עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

יוחנן 1‏‏:1‏‏-51

א  בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר,* וְהַדָּבָר הָיָה עִם הָאֱלֹהִים, וְהַדָּבָר הָיָה אֱלֹהִים.*  הוּא הָיָה בְּרֵאשִׁית עִם הָאֱלֹהִים.  הַכֹּל נוֹצַר בְּאֶמְצָעוּתוֹ, וּמִבִּלְעָדָיו לֹא נוֹצַר וְלוּ דָּבָר אֶחָד.  בְּאֶמְצָעוּתוֹ נוֹצְרוּ חַיִּים, וְהַחַיִּים הָיוּ אוֹר לִבְנֵי הָאָדָם.  וְהָאוֹר מֵאִיר בַּחֹשֶׁךְ, אַךְ הַחֹשֶׁךְ אֵינוֹ גּוֹבֵר עָלָיו.  אִישׁ אֶחָד, יוֹחָנָן שְׁמוֹ, נִשְׁלַח מֵאֵת אֱלֹהִים.  הוּא בָּא כְּעֵד עַל מְנָת לְהָעִיד עַל הָאוֹר, כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים מִכָּל הַסּוּגִים יַאֲמִינוּ בְּאֶמְצָעוּתוֹ.  הוּא לֹא הָיָה הָאוֹר, אֶלָּא נִשְׁלַח כְּדֵי לְהָעִיד עַל הָאוֹר.  הָאוֹר הָאֲמִתִּי הַמֵּאִיר לַאֲנָשִׁים מִכָּל הַסּוּגִים עָמַד לָבוֹא אֶל הָעוֹלָם. 10  הוּא הָיָה בָּעוֹלָם, וְהָעוֹלָם נוֹצַר בְּאֶמְצָעוּתוֹ, אַךְ הָעוֹלָם לֹא הִכִּירוֹ. 11  הוּא בָּא אֶל בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ, אַךְ בְּנֵי עַמּוֹ לֹא קִבְּלוּ אוֹתוֹ. 12  עִם זֹאת, לְאֵלֶּה שֶׁכֵּן קִבְּלוּ אוֹתוֹ נָתַן אֶת הַזְּכוּת לִהְיוֹת יַלְדֵי אֱלֹהִים, מִשּׁוּם שֶׁגִּלּוּ אֱמוּנָה בִּשְׁמוֹ; 13  הֵם נוֹלְדוּ לֹא מִדָּם וְלֹא מֵרְצוֹן בָּשָׂר וְלֹא מֵרְצוֹן גֶּבֶר, כִּי אִם מֵאֵת אֱלֹהִים. 14  הַדָּבָר נִהְיָה בָּשָׂר וְשָׁכַן בְּקִרְבֵּנוּ, וַאֲנַחְנוּ חָזִינוּ בִּכְבוֹדוֹ — כָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לְבֵן יָחִיד מֵאֵת אָבִיו; וְהוּא הָיָה מָלֵא חֶסֶד וֶאֱמֶת. 15  (יוֹחָנָן הֵעִיד עָלָיו וּלְמַעֲשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִכְרִיז וְאָמַר: ”הַבָּא אַחֲרַי גָּדוֹל מִמֶּנִּי, כִּי הָיָה קַיָּם עוֹד לְפָנַי”.) 16  הֵן כֻּלָּנוּ קִבַּלְנוּ מִמְּלוֹאוֹ עוֹד וְעוֹד חֶסֶד; 17  שֶׁכֵּן הַתּוֹרָה נִתְּנָה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, וְאִלּוּ הַחֶסֶד וְהָאֱמֶת נִגְלוּ בְּאֶמְצָעוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. 18  אֶת הָאֱלֹהִים לֹא רָאָה אִישׁ מֵעוֹלָם; הַבֵּן הַיָּחִיד — אֲשֶׁר אֱלֹהִי הוּא — הַנִּמְצָא בְּחֵיק הָאָב, הוּא שֶׁהֶרְאָה מִיהוּ. 19  וְזֹאת הָעֵדוּת שֶׁהֵעִיד יוֹחָנָן כַּאֲשֶׁר הַיְּהוּדִים שָׁלְחוּ אֵלָיו כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים מִיְּרוּשָׁלַיִם כְּדֵי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ: ”מִי אַתָּה?” 20  הוּא לֹא סֵרֵב לְהָשִׁיב אֶלָּא הוֹדָה: ”אֵינֶנִּי הַמָּשִׁיחַ”. 21  שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”אִם כֵּן, מִי אַתָּה? הַאִם אַתָּה אֵלִיָּהוּ?” הֵשִׁיב לָהֶם: ”לֹא”. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”הַאִם אַתָּה הַנָּבִיא?” הֵשִׁיב לָהֶם: ”לֹא”. 