עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

יוחנן 20‏‏:1‏‏-31

כ  בְּיוֹם רִאשׁוֹן לִפְנוֹת בֹּקֶר, כְּשֶׁעוֹד הָיָה חֹשֶׁךְ, בָּאָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית אֶל הַקֶּבֶר וְרָאֲתָה שֶׁהָאֶבֶן כְּבָר הוּסְרָה מִן הַקֶּבֶר.  הִיא רָצָה וּבָאָה אֶל שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וְאֶל הַתַּלְמִיד הָאַחֵר, זֶה הָאָהוּב* עַל יֵשׁוּעַ, וְאָמְרָה לָהֶם: ”לָקְחוּ אֶת הָאָדוֹן מִן הַקֶּבֶר, וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעוֹת הֵיכָן הִנִּיחוּ אוֹתוֹ”.  אָז יָצְאוּ פֶּטְרוֹס וְהַתַּלְמִיד הָאַחֵר אֶל הַקֶּבֶר.  שְׁנֵיהֶם הֵחֵלּוּ לָרוּץ, אֲבָל הַתַּלְמִיד הָאַחֵר רָץ מַהֵר יוֹתֵר מִפֶּטְרוֹס וְהִגִּיעַ רִאשׁוֹן אֶל הַקֶּבֶר.  הוּא הִתְכּוֹפֵף וְהִבִּיט פְּנִימָה וְרָאָה אֶת תַּכְרִיכֵי הַפִּשְׁתָּן מֻנָּחִים שָׁם, אַךְ לֹא נִכְנַס אֶל הַקֶּבֶר.  שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס הִגִּיעַ אַחֲרָיו, נִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַקֶּבֶר וְרָאָה אֶת הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים שָׁם.  הַבַּד שֶׁהָיָה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ לֹא הָיָה עִם שְׁאַר הַתַּכְרִיכִים, אֶלָּא הָיָה מֻנָּח מְגֻלְגָּל בְּמָקוֹם אַחֵר.  אָז נִכְנַס גַּם הַתַּלְמִיד הָאַחֵר, זֶה שֶׁהִגִּיעַ רִאשׁוֹן אֶל הַקֶּבֶר, וְרָאָה וְהֶאֱמִין.  אֶלָּא שֶׁהֵם עֲדַיִן לֹא הֵבִינוּ אֶת הַכָּתוּב שֶׁלְּפִיו הָיָה עָלָיו לָקוּם מִן הַמֵּתִים. 10  אָז חָזְרוּ הַתַּלְמִידִים לְבָתֵּיהֶם. 11  אוּלָם מִרְיָם נִשְׁאֲרָה שָׁם וְעָמְדָה בּוֹכִיָּה מִחוּץ לַקֶּבֶר. בְּעוֹדָהּ בּוֹכָה הִתְכּוֹפְפָה כְּדֵי לְהַבִּיט אֶל תּוֹךְ הַקֶּבֶר, 12  וְרָאֲתָה שְׁנֵי מַלְאָכִים לְבוּשִׁים לָבָן יוֹשְׁבִים בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיְתָה מֻנַּחַת גּוּפָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ; הָאֶחָד יָשַׁב הֵיכָן שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ, וְהַשֵּׁנִי הֵיכָן שֶׁהָיוּ רַגְלָיו. 13  שָׁאֲלוּ אוֹתָהּ: ”אִשָּׁה, לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה?” הֵשִׁיבָה לָהֶם: ”לָקְחוּ אֶת אֲדוֹנִי וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיפֹה הִנִּיחוּ אוֹתוֹ”. 14  אַחֲרֵי שֶׁאָמְרָה זֹאת הִסְתּוֹבְבָה לְאָחוֹר וְרָאֲתָה אֶת יֵשׁוּעַ עוֹמֵד, אַךְ לֹא יָדְעָה שֶׁזֶּה יֵשׁוּעַ. 15  שָׁאַל אוֹתָהּ יֵשׁוּעַ: ”אִשָּׁה, לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה? אֶת מִי אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת?” הוֹאִיל וְחָשְׁבָה שֶׁהוּא הַגַּנָּן, אָמְרָה לוֹ: ”אֲדוֹנִי, אִם הֶעֱבַרְתָּ אוֹתוֹ לְמָקוֹם אַחֵר, אֱמֹר לִי הֵיכָן הִנַּחְתָּ אוֹתוֹ, וַאֲנִי אֶקַּח אוֹתוֹ”. 