהוּ. מָה יַעֲשֶׂה לָהֶם אֵפוֹא בַּעַל הַכֶּרֶם? 16  הוּא יָבוֹא וְיַהֲרֹג אֶת הַכּוֹרְמִים הַלָּלוּ וְיִתֵּן אֶת הַכֶּרֶם לַאֲחֵרִים”.‏ כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת אָמְרוּ: ”חַס וְחָלִילָה!” 17  הִבִּיט בָּהֶם וְאָמַר: ”אִם כֵּן, מָה כַּוָּנַת הַכָּתוּב: ’הָאֶבֶן שֶׁמָּאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה’?‏** 18  כָּל הַנּוֹפֵל עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת יִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים, וְכָל מִי שֶׁתִּפֹּל עָלָיו הָאֶבֶן יִמָּחֵץ”.‏ 19  אָז רָצוּ הַסּוֹפְרִים וְהַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים לְהַנִּיחַ עָלָיו אֶת יְדֵיהֶם, כִּי הֵבִינוּ שֶׁעֲלֵיהֶם סִפֵּר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה, אַךְ פָּחֲדוּ מִן הֶהָמוֹן. 20  לְאַחַר שֶׁעָקְבוּ אַחֲרָיו, שָׂכְרוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים בַּסֵּתֶר וְשָׁלְחוּ אוֹתָם לְהַעֲמִיד פְּנֵי צַדִּיקִים וְלִגְרֹם לוֹ לוֹמַר דְּבַר מָה שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ נֶגְדּוֹ, וְזֹאת כְּדֵי לְהַסְגִּירוֹ לִידֵי הָרָשֻׁיּוֹת וְלִידֵי הַנְּצִיב. 21  אָמְרוּ לוֹ: ”מוֹרֵנוּ, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר וּמְלַמֵּד דְּבָרִים נְכוֹנִים וְאֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים, אֶלָּא מְלַמֵּד אֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים עַל־פִּי הָאֱמֶת. 22  הַגֵּד לָנוּ, הַאִם מֻתָּר לָנוּ לָתֵת מַס לַקֵּיסָר אוֹ לֹא?” 23  הוּא הִבְחִין בְּעָרְמָתָם וְאָמַר לָהֶם: 24  ‏”הַרְאוּ לִי דִּינָר. שֶׁל מִי הַדְּמוּת וְהַכְּתֹבֶת שֶׁעָלָיו?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”שֶׁל הַקֵּיסָר”. 25  אָמַר לָהֶם: ”אִם כֵּן, תְּנוּ לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֶאֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֶאֱלֹהִים”. 26  הֵם לֹא יָכְלוּ לִגְרֹם לוֹ לוֹמַר דָּבָר שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ אוֹתָם נֶגְדּוֹ לִפְנֵי הַהֲמוֹנִים, וְשָׁתְקוּ מֵרֹב תַּדְהֵמָה עַל תְּשׁוּבָתוֹ.‏ 27  כַּמָּה מִן הַצְּדוֹקִים — אֵלֶּה הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּחִיַּת מֵתִים — נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: 28  ‏”מוֹרֵנוּ, מֹשֶׁה כָּתַב לָנוּ: ’אִם אָדָם מֵת וּמַנִּיחַ אִשָּׁה מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו יְלָדִים, חַיָּב אָחִיו לָשֵׂאת אֶת הָאִשָּׁה וּלְהָקִים מִמֶּנָּה זֶרַע לְאָחִיו’.