עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

יוחנן 11‏‏:1‏‏-57

יא  אִישׁ אֶחָד, אֶלְעָזָר שְׁמוֹ, נָפַל לְמִשְׁכָּב. הוּא הִתְגּוֹרֵר בְּבֵית עַנְיָה, כְּפָרָן שֶׁל מִרְיָם וְשֶׁל מָרְתָא אֲחוֹתָהּ.  מִרְיָם הִיא שֶׁמָּשְׁחָה אֶת רַגְלֵי הָאָדוֹן בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם וְנִגְּבָה אוֹתָן בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, וְאָחִיהָ אֶלְעָזָר הוּא שֶׁחָלָה.  שָׁלְחוּ אַחֲיוֹתָיו לְהוֹדִיעַ לְיֵשׁוּעַ: ”אֲדוֹנֵנוּ, רְאֵה! חֲבֵרְךָ הָאָהוּב* חוֹלֶה”.  שָׁמַע זֹאת יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”מַחֲלָה זוֹ לֹא תִּסְתַּיֵּם בְּמָוֶת אֶלָּא תָּבִיא כָּבוֹד לֶאֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁבֶּן אֱלֹהִים יְכֻבַּד בְּאֶמְצָעוּתָהּ”.  יֵשׁוּעַ אָהַב אֶת מָרְתָא, אֶת אֲחוֹתָהּ וְאֶת אֶלְעָזָר.  עִם זֹאת, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע שֶׁאֶלְעָזָר חוֹלֶה, נִשְׁאַר עוֹד יוֹמַיִם בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה.  לְאַחַר מִכֵּן אָמַר לְתַלְמִידָיו: ”בּוֹאוּ נַחְזֹר לִיהוּדָה”.  אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: ”רַבִּי, הֲרֵי לֹא מִזְמַן רָצוּ הָאֲנָשִׁים בִּיהוּדָה לִסְקֹל אוֹתְךָ, וְעַכְשָׁו אַתָּה חוֹזֵר לְשָׁם?”  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: ”הֲרֵי יֵשׁ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת שֶׁל אוֹר יוֹם. הַמִּתְהַלֵּךְ בְּאוֹר הַיּוֹם אֵינוֹ נִתְקָל בְּמִכְשׁוֹל, כִּי הוּא רוֹאֶה אֶת אוֹר הָעוֹלָם הַזֶּה. 10  אֲבָל הַמִּתְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה נִתְקָל בְּמִכְשׁוֹלִים, כִּי הָאוֹר אֵינֶנּוּ בּוֹ”. 11  אַחֲרֵי שֶׁאָמַר זֹאת הוֹסִיף: ”אֶלְעָזָר יְדִידֵנוּ יָשֵׁן, אֲבָל אֲנִי הוֹלֵךְ לְשָׁם לְהָעִיר אוֹתוֹ”. 12  אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: ”אֲדוֹנֵנוּ, אִם הוּא יָשֵׁן, אֲזַי יַחְלִים”. 13  יֵשׁוּעַ לְמַעֲשֶׂה דִּבֵּר עַל מוֹתוֹ, אַךְ הֵם חָשְׁבוּ שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לִמְנוּחַת הַשֵּׁנָה. 14  אָז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ מְפֹרָשׁוֹת: ”אֶלְעָזָר מֵת, 15  וַאֲנִי שָׂמֵחַ בִּשְׁבִילְכֶם שֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׁם, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ. בּוֹאוּ נֵלֵךְ אֵלָיו”. 16  תּוֹמָא, שֶׁנִּקְרָא ”הַתְּאוֹם”,* אָמַר לַחֲבֵרָיו הַתַּלְמִידִים: ”נֵלֵךְ גַּם אֲנַחְנוּ, כְּדֵי שֶׁנָּמוּת אִתּוֹ”. 17  כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יֵשׁוּעַ, נוֹדַע לוֹ שֶׁאֶלְעָזָר כְּבָר הָיָה אַרְבָּעָה יָמִים בַּקֶּבֶר. 18  בֵּית עַנְיָה שָׁכְנָה בְּמֶרְחָק שֶׁל כִּשְׁלוֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים בִּלְבַד מִיְּרוּשָׁלַיִם, 19  וִיהוּדִים רַבִּים בָּאוּ לְנַחֵם אֶת מָרְתָא וְאֶת מִרְיָם עַל מוֹת אֲחִיהֶן. 20  מָרְתָא שָׁמְעָה שֶׁיֵּשׁוּעַ בָּא וְיָצְאָה לִקְרָאתוֹ, וְאִלּוּ מִרְיָם נִשְׁאֲרָה לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת. 21  אָמְרָה מָרְתָא לְיֵשׁוּעַ: ”אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֹּה, אָחִי לֹא הָיָה מֵת. 22  וּבְכָל זֹאת אֲנִי מַאֲמִינָה גַּם עַכְשָׁו שֶׁכָּל מָה שֶׁתְּבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים הוּא יִתֵּן לְךָ”. 