עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

לוקס 19‏‏:1‏‏-48

יט  הוּא נִכְנַס לִירִיחוֹ וְעָבַר בָּהּ.  הָיָה שָׁם אִישׁ אֶחָד, זַכַּי שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מוֹכֵס רָאשִׁי וְאָדָם עָשִׁיר.  הוּא רָצָה מְאוֹד לִרְאוֹת מִיהוּ אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ, אֲבָל לֹא הָיָה יָכוֹל בִּגְלַל הֶהָמוֹן, כִּי הָיָה נְמוּךְ קוֹמָה.  לָכֵן רָץ קָדִימָה לִפְנֵי הֶהָמוֹן וְטִפֵּס עַל עֵץ שִׁקְמָה כְּדֵי לִרְאוֹתוֹ, שֶׁכֵּן יֵשׁוּעַ עָמַד לַעֲבֹר בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ.  כְּשֶׁהִגִּיעַ יֵשׁוּעַ אֶל הַמָּקוֹם, הִבִּיט לְמַעְלָה וְאָמַר לוֹ: ”זַכַּי, רֵד מַהֵר, כִּי הַיּוֹם עָלַי לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתְךָ”.  הוּא מִהֵר לָרֶדֶת וְאֵרֵחַ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה.  כְּשֶׁרָאוּ זֹאת הֵחֵלּוּ הַכֹּל לִרְטֹן וְלוֹמַר: ”אֵצֶל אִישׁ חוֹטֵא הוּא מִתְאָרֵחַ”.  נֶעֱמַד זַכַּי וְאָמַר לָאָדוֹן: ”אֲדוֹנִי, אֶת מַחֲצִית נְכָסַי אֶתֵּן לָעֲנִיִּים, וְכָל מָה שֶׁסָּחַטְתִּי בַּעֲלִילוֹת שָׁוְא אַחְזִיר פִּי אַרְבָּעָה”.  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”הַיּוֹם בָּאָה יְשׁוּעָה לַבַּיִת הַזֶּה, כִּי גַּם הָאִישׁ הַזֶּה בֶּן אַבְרָהָם. 10  הֵן בֶּן הָאָדָם בָּא לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹבְדִים וּלְהַצִּילָם”. 11  בְּשָׁעָה שֶׁהִקְשִׁיבוּ הַתַּלְמִידִים לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הוֹסִיף וְסִפֵּר לָהֶם מָשָׁל. הוּא עָשָׂה כֵּן מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לִירוּשָׁלַיִם, וְהֵם חָשְׁבוּ שֶׁמִּיָּד תּוֹפִיעַ מַלְכוּת אֱלֹהִים. 12  אָמַר לָהֶם: ”אִישׁ אֶחָד, בֶּן אֲצֻלָּה, נָסַע לְאֶרֶץ רְחוֹקָה כְּדֵי לְהַשִּׂיג סַמְכוּת מַלְכוּתִית וְלָשׁוּב כְּמֶלֶךְ. 13  לִפְנֵי כֵן קָרָא אֵלָיו עֲשָׂרָה מֵעֲבָדָיו, נָתַן לָהֶם עֲשָׂרָה מָנִים* וְאָמַר לָהֶם, ’סַחֲרוּ בָּהֶם עַד בּוֹאִי’. 14  אוּלָם בְּנֵי אַרְצוֹ שָׂנְאוּ אוֹתוֹ וְשָׁלְחוּ אַחֲרָיו מִשְׁלַחַת נְצִיגִים לוֹמַר, ’אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה יִמְלֹךְ עָלֵינוּ’. 15  ”לְבַסּוֹף, לְאַחַר שֶׁהִשִּׂיג אֶת סַמְכוּתוֹ הַמַּלְכוּתִית, חָזַר וְאָז קָרָא אֵלָיו אֶת הָעֲבָדִים שֶׁבִּידֵיהֶם הִפְקִיד אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף, עַל מְנָת לִבְדֹּק מָה הִרְוִיחוּ בְּמִסְחָרָם. 16  הִתְיַצֵּב לְפָנָיו הָרִאשׁוֹן וְאָמַר, ’אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ הֵנִיב רֶוַח שֶׁל עֲשָׂרָה מָנִים’. 