‏* 29  וּבְכֵן, הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים. הָרִאשׁוֹן נָשָׂא אִשָּׁה וּמֵת חֲשׂוּךְ יְלָדִים. 30  נָשָׂא אוֹתָהּ הַשֵּׁנִי וּמֵת אַף הוּא, 31  וְכָךְ גַּם הַשְּׁלִישִׁי; לְמַעֲשֶׂה, כָּל הַשִּׁבְעָה נָשְׂאוּ אוֹתָהּ וּמֵתוּ מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר אַחֲרֵיהֶם יְלָדִים. 32  לְבַסּוֹף מֵתָה גַּם הָאִשָּׁה. 33  אִם כֵּן, לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה הִיא לְאִשָּׁה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים? הִיא הֲרֵי הָיְתָה נְשׂוּאָה לְכָל הַשִּׁבְעָה”.‏ 34  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”בְּנֵי הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי הַזֶּה מִתְחַתְּנִים, 35  אַךְ הָרְאוּיִים לָרֶשֶׁת אֶת הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי הֶעָתִיד לָבוֹא וְלָקוּם מִן הַמֵּתִים אֵינָם מִתְחַתְּנִים. 36  לְמַעֲשֶׂה, הֵם גַּם אֵינָם יְכוֹלִים לָמוּת עוֹד, שֶׁכֵּן הֵם כַּמַּלְאָכִים, וְהֵם יַלְדֵי אֱלֹהִים מִשּׁוּם הֱיוֹתָם יַלְדֵי הַתְּחִיָּה. 37  וְעַל כָּךְ שֶׁהַמֵּתִים קָמִים אֲפִלּוּ מֹשֶׁה הֵעִיד בְּסִפּוּר הַסְּנֶה כַּאֲשֶׁר קָרָא לִיהֹוָה, ’אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֶאֱלֹהֵי יַעֲקֹב’.‏* 38  אֵין הוּא אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם אֱלֹהֵי הַחַיִּים, שֶׁכֵּן הֵם כֻּלָּם חַיִּים בְּעֵינָיו”. 39  בִּתְגוּבָה אָמְרוּ כַּמָּה מִן הַסּוֹפְרִים: ”מוֹרֵנוּ, יָפֶה דִּבַּרְתָּ”, 40  וְלֹא הֵעֵזּוּ עוֹד לִשְׁאֹל אוֹתוֹ דָּבָר.‏ 41  אָז שָׁאַל אוֹתָם: ”מַדּוּעַ אוֹמְרִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּא בֶּן דָּוִד? 42  הֲרֵי דָּוִד עַצְמוֹ אוֹמֵר בְּסֵפֶר תְּהִלִּים: ’יְהֹוָה אָמַר לַאֲדוֹנִי: ”שֵׁב לִימִינִי 43  עַד אֲשֶׁר אָשִׂים אֶת אוֹיְבֶיךָ כַּהֲדוֹם לְרַגְלֶיךָ”’.‏* 44  לְפִיכָךְ דָּוִד קוֹרֵא לוֹ ’אֲדוֹנִי’; אִם כֵּן, אֵיךְ הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת בְּנוֹ?”‏ 45  בְּשָׁעָה שֶׁהִקְשִׁיב הֶהָמוֹן כֻּלּוֹ, אָמַר לְתַלְמִידָיו: 46  ‏”הִזָּהֲרוּ מִן הַסּוֹפְרִים הָאוֹהֲבִים לְהִתְהַלֵּךְ לְבוּשֵׁי גְּלִימוֹת וְרוֹצִים שֶׁיְּבָרְכוּ אוֹתָם בְּבִרְכוֹת שָׁלוֹם בַּשְּׁוָקִים. אוֹהֲבִים הֵם אֶת הַמּוֹשָׁבִים הָרִאשׁוֹנִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וְאֶת הַמְּקוֹמוֹת הַנִּכְבָּדִים בְּיוֹתֵר בַּסְּעוּדוֹת. 47  הֵם טוֹרְפִים אֶת בָּתֵּי* הָאַלְמָנוֹת וּמַאֲרִיכִים אֶת תְּפִלּוֹתֵיהֶם כְּדֵי לְהַרְשִׁים אֶת רוֹאֵיהֶם. דִּינָם שֶׁל אֵלֶּה יִהְיֶה חָמוּר יוֹתֵר”.‏

הערות שוליים

‏”ראש פינה”: האבן העליונה שהונחה על נקודת המפגש של שני כתלים.‏
תה קי”ח:22‏.‏
דב כ”ה:5‏.‏
שמ ג’:6‏.‏
תה ק”י:1‏.‏
או, ”רכוש”.‏