23  אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: ”אָחִיךְ יָקוּם”. 24  אָמְרָה לוֹ מָרְתָא: ”אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא יָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן”. 25  אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: ”אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים. הַמְּגַלֶּה אֱמוּנָה בִּי, יָשׁוּב לִחְיוֹת גַּם אִם יָמוּת; 26  וְכָל מִי שֶׁחַי וּמְגַלֶּה אֱמוּנָה בִּי לֹא יָמוּת לְעוֹלָם. הַאִם אַתְּ מַאֲמִינָה בְּזֶה?” 27  אָמְרָה לוֹ: ”כֵּן אֲדוֹנִי. אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן אֱלֹהִים, זֶה שֶׁנּוֹעַד לָבוֹא אֶל הָעוֹלָם”. 28  לְאַחַר שֶׁאָמְרָה זֹאת, הָלְכָה לִקְרֹא לְמִרְיָם אֲחוֹתָהּ וְאָמְרָה לָהּ בְּשֶׁקֶט: ”מוֹרֵנוּ הִגִּיעַ וְהוּא קוֹרֵא לָךְ”. 29  כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה זֹאת מִרְיָם, קָמָה מַהֵר וְהָלְכָה אֵלָיו. 30  יֵשׁוּעַ טֶרֶם נִכְנַס אֶל הַכְּפָר, אֶלָּא הָיָה עֲדַיִן בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ פָּגְשָׁה אוֹתוֹ מָרְתָא. 31  הַיְּהוּדִים שֶׁהָיוּ עִם מִרְיָם בַּבַּיִת וְנִחֲמוּ אוֹתָהּ, כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ קָמָה מַהֵר וְיוֹצֵאת הַחוּצָה, הָלְכוּ בְּעִקְבוֹתֶיהָ בְּחָשְׁבָם שֶׁהִיא בְּדַרְכָּהּ אֶל הַקֶּבֶר לִבְכּוֹת שָׁם. 32  כְּשֶׁהִגִּיעָה מִרְיָם אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה יֵשׁוּעַ וְרָאֲתָה אוֹתוֹ, נָפְלָה לְרַגְלָיו וְאָמְרָה לוֹ: ”אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֹּה, אָחִי לֹא הָיָה מֵת”. 33  כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ בּוֹכָה וְאֶת הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּ אִתָּהּ בּוֹכִים גַּם הֵם, נֶאֱנַח יֵשׁוּעַ מֵעֹמֶק לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ נִסְעֲרָה; 34  שָׁאַל אוֹתָם: ”אֵיפֹה הִנַּחְתֶּם אוֹתוֹ?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”אֲדוֹנֵנוּ, בּוֹא וּרְאֵה”. 35  דְּמָעוֹת זָלְגוּ מֵעֵינָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ. 36  אָמְרוּ הַיְּהוּדִים בִּתְגוּבָה: ”רְאוּ כַּמָּה אָהַב* אוֹתוֹ”! 37  אֶלָּא שֶׁאֲחָדִים מֵהֶם אָמְרוּ: ”הַאִם זֶה שֶׁפָּקַח אֶת עֵינֵי הָעִוֵּר לֹא יָכוֹל הָיָה לִמְנֹעַ אֶת מוֹתוֹ שֶׁל אִישׁ זֶה?” 38  יֵשׁוּעַ נֶאֱנַח שׁוּב עֲמֻקּוֹת וּבָא אֶל הַקֶּבֶר. הָיְתָה זוֹ לְמַעֲשֶׂה מְעָרָה שֶׁאֶבֶן חָסְמָה אֶת פִּתְחָהּ. 39  אָמַר יֵשׁוּעַ: ”הָסִירוּ אֶת הָאֶבֶן”. אָמְרָה לוֹ מָרְתָא, אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֵּת: ”אֲדוֹנִי, גּוּפָתוֹ וַדַּאי כְּבָר מַעֲלָה רֵיחַ, כִּי עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים”. 