22  לְפִיכָךְ אָמְרוּ לוֹ: ”מִי אַתָּה? גַּלֵּה לָנוּ כְּדֵי שֶׁנִּתֵּן תְּשׁוּבָה לְשׁוֹלְחֵינוּ. מָה אַתָּה אוֹמֵר עַל עַצְמְךָ?” 23  הֵשִׁיב לָהֶם: ”אֲנִי קוֹל הַקּוֹרֵא בַּמִּדְבָּר: ’יַשְּׁרוּ אֶת דֶּרֶךְ יְהֹוָה’,* כְּפִי שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא”. 24  הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּשְׁלְחוּ אֵלָיו בָּאוּ מִטַּעַם הַפְּרוּשִׁים. 25  הֵם שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”אִם כֵּן, מַדּוּעַ אַתָּה מַטְבִּיל אִם אֵינְךָ הַמָּשִׁיחַ אוֹ אֵלִיָּהוּ אוֹ הַנָּבִיא?” 26  הֵשִׁיב לָהֶם יוֹחָנָן וְאָמַר: ”אֲנִי מַטְבִּיל בְּמַיִם. אַךְ בֵּינֵיכֶם נִמְצָא אֶחָד אֲשֶׁר אֵינְכֶם מַכִּירִים; 27  הוּא בָּא אַחֲרַי וְאֶת שְׂרוֹךְ סַנְדָּלוֹ אֵינֶנִּי רָאוּי לְהַתִּיר”. 28  הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵרְעוּ בְּבֵית עַנְיָה שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִטְבִּיל יוֹחָנָן. 29  לְמָחֳרָת, כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת יֵשׁוּעַ בָּא לִקְרָאתוֹ, אָמַר: ”הִנֵּה שֵׂה אֱלֹהִים הַמֵּסִיר אֶת חֵטְא הָעוֹלָם! 30  הוּא זֶה שֶׁעָלָיו אָמַרְתִּי, ’אַחֲרַי בָּא אֶחָד אֲשֶׁר גָּדוֹל הוּא מִמֶּנִּי, כִּי הָיָה קַיָּם עוֹד לְפָנַי’. 31  גַּם אֲנִי לֹא הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ, אֲבָל בָּאתִי לְהַטְבִּיל בְּמַיִם כְּדֵי שֶׁהוּא יִתְגַּלֶּה לְיִשְׂרָאֵל”. 32  עוֹד הֵעִיד יוֹחָנָן וְאָמַר: ”רָאִיתִי אֶת הָרוּחַ יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה מִן הַשָּׁמַיִם וְנָחָה עָלָיו. 33  גַּם אֲנִי לֹא הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ, אַךְ מִי שֶׁשָּׁלַח אוֹתִי לְהַטְבִּיל בְּמַיִם אָמַר אֵלַי, ’זֶה שֶׁתִּרְאֶה כִּי עָלָיו הָרוּחַ יוֹרֶדֶת וְנָחָה, הוּא הַמַּטְבִּיל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ’. 34  וַאֲנִי רָאִיתִי זֹאת, וְהֵעַדְתִּי שֶׁזֶּהוּ בֶּן אֱלֹהִים”. 35  לְמָחֳרָת שׁוּב עָמַד יוֹחָנָן וְאִתּוֹ שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו, 36  וּכְשֶׁרָאָה אֶת יֵשׁוּעַ עוֹבֵר אָמַר: ”הִנֵּה שֵׂה אֱלֹהִים!” 37  שָׁמְעוּ זֹאת שְׁנֵי הַתַּלְמִידִים וְהָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ. 38  הִסְתּוֹבֵב יֵשׁוּעַ וּכְשֶׁרָאָה שֶׁהֵם הוֹלְכִים אַחֲרָיו, שָׁאַל אוֹתָם: ”מָה רְצוֹנְכֶם?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”רַבִּי (שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, ”מוֹרֶה”), הֵיכָן אַתָּה מִתְאַכְסֵן?” 39  אָמַר לָהֶם: ”בּוֹאוּ וְתִרְאוּ”. הֵם הָלְכוּ וְרָאוּ הֵיכָן הוּא מִתְאַכְסֵן וְנִשְׁאֲרוּ אִתּוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם; הָיָה זֶה בְּעֵרֶךְ בַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית.