עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

יוחנן 2‏‏:1‏‏-25

ב  בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נֶעֶרְכָה סְעוּדַת חֲתֻנָּה בְּקָנָה שֶׁבַּגָּלִיל. אִמּוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הָיְתָה שָׁם,  וְגַם יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו הֻזְמְנוּ לַחֲתֻנָּה.‏  כַּאֲשֶׁר אָזַל הַיַּיִן, אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: ”אֵין לָהֶם יַיִן”.  אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: ”מָה זֶה נוֹגֵעַ לִי וְלָךְ?‏* עוֹד לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתִי”.  אָמְרָה אִמּוֹ לְאֵלֶּה שֶׁשֵּׁרְתוּ אֶת הָאוֹרְחִים: ”כָּל מָה שֶׁיֹּאמַר לָכֶם, עֲשׂוּ”.  הָיוּ שָׁם שִׁשָּׁה כַּדֵּי מַיִם עֲשׂוּיִים אֶבֶן, כַּנִּדְרָשׁ עַל־פִּי חֻקֵּי הַטָּהֳרָה שֶׁל הַיְּהוּדִים, כְּשֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל הָיָה לְהָכִיל כְּאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה עַד כְּשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה לִיטֶר.  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”מַלְּאוּ אֶת הַכַּדִּים מַיִם”, וְהֵם מִלְּאוּ אוֹתָם עַד שְׂפָתָם.  אָמַר לָהֶם: ”קְחוּ מֵהֶם עַתָּה וְהָבִיאוּ אֶל רֹאשׁ הַמְּסִבָּה”. וְכָךְ עָשׂוּ.  טָעַם רֹאשׁ הַמְּסִבָּה אֶת הַמַּיִם שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְיַיִן וְלֹא יָדַע מִנַּיִן הוּא, אַךְ הַמְּשָׁרְתִים שֶׁנָּטְלוּ אֶת הַמַּיִם מִן הַכַּדִּים יָדְעוּ. קָרָא רֹאשׁ הַמְּסִבָּה אֶל הֶחָתָן 10  וְאָמַר לוֹ: ”כָּל אֶחָד מַגִּישׁ תְּחִלָּה אֶת הַיַּיִן הַמְּשֻׁבָּח, וְכַאֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים שִׁכּוֹרִים הוּא מַגִּישׁ אֶת הַיַּיִן הַפָּחוֹת טוֹב. אֲבָל אַתָּה שָׁמַרְתָּ אֶת הַיַּיִן הַמְּשֻׁבָּח עַד עַכְשָׁו”. 11  הַנֵּס הַזֶּה, שֶׁחוֹלֵל יֵשׁוּעַ בְּקָנָה שֶׁבַּגָּלִיל, הָיָה הָרִאשׁוֹן בְּנִסָּיו. כָּךְ הֶרְאָה אֶת כְּבוֹדוֹ, וְתַלְמִידָיו הֶאֱמִינוּ בּוֹ.‏ 12  אַחֲרֵי כֵן יָרְדוּ אֶל כְּפַר נַחוּם הוּא וְאִמּוֹ וְאֶחָיו וְתַלְמִידָיו, וְשָׁהוּ שָׁם יָמִים לֹא רַבִּים.‏ 13  בְּהִתְקָרֵב הַפֶּסַח, מֵחַגֵּי הַיְּהוּדִים, עָלָה יֵשׁוּעַ לִירוּשָׁלַיִם 14  וְרָאָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מוֹכְרֵי בָּקָר, צֹאן וְיוֹנִים וְכֵן גַּם חַלְפָנִים שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם. 15  הוּא הֵכִין שׁוֹט מֵחֲבָלִים וְגֵרֵשׁ מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֶת כָּל אֵלֶּה יַחַד עִם הַצֹּאן וְהַבָּקָר, וְגַם פִּזֵּר אֶת מַטְבְּעוֹתֵיהֶם שֶׁל מַחְלִיפֵי הַכְּסָפִים וְהָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹתֵיהֶם. 16  וּלְמוֹכְרֵי הַיּוֹנִים אָמַר: ”קְחוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִכָּאן! חִדְלוּ לַהֲפֹךְ אֶת בֵּית אָבִי לְבֵית מִסְחָר!” 17  אָז נִזְכְּרוּ תַּלְמִידָיו בַּכָּתוּב: ”הַקִּנְאָה לְבֵיתְךָ תֹּאכְלֵנִי”.‏* 18  הֵגִיבוּ הַיְּהוּדִים וְאָמְרוּ לוֹ: ”הוֹאִיל וְאַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֵיזֶה אוֹת תַּרְאֶה לָנוּ?” 19  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: ”הִרְסוּ אֶת הַהֵיכָל הַזֶּה וּבִשְׁלוֹשָׁה יָמִים אָקִים אוֹתוֹ”. 20  אָמְרוּ הַיְּהוּדִים: ”הַהֵיכָל הַזֶּה נִבְנָה בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים וְשֵׁשׁ שָׁנָה, וְאַתָּה תָּקִים אוֹתוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים?” 21  אֶלָּא שֶׁבְּאָמְרוֹ ”הֵיכָל” הִתְכַּוֵּן לְגוּפוֹ. 22  כַּאֲשֶׁר הוּקַם מִן הַמֵּתִים נִזְכְּרוּ תַּלְמִידָיו שֶׁיֵּשׁוּעַ נָהַג לוֹמַר זֹאת; וְהֵם הֶאֱמִינוּ בַּכָּתוּב וּבְמָה שֶׁאָמַר.‏ 23  כְּשֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם בְּחַג הַפֶּסַח, הֶאֱמִינוּ רַבִּים בִּשְׁמוֹ כִּרְאוֹתָם אֶת הַנִּסִּים שֶׁחוֹלֵל. 24  אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא נָתַן בָּהֶם אֵמוּן מָלֵא, שֶׁכֵּן הִכִּיר אֶת כֻּלָּם, 25  וְהוּא גַּם לֹא הָיָה צָרִיךְ שֶׁמִּישֶׁהוּ יָעִיד בְּאָזְנָיו עַל אֲחֵרִים, כִּי הוּא עַצְמוֹ יָדַע מָה טָמוּן בְּלֵב הָאָדָם.‏

הערות שוליים

מילולית, ”מה לי ולך, אישה?”, צירוף לשון; שאלה להבעת התנגדות.‏
תה ס”ט:10‏.‏