40  אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: ”הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי תִּרְאִי אֶת כְּבוֹד אֱלֹהִים?” 41  הֵם הֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן. אָז נָשָׂא יֵשׁוּעַ אֶת עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וְאָמַר: ”אָבִי, מוֹדֶה אֲנִי לְךָ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתִי. 42  אָמְנָם אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה תָּמִיד שׁוֹמֵעַ אוֹתִי; אַךְ לְמַעַן הֶהָמוֹן הָעוֹמֵד מִסָּבִיב דִּבַּרְתִּי, כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִינוּ שֶׁאַתָּה שְׁלַחְתַּנִי”. 43  לְאַחַר שֶׁאָמַר זֹאת קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: ”אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!” 44  הָאִישׁ שֶׁהָיָה מֵת יָצָא כְּשֶׁרַגְלָיו וְיָדָיו כְּרוּכוֹת בְּתַכְרִיכִים וּפָנָיו עֲטוּפוֹת בְּבַד. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”הַתִּירוּ אוֹתוֹ וּתְנוּ לוֹ לָלֶכֶת”. 45  רַבִּים מִן הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּ אֶל מִרְיָם וְרָאוּ מָה עָשָׂה הֵחֵלּוּ לְהַאֲמִין בּוֹ; 46  אַךְ חֶלְקָם הָלְכוּ אֶל הַפְּרוּשִׁים וְסִפְּרוּ לָהֶם מָה עָשָׂה יֵשׁוּעַ. 47  כִּנְּסוּ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת הַסַּנְהֶדְרִין וְאָמְרוּ: ”מָה נַעֲשֶׂה? הֲרֵי הָאִישׁ הַזֶּה מְחוֹלֵל נִסִּים רַבִּים. 48  אִם נָנִיחַ לוֹ לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ, כֻּלָּם יַאֲמִינוּ בּוֹ וְהָרוֹמָאִים יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּלְּטוּ עַל מְקוֹמֵנוּ* וְעַל אֻמָּתֵנוּ”. 49  אֶחָד מֵהֶם, קַיָּפָא שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, אָמַר לָהֶם: ”אֵינְכֶם יוֹדְעִים דָּבָר, 50  וְאַף אֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁמּוּטָב לָכֶם שֶׁאִישׁ אֶחָד יָמוּת בְּעַד הָעָם בִּמְקוֹם שֶׁתֹּאבַד הָאֻמָּה כֻּלָּהּ”. 51  לֹא מִטַּעַם עַצְמוֹ אָמַר זֹאת; לְמַעֲשֶׂה, בְּשֶׁל הֱיוֹתוֹ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה נִבָּא שֶׁיֵּשׁוּעַ עָתִיד לָמוּת בְּעַד הָאֻמָּה, 52  וְלֹא רַק בְּעַד הָאֻמָּה, אֶלָּא גַּם כְּדֵי לְאַחֵד אֶת יַלְדֵי אֱלֹהִים הַפְּזוּרִים. 53  מֵאוֹתוֹ יוֹם הֵחֵלּוּ לְהִתְיַעֵץ בֵּינֵיהֶם אֵיךְ לְהָרְגוֹ. 54  לָכֵן יֵשׁוּעַ חָדַל לְהִתְהַלֵּךְ בְּגָלוּי בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים, וְהָלַךְ מִשָּׁם אֶל אֵזוֹר הַסָּמוּךְ לַמִּדְבָּר, לְעִיר הַנִּקְרֵאת אֶפְרַיִם, וְשָׁם נִשְׁאַר עִם תַּלְמִידָיו. 55  בְּהִתְקָרֵב הַפֶּסַח, מֵחַגֵּי הַיְּהוּדִים, עָלוּ רַבִּים מֵרַחֲבֵי הָאָרֶץ לִירוּשָׁלַיִם כְּדֵי לְהִטַּהֵר לִפְנֵי הַחַג. 56  הֵם חִפְּשׂוּ אֶת יֵשׁוּעַ, וּבִהְיוֹתָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה: ”מָה דַּעְתְּךָ? הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא יָבוֹא לַחַג?” 57  הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַפְּרוּשִׁים צִוּוּ שֶׁכָּל הַיּוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא, חַיָּב לְדַוֵּחַ עַל כָּךְ, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ.

הערות שוליים

ביוונית, פילאו. ראה ערך ”אהבה” במונחון‏.‏
או, ”דידימוס”.‏
ביוונית, פילאו. ראה ערך ”אהבה” במונחון‏.‏
כלומר, בית המקדש.‏