17  הֵשִׁיב וְאָמַר לוֹ, ’יָפֶה עָשִׂיתָ, עֶבֶד טוֹב! הוֹאִיל וְהָיִיתָ נֶאֱמָן בְּדָבָר פָּעוּט, הֲרֵי לְךָ סַמְכוּת עַל עֶשֶׂר עָרִים’. 18  בָּא הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ, ’אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ הֵנִיב רֶוַח שֶׁל חֲמִשָּׁה מָנִים’. 19  הֵשִׁיב וְאָמַר לָזֶה, ’הֱיֵה מֻפְקָד עַל חָמֵשׁ עָרִים’. 20  אָז בָּא אַחֵר וְאָמַר, ’אֲדוֹנִי, הִנֵּה הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ; שָׁמַרְתִּי אוֹתוֹ עָטוּף בְּבַד, 21  שֶׁכֵּן פָּחַדְתִּי מִמְּךָ כִּי אִישׁ קָשֶׁה אַתָּה — לוֹקֵחַ אֶת מָה שֶׁלֹּא הִפְקַדְתָּ וְקוֹצֵר אֶת מָה שֶׁלֹּא זָרַעְתָּ’. 22  אָמַר לוֹ, ’עַל־פִּי דְּבָרֶיךָ אֶשְׁפֹּט אוֹתְךָ, עֶבֶד רָשָׁע. אִם יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי אִישׁ קָשֶׁה אֲשֶׁר לוֹקֵחַ אֶת מָה שֶׁלֹּא הִפְקַדְתִּי וְקוֹצֵר אֶת מָה שֶׁלֹּא זָרַעְתִּי, 23  מַדּוּעַ לֹא הִפְקַדְתָּ אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִים?* כָּךְ בְּבוֹאִי הָיִיתִי מְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּתוֹסֶפֶת רִבִּית’. 24  ”אָז אָמַר לָעוֹמְדִים לְיָדוֹ, ’קְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַמָּנֶה וּתְנוּ אוֹתוֹ לְזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲשָׂרָה מָנִים’. 25  אָמְרוּ לוֹ, ’אֲדוֹנֵנוּ, יֵשׁ לוֹ כְּבָר עֲשָׂרָה מָנִים!’ 26  הֵשִׁיב לָהֶם, ’אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ עוֹד; אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ. 27  וְאֶת אוֹיְבַי אֵלֶּה שֶׁלֹּא רָצוּ שֶׁאֶמְלֹךְ עֲלֵיהֶם הָבִיאוּ לְכָאן וְשַׁחֲטוּ אוֹתָם לְפָנַי’”. 28  לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ לִירוּשָׁלַיִם. 29  כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב אֶל בֵּית פַּגֵּי וּבֵית עַנְיָה הַשּׁוֹכְנוֹת בָּהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו 30  וְאָמַר לָהֶם: ”לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם, וְאַחֲרֵי שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלָיו תִּמְצְאוּ עַיִר קָשׁוּר שֶׁאִישׁ מֵעוֹלָם לֹא יָשַׁב עָלָיו; הַתִּירוּ אוֹתוֹ וַהֲבִיאוּהוּ. 31  וְאִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אֶתְכֶם, ’מַדּוּעַ אַתֶּם מַתִּירִים אוֹתוֹ?’ אִמְרוּ: ’הָאָדוֹן זָקוּק לוֹ’”. 32  הָלְכוּ שְׁנֵי הַתַּלְמִידִים וּמָצְאוּ אֶת הָעַיִר בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם. 33  כְּשֶׁהִתִּירוּ אוֹתוֹ שָׁאֲלוּ אוֹתָם בַּעֲלֵי הָעַיִר: ”מַדּוּעַ אַתֶּם מַתִּירִים אֶת הָעַיִר?” 34  הֵשִׁיבוּ לָהֶם: ”הָאָדוֹן זָקוּק לוֹ”. 