עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

יוחנן 19‏‏:1‏‏-42

יט  אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת יֵשׁוּעַ וְהִלְקָה אוֹתוֹ.  הַחַיָּלִים הִנִּיחוּ עַל רֹאשׁוֹ כֶּתֶר שֶׁשָּׁזְרוּ מִקּוֹצִים וְהִלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ בִּגְלִימַת אַרְגָּמָן.  הֵם נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ: ”שָׁלוֹם לְךָ, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!” וְגַם סָטְרוּ לוֹ.  שׁוּב יָצָא פִּילָטוֹס וְאָמַר לָהֶם: ”רְאוּ! אֲנִי מוֹצִיא אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁאֵינֶנִּי מוֹצֵא בּוֹ שׁוּם אַשְׁמָה”.  יָצָא יֵשׁוּעַ כְּשֶׁעַל רֹאשׁוֹ כֶּתֶר הַקּוֹצִים וּלְגוּפוֹ גְּלִימַת הָאַרְגָּמָן. אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: ”הִנֵּה הָאִישׁ!”  כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַשּׁוֹמְרִים, צָעֲקוּ: ”הוֹקַע אוֹתוֹ! הוֹקַע אוֹתוֹ!” אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: ”קְחוּ אוֹתוֹ אַתֶּם וְהוֹקִיעוּ אוֹתוֹ, כִּי אֲנִי אֵינֶנִּי מוֹצֵא בּוֹ שׁוּם אַשְׁמָה”.  הֵשִׁיבוּ לוֹ הַיְּהוּדִים: ”יֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה, וְעַל־פִּי הַתּוֹרָה הוּא חַיָּב מִיתָה, כִּי הִתְיַמֵּר לִהְיוֹת בֶּן אֱלֹהִים”.  כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת פִּילָטוֹס גָּבַר פַּחֲדוֹ.  הוּא נִכְנַס שׁוּב אֶל הָאַרְמוֹן וְשָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: ”מִנַּיִן אַתָּה?” אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא הֵשִׁיב לוֹ דָּבָר. 10  לָכֵן אָמַר לוֹ פִּילָטוֹס: ”אֵלַי אֵינְךָ מְדַבֵּר? הַאִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לִי הַסַּמְכוּת לְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ וְיֵשׁ לִי הַסַּמְכוּת לְהוֹקִיעַ אוֹתְךָ?” 11  הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: ”לֹא הָיְתָה לְךָ כָּל סַמְכוּת עָלַי אִלְמָלֵא הִיא נִתְּנָה לְךָ מִלְּמַעְלָה. מִשּׁוּם כָּךְ גָּדוֹל יוֹתֵר חֶטְאוֹ שֶׁל זֶה שֶׁמָּסַר אוֹתִי אֵלֶיךָ”. 12  מִסִּבָּה זוֹ חִפֵּשׂ פִּילָטוֹס דֶּרֶךְ לְשַׁחְרְרוֹ. אַךְ הַיְּהוּדִים צָעֲקוּ: ”אִם תְּשַׁחְרֵר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה, אֵינְךָ יְדִיד הַקֵּיסָר. כָּל הַמִּתְיַמֵּר לִהְיוֹת מֶלֶךְ מִתְנַגֵּד לַקֵּיסָר”. 13  לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע זֹאת פִּילָטוֹס, הוֹצִיא אֶת יֵשׁוּעַ וְיָשַׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט בְּמָקוֹם הַנִּקְרָא ”רִצְפַּת הָאֶבֶן” אוֹ ”גַּבְּתָא”. 14  הָיָה זֶה יוֹם הַהֲכָנָה לַפֶּסַח,* וְהַשָּׁעָה הָיְתָה בְּעֵרֶךְ הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית.* אָמַר פִּילָטוֹס לַיְּהוּדִים: ”הִנֵּה מַלְכְּכֶם!” 15  אַךְ הֵם צָעֲקוּ: ”קַח אוֹתוֹ! קַח אוֹתוֹ! הוֹקַע אוֹתוֹ!” שָׁאַל אוֹתָם פִּילָטוֹס: ”שֶׁאוֹקִיעַ אֶת מַלְכְּכֶם?” הֵשִׁיבוּ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים: ”אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מִלְּבַד הַקֵּיסָר”. 16  אָז מָסַר אוֹתוֹ לִידֵיהֶם לְהוֹקָעָה. הֵם לָקְחוּ אֶת יֵשׁוּעַ, 17  וּכְשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת עַמּוּד הַהוֹקָעָה יָצָא אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא ”מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת” אוֹ ”גָּלְגֹּתָּא”; 18  שָׁם הוֹקִיעוּ אוֹתוֹ עִם עוֹד שְׁנַיִם אֲחֵרִים — אֶחָד לִימִינוֹ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ. 19  פִּילָטוֹס תָּלָה עַל עַמּוּד הַהוֹקָעָה לוּחַ שֶׁעָלָיו כָּתַב אֶת הַכְּתֹבֶת: ”יֵשׁוּעַ הַנָּצַרְתִּי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים”. 20  יְהוּדִים רַבִּים קָרְאוּ אֶת הַכְּתֹבֶת הַזּוֹ, שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הוּקַע יֵשׁוּעַ הָיָה קָרוֹב לָעִיר; וְהַכָּתוּב הָיָה בְּעִבְרִית, בְּלָטִינִית וּבִיוָנִית. 21  אָמְרוּ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים שֶׁל הַיְּהוּדִים אֶל פִּילָטוֹס: ”אַל תִּכְתֹּב, ’מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים’, אֶלָּא כְּתֹב שֶׁהוּא אָמַר, ’אֲנִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים’”. 22  הֵשִׁיב פִּילָטוֹס: ”מָה שֶׁכָּתַבְתִּי כָּתַבְתִּי”. 23  לְאַחַר שֶׁהוֹקִיעוּ הַחַיָּלִים אֶת יֵשׁוּעַ, לָקְחוּ אֶת בְּגָדָיו וְחִלְּקוּ אוֹתָם לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, חֵלֶק אֶחָד לְכָל חַיָּל. הֵם לָקְחוּ גַּם אֶת כֻּתָּנְתּוֹ, שֶׁהָיְתָה לְלֹא תֶּפֶר אֶלָּא אֲרוּגָה לְכָל אָרְכָּהּ, מִלְּמַעְלָה עַד לְמַטָּה, 24  וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: ”לֹא נִקְרַע אוֹתָהּ אֶלָּא נַחְלִיט בְּהַפָּלַת גּוֹרָל מִי יְקַבֵּל אוֹתָהּ”. כָּךְ הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב: ”הֵם חִלְּקוּ בֵּינֵיהֶם אֶת בְּגָדַי, וְעַל לְבוּשִׁי הִפִּילוּ גּוֹרָל”.* וְאָכֵן כָּךְ עָשׂוּ הַחַיָּלִים. 25  לְיַד עַמּוּד הַהוֹקָעָה שֶׁל יֵשׁוּעַ עָמְדוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹתָהּ שֶׁל אִמּוֹ, וְכֵן גַּם מִרְיָם אֵשֶׁת קְלוֹפָס וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית. 26  כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אִמּוֹ וְאֶת הַתַּלְמִיד הָאָהוּב עָלָיו עוֹמְדִים שָׁם, אָמַר לְאִמּוֹ: ”אִשָּׁה, הִנֵּה בְּנֵךְ”. 27  אַחַר כָּךְ אָמַר לַתַּלְמִיד: ”הִנֵּה אִמְּךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָסַף אוֹתָהּ אֵלָיו הַתַּלְמִיד, וּמֵאָז הִתְגּוֹרְרָה בְּבֵיתוֹ. 