* 40  אַנְדְּרֵי, אָחִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס, הָיָה אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת מָה שֶׁאָמַר יוֹחָנָן וְהָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ. 41  תְּחִלָּה מָצָא אֶת אָחִיו שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: ”מָצָאנוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ” (שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, ”זֶה שֶׁנִּמְשַׁח”). 42  הוּא לָקַח אוֹתוֹ אֶל יֵשׁוּעַ. כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ אָמַר: ”אַתָּה שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן; אַתָּה תִּקָּרֵא כֵּיפָא” (שֶׁתִּרְגּוּמוֹ לִיוָנִית הוּא פֶּטְרוֹס). 43  לְמָחֳרָת רָצָה יֵשׁוּעַ לָלֶכֶת אֶל הַגָּלִיל. הוּא מָצָא אֶת פִילִיפּוֹס וְאָמַר לוֹ: ”לֵךְ אַחֲרַי”.* 44  פִילִיפּוֹס הָיָה מִבֵּית צַיְדָא, עִירָם שֶׁל אַנְדְּרֵי וּפֶּטְרוֹס. 45  פִילִיפּוֹס מָצָא אֶת נְתַנְאֵל וְאָמַר לוֹ: ”מָצָאנוּ אֶת זֶה אֲשֶׁר עָלָיו כָּתַב מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה וַאֲשֶׁר עָלָיו כָּתְבוּ גַּם הַנְּבִיאִים, אֶת יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹסֵף מִנָּצְרַת”. 46  אָמַר לוֹ נְתַנְאֵל: ”הַאִם מִנָּצְרַת יָכוֹל לָצֵאת מַשֶּׁהוּ טוֹב?” הֵשִׁיב לוֹ פִילִיפּוֹס: ”בּוֹא וּרְאֵה”. 47  רָאָה יֵשׁוּעַ אֶת נְתַנְאֵל בָּא לִקְרָאתוֹ וְאָמַר עָלָיו: ”הִנֵּה בֶּן יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין בּוֹ כָּל מִרְמָה”. 48  אָמַר לוֹ נְתַנְאֵל: ”מִנַּיִן אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי?” הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: ”לִפְנֵי שֶׁפִילִיפּוֹס קָרָא לְךָ, רָאִיתִי אוֹתְךָ כְּשֶׁהָיִיתָ תַּחַת עֵץ הַתְּאֵנָה”. 49  אָמַר לוֹ נְתַנְאֵל: ”רַבִּי, אַתָּה בֶּן אֱלֹהִים, אַתָּה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל!” 50  הֵגִיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לוֹ: ”הַאִם אַתָּה מַאֲמִין רַק מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ שֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ תַּחַת עֵץ הַתְּאֵנָה? עוֹד תִּרְאֶה דְּבָרִים גְּדוֹלִים מֵאֵלֶּה”. 51  הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: ”אָמֵן* אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: אַתֶּם תִּרְאוּ אֶת הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וְאֶת מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים הַשָּׁמַיְמָה וְיוֹרְדִים אֶל בֶּן הָאָדָם”.

הערות שוליים

כלומר, ”המילה”.‏
או, ”אלוהי”.‏
ישע מ’:3‏.‏
השעה העשירית מזריחת השמש; בערך ארבע אחר הצהריים.‏
ראה מתי ד’:20‏, הערת שוליים.‏
ישוע השתמש תכופות במילה ”אמן” כדי להדגיש שדבריו הם אמת לאמיתה ומהימנים.‏