עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

לוקס 14‏‏:1‏‏-35

יד  בְּשַׁבָּת אַחַת נִכְנַס לִסְעֹד בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַפְּרוּשִׁים, וְהַיּוֹשְׁבִים שָׁם הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת.  וְהִנֵּה הָיָה לְפָנָיו אִישׁ שֶׁסָּבַל מִמַּיֶּמֶת.*  פָּנָה יֵשׁוּעַ אֶל הַבְּקִיאִים בַּתּוֹרָה וְאֶל הַפְּרוּשִׁים וְשָׁאַל: ”הַאִם מֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת אוֹ לֹא?”  אַךְ הֵם שָׁתְקוּ. אָחַז יֵשׁוּעַ בָּאִישׁ, רִפֵּא אוֹתוֹ וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְדַרְכּוֹ.  שָׁאַל אוֹתָם: ”מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁבְּנוֹ אוֹ שׁוֹרוֹ יִפְּלוּ לְתוֹךְ בְּאֵר בְּשַׁבָּת וְהוּא לֹא יְמַהֵר לְחַלְּצָם?”  וְהֵם לֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת לוֹ עַל כָּךְ.  כִּרְאוֹתוֹ כֵּיצַד בּוֹחֲרִים לָהֶם הַמֻּזְמָנִים אֶת הַמְּקוֹמוֹת הַמְּכֻבָּדִים בְּיוֹתֵר, נָתַן לָהֶם דֻּגְמָה:  ”כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ מַזְמִין אוֹתְךָ לַחֲתֻנָּה, אַל תִּתְיַשֵּׁב בַּמָּקוֹם הַמְּכֻבָּד בְּיוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי אוּלַי הֻזְמַן גַּם אִישׁ נִכְבָּד מִמְּךָ,  וּמִי שֶׁהִזְמִין אוֹתְךָ וְאוֹתוֹ יִגַּשׁ אֵלֶיךָ וְיֹאמַר, ’תֵּן לָאִישׁ הַזֶּה לָשֶׁבֶת כָּאן’, וְאָז תַּעֲבֹר בְּבֹשֶׁת פָּנִים אֶל הַמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן. 10  כַּאֲשֶׁר אַתָּה מֻזְמָן, לֵךְ וְהִתְיַשֵּׁב בַּמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן, וְכָךְ יָבוֹא מִי שֶׁהִזְמִין אוֹתְךָ וְיֹאמַר לְךָ, ’יְדִידִי, עֲבֹר לְמָקוֹם מְכֻבָּד יוֹתֵר’, וְאָז תְּכֻבַּד לְעֵינֵי כָּל יֶתֶר הָאוֹרְחִים. 11  כָּל הַמְּרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל, וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם”. 12  אַחַר כָּךְ אָמַר לָאִישׁ שֶׁהִזְמִין אוֹתוֹ: ”כַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹרֵךְ אֲרוּחַת צָהֳרַיִם אוֹ אֲרוּחַת עֶרֶב, אַל תַּזְמִין אֶת יְדִידֶיךָ, אֶת אַחֶיךָ, אֶת קְרוֹבֶיךָ אוֹ אֶת שְׁכֵנֶיךָ הָעֲשִׁירִים; אוּלַי גַּם הֵם יַזְמִינוּ אוֹתְךָ וְזֶה יִהְיֶה גְּמוּלְךָ. 13  כַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹרֵךְ מִשְׁתֶּה, הַזְמֵן עֲנִיִּים וְכֵן גַּם פִּסְחִים, עִוְּרִים וּבַעֲלֵי מוּם אֲחֵרִים, 14  וְאַשְׁרֶיךָ שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתָם לִגְמֹל לְךָ, שֶׁכֵּן בִּתְחִיַּת הַצַּדִּיקִים תִּזְכֶּה לִגְמוּלְךָ”. 15  לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר לוֹ אַחַד הָאוֹרְחִים: ”אַשְׁרֵי הָאוֹכֵל לֶחֶם בְּמַלְכוּת אֱלֹהִים”. 16  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”אִישׁ אֶחָד עָרַךְ סְעוּדַת עֶרֶב גְּדוֹלָה וְהִזְמִין אֲנָשִׁים רַבִּים. 17  לִקְרַאת שְׁעַת הַסְּעוּדָה שָׁלַח אֶת עַבְדּוֹ לוֹמַר לַמֻּזְמָנִים, ’בּוֹאוּ, כִּי הַכֹּל כְּבָר מוּכָן’. 18  אַךְ כָּל אֶחָד מִן הַמֻּזְמָנִים הֵחֵל לְתָרֵץ תֵּרוּצִים. אָמַר לוֹ הָרִאשׁוֹן, ’קָנִיתִי שָׂדֶה וַאֲנִי חַיָּב לָצֵאת לִרְאוֹתוֹ; קַבֵּל נָא אֶת הִתְנַצְּלוּתִי’. 