16  אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: ”מִרְיָם!” אָז פָּנְתָה לְעֶבְרוֹ וְאָמְרָה לוֹ בְּעִבְרִית: ”רַבּוֹנִי!” (שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, ”מוֹרִי!”) 17  אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: ”חִדְלִי לֶאֱחֹז בִּי; עֲדַיִן לֹא עָלִיתִי אֶל הָאָב. לְכִי אֶל אַחַי וְאִמְרִי לָהֶם, ’אֲנִי עוֹלֶה אֶל אָבִי וַאֲבִיכֶם, אֶל אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵיכֶם’”. 18  הָלְכָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּבִשְּׂרָה לַתַּלְמִידִים: ”רָאִיתִי אֶת הָאָדוֹן!” וְסִפְּרָה לָהֶם אֶת מָה שֶׁאָמַר לָהּ. 19  בְּאוֹתוֹ יוֹם רִאשׁוֹן הִתְאַסְּפוּ הַתַּלְמִידִים בָּעֶרֶב, וְהַדְּלָתוֹת הָיוּ נְעוּלוֹת כֵּיוָן שֶׁפָּחֲדוּ מֵהַיְּהוּדִים.* אָז הוֹפִיעַ בֵּינֵיהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: ”שָׁלוֹם לָכֶם”. 20  לְאַחַר שֶׁאָמַר זֹאת הֶרְאָה לָהֶם אֶת יָדָיו וְאֶת צִדּוֹ, וְהַתַּלְמִידִים שָׂמְחוּ כִּרְאוֹתָם אֶת הָאָדוֹן. 21  שׁוּב אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”שָׁלוֹם לָכֶם. כְּשֵׁם שֶׁהָאָב שָׁלַח אוֹתִי, גַּם אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם”. 22  אַחֲרֵי שֶׁאָמַר זֹאת נָשַׁף עֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: ”קַבְּלוּ אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. 23  כָּל מִי שֶׁתִּסְלְחוּ לוֹ עַל חֲטָאָיו, הֵם יִסָּלְחוּ לוֹ; וְכָל מִי שֶׁלֹּא תִּסְלְחוּ לוֹ עַל חֲטָאָיו, הֵם לֹא יִסָּלְחוּ לוֹ”. 24  תּוֹמָא, אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, שֶׁנִּקְרָא ”הַתְּאוֹם”,* לֹא הָיָה אִתָּם כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעַ בֵּינֵיהֶם יֵשׁוּעַ. 25  אָמְרוּ לוֹ יֶתֶר הַתַּלְמִידִים: ”רָאִינוּ אֶת הָאָדוֹן!” אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: ”אִם לֹא אֶרְאֶה אֶת סִימָנֵי הַמַּסְמְרִים וְלֹא אֶגַּע בָּהֶם בְּאֶצְבָּעִי וְלֹא אַנִּיחַ אֶת יָדִי עַל צִדּוֹ, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא אַאֲמִין”. 26  כַּעֲבֹר שְׁמוֹנָה יָמִים שׁוּב הָיוּ הַתַּלְמִידִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת כְּשֶׁהַדְּלָתוֹת נְעוּלוֹת וְתוֹמָא הָיָה אִתָּם. אָז הוֹפִיעַ בֵּינֵיהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”שָׁלוֹם לָכֶם”. 27  הוּא פָּנָה לְתוֹמָא וְאָמַר: ”שִׂים כָּאן אֶת אֶצְבָּעֲךָ וּרְאֵה אֶת יָדַי; הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ וְהַנַּח אוֹתָהּ עַל צִדִּי, וַחֲדַל לִהְיוֹת חֲסַר אֱמוּנָה אֶלָּא הַאֲמֵן”. 28  הֵשִׁיב לוֹ תּוֹמָא: ”אֲדוֹנִי וֶאֱלֹהַי!” 29  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי הֶאֱמַנְתָּ? אַשְׁרֵי אֵלֶּה שֶׁאֵינָם רוֹאִים וְעִם זֹאת מַאֲמִינִים”. 30  לְמַעֲשֶׂה, יֵשׁוּעַ חוֹלֵל לְעֵינֵי תַּלְמִידָיו נִסִּים רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ בִּמְגִלָּה זוֹ. 31  אֲבָל הַדְּבָרִים שֶׁכֵּן נִכְתְּבוּ, נִכְתְּבוּ כְּדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן אֱלֹהִים, וּבִזְכוּת אֱמוּנַתְכֶם יִהְיוּ לָכֶם חַיִּים בְּאֶמְצָעוּת שְׁמוֹ.

הערות שוליים

ביוונית, פילאו. ראה ערך ”אהבה” במונחון‏.‏
ראה יוחנן ז’:13‏, הערת שוליים.‏
או, ”דידימוס”.‏