עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

לוקס 11‏‏:1‏‏-54

יא  יוֹם אֶחָד הִתְפַּלֵּל יֵשׁוּעַ בְּמָקוֹם מְסֻיָּם, וּכְשֶׁסִּיֵּם נִגַּשׁ אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו וְאָמַר לוֹ: ”אֲדוֹנֵנוּ, לַמֵּד אוֹתָנוּ לְהִתְפַּלֵּל, כְּשֵׁם שֶׁגַּם יוֹחָנָן לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו”.  אָמַר לָהֶם: ”כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים אִמְרוּ: ’אָבִינוּ, יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ. תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ.  תֵּן לָנוּ הַיּוֹם אֶת לַחֲמֵנוּ עַל־פִּי מָה שֶׁנָּחוּץ לָנוּ.  וּסְלַח לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ, כִּי גַּם אֲנַחְנוּ סוֹלְחִים לְכָל הַחוֹטְאִים לָנוּ,* וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי פִּתּוּי’”.  הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: ”נַנִּיחַ שֶׁאֶחָד מִכֶּם יֵלֵךְ לַחֲבֵרוֹ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְיֹאמַר לוֹ, ’יְדִידִי, הַלְוֵה לִי שָׁלוֹשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם,  כִּי זֶה עַתָּה הִגִּיעַ אֵלַי חֲבֵרִי מִמַּסָּעוֹ וְאֵין לִי מָה לְהַגִּישׁ לוֹ’.  וְזֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַבַּיִת יָשִׁיב וְיֹאמַר: ’אַל תַּטְרִיד אוֹתִי. הַדֶּלֶת כְּבָר נְעוּלָה וִילָדַי אִתִּי בַּמִּטָּה; אֵינֶנִּי יָכוֹל לָקוּם וְלָתֵת לְךָ דָּבָר’.  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: גַּם אִם לֹא יָקוּם לָתֵת לוֹ דָּבָר עַל שׁוּם הֱיוֹתוֹ חֲבֵרוֹ, יָקוּם בִּגְלַל הַתְמָדָתוֹ הָעִקֶּשֶׁת וְיִתֵּן לוֹ אֶת מָה שֶׁנָּחוּץ לוֹ.  לָכֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: הַמְשִׁיכוּ לְבַקֵּשׁ וְיִנָּתֵן לָכֶם; הַמְשִׁיכוּ לְחַפֵּשׂ וְתִמְצְאוּ; הַמְשִׁיכוּ לִדְפֹּק וְיִפָּתַח לָכֶם. 10  כִּי כָּל הַמְּבַקֵּשׁ מְקַבֵּל, וְכָל הַמְּחַפֵּשׂ מוֹצֵא, וְכָל הַדּוֹפֵק יִפָּתַח לוֹ. 11  מִי מִכֶּם הָאָב שֶׁבְּנוֹ יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דָּג וְהוּא יִתֵּן לוֹ נָחָשׁ בִּמְקוֹם דָּג? 12  אוֹ אִם יְבַקֵּשׁ בֵּיצָה, הַאִם יִתֵּן לוֹ עַקְרָב? 13  לְפִיכָךְ אִם אַתֶּם, עַל אַף הֱיוֹתְכֶם רָעִים, יוֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טוֹבוֹת לְיַלְדֵיכֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הָאָב שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתֵּן אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לַמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ!” 