19  אַחֵר אָמַר, ’קָנִיתִי חֲמִשָּׁה צִמְדֵי שְׁוָרִים וַאֲנִי הוֹלֵךְ לִבְדֹּק אוֹתָם; קַבֵּל נָא אֶת הִתְנַצְּלוּתִי’. 20  וְאַחֵר אָמַר, ’זֶה עַתָּה נָשָׂאתִי אִשָּׁה וְלָכֵן אֵינֶנִּי יָכוֹל לָבוֹא’. 21  חָזַר הָעֶבֶד וְסִפֵּר עַל כָּךְ לַאֲדוֹנוֹ. זָעַם בַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר לְעַבְדּוֹ, ’צֵא מַהֵר אֶל הָרְחוֹבוֹת הָרָאשִׁיִּים וְאֶל סִמְטְאוֹת הָעִיר, וְהָבֵא לְכָאן אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הָעִוְּרִים וְאֶת הַפִּסְחִים וּבַעֲלֵי מוּם אֲחֵרִים’. 22  כְּשֶׁחָזַר הָעֶבֶד אָמַר לַאֲדוֹנוֹ, ’מָה שֶׁצִּוִּיתָ נַעֲשָׂה אַךְ עֲדַיִן יֵשׁ מָקוֹם’. 23  אָמַר הָאָדוֹן אֶל הָעֶבֶד, ’צֵא אֶל הַדְּרָכִים וְאֶל מִשְׁעוֹלֵי הַשָּׂדוֹת וְאַלֵּץ אֲנָשִׁים לָבוֹא כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלֵּא בֵּיתִי. 24  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אִישׁ מֵאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁהֻזְמְנוּ לֹא יִטְעַם מִן הַסְּעוּדָה שֶׁהֵכַנְתִּי’”. 25  יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָלְכוּ אִתּוֹ הֲמוֹן עַם רַב, פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר: 26  ”מִי שֶׁבָּא אֵלַי וְאֵינוֹ שׂוֹנֵא אֶת אָבִיו, אֶת אִמּוֹ, אֶת אִשְׁתּוֹ, אֶת יְלָדָיו, אֶת אֶחָיו וְאֶת אַחֲיוֹתָיו, וַאֲפִלּוּ אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי. 27  מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת עַמּוּד הַהוֹקָעָה שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחֲרַי, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי. 28  מִי מִכֶּם שֶׁרוֹצֶה לִבְנוֹת מִגְדָּל אֵינוֹ יוֹשֵׁב תְּחִלָּה וּמְחַשֵּׁב אֶת הַהוֹצָאוֹת כְּדֵי לִרְאוֹת אִם יֵשׁ לוֹ מַסְפִּיק כֶּסֶף לְהַשְׁלִימוֹ? 29  אַחֶרֶת הוּא עָלוּל לְהִוָּכַח אַחֲרֵי הַנָּחַת הַיְּסוֹדוֹת שֶׁאֵין בִּיכָלְתּוֹ לְהַשְׁלִים אֶת הַבְּנִיָּה, וְכָל רוֹאָיו יַתְחִילוּ לִלְעֹג לוֹ 30  וְלוֹמַר: ’הָאִישׁ הַזֶּה הִתְחִיל לִבְנוֹת וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהַשְׁלִים אֶת הַמְּלָאכָה!’ 31  אוֹ אֵיזֶה מֶלֶךְ הַיּוֹצֵא לְמִלְחָמָה נֶגֶד מֶלֶךְ אַחֵר אֵינוֹ יוֹשֵׁב תְּחִלָּה וְעוֹרֵךְ הִתְיַעֲצוּת, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם בִּיכָלְתּוֹ לִגְבֹּר עִם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים חַיָּלִים עַל זֶה שֶׁבָּא נֶגְדּוֹ עִם עֶשְׂרִים אֶלֶף? 32  אִם יִוָּכַח שֶׁלֹּא יוּכַל לִגְבֹּר עָלָיו, יִשְׁלַח אֵלָיו בְּעוֹדוֹ רָחוֹק מִשְׁלַחַת נְצִיגִים בְּנִסָּיוֹן לְכוֹנֵן אִתּוֹ שָׁלוֹם. 33  לְפִיכָךְ אַל תִּטְעוּ: מִי מִכֶּם שֶׁאֵינוֹ מְוַתֵּר עַל כָּל נְכָסָיו אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי. 34  ”הַמֶּלַח אָכֵן טוֹב. אֲבָל אִם תֹּאבַד לַמֶּלַח מְלִיחוּתוֹ, בְּעֶזְרַת מָה יוּשַׁב לוֹ טַעֲמוֹ? 35  לֹא יוֹעִיל הוּא לֹא לַאֲדָמָה וְלֹא לְדֶשֶׁן, אֶלָּא יֻשְׁלַךְ הַחוּצָה. מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לְהַקְשִׁיב, שֶׁיַּקְשִׁיב”.

הערות שוליים

או, ”בצקת”, מחלה הגורמת להתנפחות הגוף בשל הצטברות נוזלים.‏