35  הֵם הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל יֵשׁוּעַ, וּלְאַחַר שֶׁשָּׂמוּ עַל הָעַיִר אֶת בִּגְדֵיהֶם, הִרְכִּיבוּ עָלָיו אֶת יֵשׁוּעַ. 36  יֵשׁוּעַ הִתְקַדֵּם הָלְאָה, וְהָאֲנָשִׁים פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ. 37  בְּהִתְקָרְבוֹ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיּוֹרֶדֶת מֵהַר הַזֵּיתִים, הֵחֵלּוּ כָּל הֲמוֹנֵי הַתַּלְמִידִים לְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים בְּשִׂמְחָה וּבְקוֹל גָּדוֹל עַל כָּל הַגְּבוּרוֹת שֶׁרָאוּ, 38  בְּאָמְרָם: ”בָּרוּךְ הַמֶּלֶךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה!* שָׁלוֹם בַּשָּׁמַיִם וְכָבוֹד לַשּׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים!” 39  אוּלָם כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים שֶׁהָיוּ בֶּהָמוֹן אָמְרוּ לוֹ: ”מוֹרֵנוּ, גְּעַר בְּתַלְמִידֶיךָ”. 40  הֵשִׁיב לָהֶם: ”אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אִם אֵלֶּה יִשְׁתְּקוּ, הָאֲבָנִים תִּזְעַקְנָה”. 41  כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב לִירוּשָׁלַיִם וְרָאָה אֶת הָעִיר, בָּכָה עָלֶיהָ 42  וְאָמַר: ”אִלּוּ רַק הִבְחַנְתְּ הַיּוֹם בַּדֶּרֶךְ שֶׁתּוֹלִיךְ אוֹתָךְ אֱלֵי שָׁלוֹם! אֶלָּא שֶׁעַתָּה נִסְתֶּרֶת הִיא מֵעֵינַיִךְ. 43  הִנֵּה יָבוֹאוּ עָלַיִךְ יָמִים שֶׁבָּהֶם אוֹיְבַיִךְ יָקִימוּ סְבִיבֵךְ חוֹמַת מָצוֹר* וְיַקִּיפוּ אוֹתָךְ וְיִלְחֲצוּ עָלַיִךְ מִכָּל עֵבֶר, 44  וְיַחְרִיבוּ אוֹתָךְ עַד הַיְּסוֹד וְיַהַרְגוּ אֶת יְלָדַיִךְ, וְלֹא יַשְׁאִירוּ בָּךְ אֶבֶן עַל אֶבֶן, כִּי לֹא הֵבַנְתְּ שֶׁבָּאָה עֵת בְּחִינָתֵךְ”. 45  אָז נִכְנַס אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהֵחֵל לְגָרֵשׁ אֶת הַמּוֹכְרִים. 46  אָמַר לָהֶם: ”כָּתוּב: ’בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִהְיֶה’,* אֲבָל אַתֶּם הֲפַכְתֶּם אוֹתוֹ לִמְעָרַת שׁוֹדְדִים”. 47  מִדֵּי יוֹם לִמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַסּוֹפְרִים וְכֵן גַּם רָאשֵׁי הָעָם חִפְּשׂוּ דֶּרֶךְ לְהָרְגוֹ, 48  אַךְ לֹא מָצְאוּ כָּל דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת, שֶׁכֵּן הָעָם כֻּלּוֹ הָיָה תָּמִיד מִתְקַבֵּץ סְבִיבוֹ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.

הערות שוליים

מָנֶה: יחידת משקל ומטבע. מנה יווני אחד היה שווה בערך לשכר שלושה חודשי עבודה. ראה נספח 11‏.‏
או, ”בבנק”.‏
תה קי”ח:26‏.‏
כלומר, חומת מצור הבנויה מעמודי עץ מחודדים.‏
ישע נ”ו:7‏.‏