14  כַּעֲבֹר זְמַן מָה גֵּרֵשׁ מֵאִישׁ אֶחָד שֵׁד אִלֵּם. כַּאֲשֶׁר יָצָא הַשֵּׁד הֵחֵל הָאִישׁ לְדַבֵּר, וְהַהֲמוֹנִים נִדְהֲמוּ. 15  אַךְ כַּמָּה מֵהֶם אָמְרוּ: ”הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים בְּעֶזְרַת בַּעַל זְבוּב,* שַׂר הַשֵּׁדִים”, 16  וַאֲחֵרִים שֶׁרָצוּ לְנַסּוֹתוֹ בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִשָּׁמַיִם. 17  הוֹאִיל וְיָדַע מָה הֵם חוֹשְׁבִים, אָמַר לָהֶם: ”כָּל מַמְלָכָה הַמְּפֻלֶּגֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ סוֹפָהּ לְהֵחָרֵב, וּבַיִת הַמְּפֻלָּג בְּתוֹךְ עַצְמוֹ יִפֹּל. 18  וְאִם גַּם הַשָּׂטָן מְפֻלָּג בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, כֵּיצַד תַּעֲמֹד מַמְלַכְתּוֹ? הֲרֵי אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים בְּעֶזְרַת בַּעַל זְבוּב. 19  אִם בְּעֶזְרַת בַּעַל זְבוּב אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים, בְּעֶזְרַת מִי מְגָרְשִׁים אוֹתָם בְּנֵיכֶם? לָכֵן הֵם יִהְיוּ שׁוֹפְטֵיכֶם. 20  אֲבָל אִם בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת הַשֵּׁדִים, אֲזַי מַלְכוּת אֱלֹהִים הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם וְלֹא שַׂמְתֶּם לֵב. 21  כַּאֲשֶׁר אִישׁ חָזָק וְחָמוּשׁ הֵיטֵב שׁוֹמֵר עַל אַרְמוֹנוֹ, רְכוּשׁוֹ בָּטוּחַ. 22  אַךְ כַּאֲשֶׁר תּוֹקֵף אוֹתוֹ אִישׁ חָזָק מִמֶּנּוּ וְגוֹבֵר עָלָיו, הוּא נוֹטֵל מִמֶּנּוּ אֶת כָּל נִשְׁקוֹ אֲשֶׁר בּוֹ בָּטַח וּמְחַלֵּק אֶת הַשָּׁלָל שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ. 23  מִי שֶׁאֵינוֹ לְצִדִּי נֶגְדִּי הוּא, וּמִי שֶׁאֵינוֹ אוֹסֵף אִתִּי — מְפַזֵּר. 24  ”כַּאֲשֶׁר רוּחַ טְמֵאָה יוֹצֵאת מִן הָאָדָם, הִיא מְשׁוֹטֶטֶת לָהּ בִּמְקוֹמוֹת צְחִיחִים וּמְחַפֶּשֶׂת מְקוֹם מְנוּחָה, וּכְשֶׁאֵינָהּ מוֹצֵאת הִיא אוֹמֶרֶת, ’אָשׁוּב לְבֵיתִי שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָאתִי’. 25  הִיא בָּאָה וּמוֹצֵאת אֶת הַבַּיִת מְטֻאטָא וּמְקֻשָּׁט. 26  אָז הוֹלֶכֶת הָרוּחַ וְלוֹקַחַת שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה, וְכֻלָּן נִכְנָסוֹת לִשְׁכֹּן שָׁם; וּמַצָּבוֹ שֶׁל הָאָדָם נַעֲשֶׂה גָּרוּעַ מִשֶּׁהָיָה בַּתְּחִלָּה”. 27  בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָרְאָה בְּקוֹל אִשָּׁה אַחַת מִן הֶהָמוֹן וְאָמְרָה לוֹ: ”אַשְׁרֵי הָרֶחֶם שֶׁנָּשָׂא אוֹתְךָ וְאַשְׁרֵי הַשָּׁדַיִם שֶׁמֵּהֶם יָנַקְתָּ!” 