28  לְאַחַר מִכֵּן, כַּאֲשֶׁר יָדַע יֵשׁוּעַ כִּי כָּל מָה שֶׁנּוֹעַד לִקְרוֹת כְּבָר קָרָה, אָמַר: ”אֲנִי צָמֵא”, וְזֹאת כְּדֵי לְהַגְשִׁים אֶת הַכָּתוּב. 29  כְּלִי מָלֵא יַיִן חָמוּץ הָיָה מֻנָּח שָׁם. הֵם הִצְמִידוּ סְפוֹג רָווּי יַיִן חָמוּץ לַעֲנַף אֵזוֹב* וְהִגִּישׁוּ אוֹתוֹ לְפִיו. 30  אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַיַּיִן הֶחָמוּץ אָמַר יֵשׁוּעַ: ”נִשְׁלַם!” וּבְהַרְכִּינוֹ אֶת רֹאשׁוֹ מָסַר אֶת רוּחוֹ. 31  הוֹאִיל וְהָיָה זֶה יוֹם הַהֲכָנָה לַשַּׁבָּת* בִּקְּשׁוּ הַיְּהוּדִים מִפִּילָטוֹס לִשְׁבֹּר אֶת רַגְלֵיהֶם שֶׁל הַמּוּקָעִים וּלְהָסִיר אֶת גּוּפוֹתֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ עַל עַמּוּדֵי הַהוֹקָעָה בְּשַׁבָּת (שֶׁכֵּן אוֹתָהּ שַׁבָּת הָיְתָה שַׁבָּת גְּדוֹלָה). 32  בָּאוּ הַחַיָּלִים וְשָׁבְרוּ אֶת רַגְלֵיהֶם שֶׁל הָרִאשׁוֹן וְשֶׁל הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר הוּקְעוּ אִתּוֹ. 33  כְּשֶׁנִּגְּשׁוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְרָאוּ שֶׁהוּא כְּבָר מֵת, לֹא שָׁבְרוּ אֶת רַגְלָיו. 34  עִם זֹאת, אַחַד הַחַיָּלִים דָּקַר אֶת צִדּוֹ בְּרֹמַח וּמִיָּד יָצְאוּ דָּם וּמַיִם. 35  זֶה שֶׁרָאָה זֹאת הֵעִיד עַל כָּךְ, וְעֵדוּתוֹ אֱמֶת, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא דּוֹבֵר אֱמֶת, כְּדֵי שֶׁגַּם אַתֶּם תַּאֲמִינוּ. 36  דְּבָרִים אֵלֶּה קָרוּ לְמַעַן יִתְגַּשֵּׁם הַכָּתוּב: ”שׁוּם עֶצֶם מֵעַצְמוֹתָיו לֹא תִּשָּׁבֵר”.* 37  וּבְמָקוֹם אַחֵר כָּתוּב: ”הֵם יַבִּיטוּ אֶל זֶה שֶׁאוֹתוֹ דָּקְרוּ”.* 38  לְאַחַר מִכֵּן בָּא יוֹסֵף תּוֹשַׁב רָמָתַיִם שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ, אִם כִּי בַּסֵּתֶר כִּי פָּחַד מִן הַיְּהוּדִים,* וּבִקֵּשׁ אֶת רְשׁוּתוֹ שֶׁל פִּילָטוֹס לָקַחַת אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ; פִּילָטוֹס הִרְשָׁה לוֹ, וְהוּא הָלַךְ וְלָקַח אֶת הַגּוּפָה. 39  גַּם נַקְדִּימוֹן, זֶה שֶׁבַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בָּא אֵלָיו בַּלַּיְלָה, הִגִּיעַ וְהֵבִיא אִתּוֹ צְרוֹר שֶׁל מֹר וַאֲהָלוֹת שֶׁמִּשְׁקָלוֹ כִּשְׁלוֹשִׁים קִילוֹגְרָם. 40  הֵם לָקְחוּ אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְעָטְפוּ אוֹתָהּ בְּתַכְרִיכֵי פִּשְׁתָּן עִם הַבְּשָׂמִים, כְּפִי שֶׁנּוֹהֲגִים הַיְּהוּדִים בְּהָכִינָם אֶת מֵתֵיהֶם לִקְבוּרָה. 41  בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הוּקַע הָיָה גַּן, וּבַגַּן הָיָה קֶבֶר חָדָשׁ שֶׁעַד אָז אִישׁ לֹא הֻנַּח בּוֹ. 42  שָׁם הִנִּיחוּ אֶת יֵשׁוּעַ, כִּי הָיָה זֶה יוֹם הַהֲכָנָה* שֶׁל הַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר הָיָה קָרוֹב.

הערות שוליים

המונח ”פסח” עניינו כאן בשבוע הפסח, כולל חג המצות. השווה לוקס כ”ב:1‏.‏
השעה השישית מזריחת השמש; בערך שתים־עשרה בצהריים.‏
תה כ”ב:19‏.‏
זיהויו של האזוב אינו ודאי; ייתכן שמדובר בצמח הדוּרָה.‏
‏”יום ההכנה לשבת”: יום שישי.‏
תה ל”ד:21‏.‏
זכר י”ב:10‏.‏
ראה יוחנן ז’:13‏, הערת שוליים.‏
ראה פסוק 14‏.‏