28  אַךְ הוּא אָמַר: ”וְיוֹתֵר נָכוֹן, אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמְעִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וְשׁוֹמְרִים אוֹתוֹ!” 29  כַּאֲשֶׁר הִתְקַהֲלוּ סְבִיבוֹ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים, אָמַר: ”הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹר רַע הוּא; אוֹת הוּא מְחַפֵּשׂ, אֲבָל שׁוּם אוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ מִלְּבַד אוֹת יוֹנָה; 30  שֶׁכֵּן כְּמוֹ שֶׁיּוֹנָה הָיָה לְאוֹת לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה, כָּךְ גַּם יִהְיֶה בֶּן הָאָדָם לַדּוֹר הַזֶּה. 31  מַלְכַּת הַדָּרוֹם תּוּקַם לִתְחִיָּה בַּמִּשְׁפָּט עִם אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אוֹתָם, כִּי בָּאָה מִקְּצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֹה, וְהִנֵּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֹה נִמְצָא כָּאן. 32  אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ לִתְחִיָּה בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּ אוֹתוֹ, כִּי חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יוֹנָה, וְהִנֵּה גָּדוֹל מִיּוֹנָה נִמְצָא כָּאן. 33  אָדָם הַמַּדְלִיק מְנוֹרָה אֵינוֹ שָׂם אוֹתָהּ בְּמָקוֹם נִסְתָּר אוֹ מִתַּחַת לְסַל,* אֶלָּא עַל כַּן הוּא שָׂם אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁבָּאֵי הַבַּיִת יִרְאוּ אֶת אוֹרָהּ. 34  מְנוֹרַת הַגּוּף הִיא עֵינְךָ. כַּאֲשֶׁר עֵינְךָ פְּשׁוּטָה,* גַּם כָּל גּוּפְךָ מוּאָר, אַךְ כַּאֲשֶׁר עֵינְךָ רָעָה,* גַּם גּוּפְךָ חָשׁוּךְ. 35  לָכֵן שִׂים לֵב וּוַדֵּא שֶׁהָאוֹר בְּקִרְבְּךָ אֵינוֹ חֹשֶׁךְ. 36  לְפִיכָךְ אִם כָּל גּוּפְךָ יִהְיֶה מוּאָר וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם חֹשֶׁךְ, יָאִיר הוּא כֻּלּוֹ כִּמְנוֹרָה הַמְּאִירָה לְךָ אֶת אוֹרָהּ”. 37  בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּרוּשׁ אֶחָד לִסְעֹד אִתּוֹ. יֵשׁוּעַ בָּא לְבֵיתוֹ וְהֵסֵב לָאֲרוּחָה. 38  רָאָה הַפָּרוּשׁ שֶׁהוּא לֹא נָטַל אֶת יָדָיו* לִפְנֵי הַסְּעוּדָה וְהִתְפַּלֵּא. 39  אָמַר לוֹ הָאָדוֹן: ”אַתֶּם הַפְּרוּשִׁים מְטַהֲרִים אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַקְּעָרָה מִבַּחוּץ וְאִלּוּ בְּתוֹכְכֶם מְלֵאִים חַמְדָנוּת וְרֶשַׁע. 40  כְּסִילִים! הַאִם מִי שֶׁבָּרָא אֶת הַחוּץ לֹא בָּרָא גַּם אֶת הַפְּנִים? 41  אִם כֵּן, תְּנוּ כְּמַתְּנוֹת צְדָקָה אֶת מָה שֶׁבִּפְנִים וְאָז תִּהְיוּ טְהוֹרִים בַּכֹּל. 42  אוֹי לָכֶם פְּרוּשִׁים, כִּי נוֹתְנִים אַתֶּם מַעַשְׂרוֹת מִמִּנְתָּה וּפֵיגָם וְכָל יֶרֶק אַחֵר וּמִתְעַלְּמִים מִן הַצֶּדֶק שֶׁל אֱלֹהִים וּמִן הַמִּצְוָה לֶאֱהֲבוֹ! אֶת הַמַּעַשְׂרוֹת חוֹבָה הָיָה עֲלֵיכֶם לָתֵת, אַךְ מִן הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים הָאֵלֶּה אָסוּר הָיָה לָכֶם לְהִתְעַלֵּם. 43  אוֹי לָכֶם פְּרוּשִׁים, כִּי אוֹהֲבִים אַתֶּם אֶת הַמּוֹשָׁבִים הָרִאשׁוֹנִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וְאֶת בִּרְכוֹת הַשָּׁלוֹם בַּשְּׁוָקִים! 44  אוֹי לָכֶם, כִּי דּוֹמִים אַתֶּם לִקְבָרִים שֶׁאֵינָם גְּלוּיִים לָעַיִן, וַאֲנָשִׁים מִתְהַלְּכִים עֲלֵיהֶם מִבְּלִי לָדַעַת זֹאת!” 45  הֵגִיב וְאָמַר לוֹ אֶחָד מִן הַבְּקִיאִים בַּתּוֹרָה: ”מוֹרֵנוּ, בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה אַתָּה פּוֹגֵעַ גַּם בָּנוּ”. 46  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: ”אוֹי גַּם לָכֶם, הַבְּקִיאִים בַּתּוֹרָה, כִּי מַעֲמִיסִים אַתֶּם עַל אֲנָשִׁים מַשָּׂאוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְשֵׂאתָם, וְאִלּוּ אַתֶּם אֵינְכֶם מוּכָנִים לָגַעַת בָּהֶם אֲפִלּוּ לֹא בְּאֶצְבַּע אַחַת! 47  ”אוֹי לָכֶם, כִּי בּוֹנִים אַתֶּם אֶת קִבְרֵי הַנְּבִיאִים, וְאִלּוּ אֲבוֹתֵיכֶם הָרְגוּ אוֹתָם! 48  עֵדִים אַתֶּם לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵיכֶם וּבְכָל זֹאת תּוֹמְכִים בָּהֶם, שֶׁכֵּן הֵם הָרְגוּ אֶת הַנְּבִיאִים וְאַתֶּם בּוֹנִים אֶת קִבְרֵיהֶם. 49  מִשּׁוּם כָּךְ אָמְרָה חָכְמַת אֱלֹהִים: ’אֶשְׁלַח לָהֶם נְבִיאִים וּשְׁלִיחִים, וְאֶת חֶלְקָם הֵם יַהַרְגוּ וְיִרְדְּפוּ; 50  עַל כֵּן יִדָּרֵשׁ הַדּוֹר הַזֶּה לָתֵת אֶת הַדִּין עַל דַּם כָּל הַנְּבִיאִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ מֵאָז נוֹסַד הָעוֹלָם, 51  מִדַּם הֶבֶל וְעַד דַּם זְכַרְיָה שֶׁנִּרְצַח בֵּין הַמִּזְבֵּחַ לַבַּיִת’. כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: הַדּוֹר הַזֶּה יִדָּרֵשׁ לָתֵת אֶת הַדִּין עַל כָּךְ. 52  ”אוֹי לָכֶם הַבְּקִיאִים בַּתּוֹרָה, כִּי גְּזַלְתֶּם אֶת מַפְתֵּחַ הַיֶּדַע; אַתֶּם עַצְמְכֶם לֹא נִכְנַסְתֶּם וּמִן הַבָּאִים נִסִּיתֶם לִמְנֹעַ מִלְּהִכָּנֵס!” 53  כַּאֲשֶׁר יָצָא מִשָּׁם הֵחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לְהִדָּחֵק אֵלָיו וּלְהִתְיַחֵס אֵלָיו בְּעוֹיְנוּת וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ אֵינְסְפוֹר שְׁאֵלוֹת, 54  בְּצִפִּיָּה שֶׁיֹּאמַר דְּבַר מָה אֲשֶׁר יְשַׁמֵּשׁ אוֹתָם נֶגְדּוֹ.

הערות שוליים

מילולית, ”לכל החייבים לנו”.‏
כינוי נוסף לשטן.‏
ראה מתי ה’:15‏, הערת שוליים.‏
או, ”כנה; ממוקדת”.‏
או, ”קנאית”.‏
כלומר, לא ביצע טקס נטילת ידיים.‏