עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

יוחנן א’.‏ 2‏:1‏-29

ב  יְלָדַי הַיְּקָרִים, כּוֹתֵב אֲנִי לָכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּ חֵטְא. וְאִם מִישֶׁהוּ יַעֲשֶׂה חֵטְא, יֵשׁ לָנוּ עוֹזֵר* אֵצֶל הָאָב: יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, הַצַּדִּיק.  וְהוּא קָרְבַּן רִצּוּי עַל חֲטָאֵינוּ, וְלֹא עַל חֲטָאֵינוּ בִּלְבַד אֶלָּא גַּם עַל חֲטָאֵי כָּל הָעוֹלָם.  וּבָזֹאת אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאָנוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ — אִם אָנוּ מַמְשִׁיכִים לִשְׁמֹר אֶת מִצְווֹתָיו.  הָאוֹמֵר: ”אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ”, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת מִצְווֹתָיו, שַׁקְרָן הוּא וְהָאֱמֶת אֵינֶנָּה בּוֹ.  אַךְ הַשּׁוֹמֵר אֶת דְּבָרוֹ, אַהֲבָתוֹ לֶאֱלֹהִים אָכֵן שְׁלֵמָה. בָּזֹאת אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאָנוּ מְאֻחָדִים אִתּוֹ.  הַטּוֹעֵן שֶׁהוּא מְאֻחָד אִתּוֹ חַיָּב גַּם לְהוֹסִיף לְהִתְהַלֵּךְ כְּפִי שֶׁהוּא הִתְהַלֵּךְ.‏  אֲהוּבַי, לֹא מִצְוָה חֲדָשָׁה אֲנִי כּוֹתֵב לָכֶם, כִּי אִם מִצְוָה יְשָׁנָה אֲשֶׁר הָיְתָה לָכֶם מֵרֵאשִׁית. הַמִּצְוָה הַיְּשָׁנָה הִיא הַדָּבָר אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם.  בְּכָל זֹאת, מִצְוָה חֲדָשָׁה כּוֹתֵב אֲנִי לָכֶם, מִצְוָה שֶׁהוּא קִיֵּם וְגַם אַתֶּם קִיַּמְתֶּם, כִּי הַחֹשֶׁךְ חוֹלֵף וְהָאוֹר הָאֲמִתִּי כְּבָר זוֹרֵחַ.‏  הָאוֹמֵר כִּי בָּאוֹר הוּא, וְעִם זֹאת שׂוֹנֵא אֶת אָחִיו, עוֹדֶנּוּ בַּחֹשֶׁךְ. 10  הָאוֹהֵב אֶת אָחִיו עוֹמֵד בָּאוֹר, וְאֵין בּוֹ כָּל מִכְשׁוֹל. 11  אֲבָל הַשּׂוֹנֵא אֶת אָחִיו נִמְצָא בַּחֹשֶׁךְ, וּבַחֹשֶׁךְ הוּא מִתְהַלֵּךְ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן הוּא הוֹלֵךְ, כִּי הַחֹשֶׁךְ מְעַוֵּר אֶת עֵינָיו.‏ 12  כּוֹתֵב אֲנִי לָכֶם, יְלָדַי הַיְּקָרִים, מִפְּנֵי שֶׁנִּסְלְחוּ לָכֶם חֲטָאֵיכֶם בַּעֲבוּר שְׁמוֹ. 13  כּוֹתֵב אֲנִי לָכֶם, אָבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהִכַּרְתֶּם אֶת זֶה אֲשֶׁר הוּא מֵרֵאשִׁית. כּוֹתֵב אֲנִי לָכֶם, בַּחוּרִים, כִּי נִצַּחְתֶּם אֶת הָרָשָׁע. כּוֹתֵב אֲנִי לָכֶם, יְלָדִים, מִפְּנֵי שֶׁהִכַּרְתֶּם אֶת הָאָב. 14  כּוֹתֵב אֲנִי לָכֶם, אָבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהִכַּרְתֶּם אֶת זֶה אֲשֶׁר הוּא מֵרֵאשִׁית. כּוֹתֵב אֲנִי לָכֶם, בַּחוּרִים, כִּי חֲזָקִים אַתֶּם וּדְבַר אֱלֹהִים שׁוֹכֵן בִּלְבַבְכֶם וְנִצַּחְתֶּם אֶת הָרָשָׁע.‏ 15  אַל תֹּאהֲבוּ אֶת הָעוֹלָם וְגַם לֹא אֶת מָה שֶׁבָּעוֹלָם. מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הָעוֹלָם אֵין בּוֹ אַהֲבָה לָאָב; 16  כִּי כָּל מָה שֶׁבָּעוֹלָם — תַּאֲוַת בְּשָׂרִים, תַּאֲוַת הָעֵינַיִם וְהִתְפָּאֲרוּת בִּנְכָסִים חָמְרִיִּים — אֵינוֹ מִן הָאָב, כִּי אִם מִן הָעוֹלָם. 17  זֹאת וְעוֹד, הָעוֹלָם יַחְלֹף עִם תַּאֲווֹתָיו, אַךְ הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים יַעֲמֹד לָעַד.‏ 18  יְלָדַי, זוֹ הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה; הֲרֵי שְׁמַעְתֶּם שֶׁצּוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ יָבוֹא, וְהִנֵּה כְּבָר עַתָּה מוֹפִיעִים צוֹרְרֵי מָשִׁיחַ רַבִּים. מִכָּאן יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁזּוֹ הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה. 19  הַלָּלוּ מִקִּרְבֵּנוּ יָצְאוּ, אֲבָל לֹא מִשֶּׁלָּנוּ הָיוּ; כִּי אִלּוּ הָיוּ מִשֶּׁלָּנוּ, הָיוּ נִשְׁאָרִים אִתָּנוּ. אַךְ הֵם יָצְאוּ לְמַעַן יֵרָאֶה בְּבֵרוּר שֶׁלֹּא כֻּלָּם מִשֶּׁלָּנוּ. 20  וְאַתֶּם נִמְשַׁחְתֶּם עַל־יְדֵי הַקָּדוֹשׁ, וּלְכֻלְּכֶם יֵשׁ יֶדַע. 21  כּוֹתֵב אֲנִי לָכֶם, לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים אוֹתָהּ וּמִפְּנֵי שֶׁשּׁוּם שֶׁקֶר אֵינוֹ מִן הָאֱמֶת.‏ 22  מִיהוּ הַשַּׁקְרָן אִם לֹא זֶה הַמִּתְכַּחֵשׁ לְכָךְ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ? זֶהוּ צוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ — הַמִּתְכַּחֵשׁ לָאָב וְלַבֵּן. 23  כָּל הַמִּתְכַּחֵשׁ לַבֵּן, גַּם הָאָב אֵינוֹ עִמּוֹ. הַמַּכִּיר בַּבֵּן, גַּם הָאָב עִמּוֹ. 24  מָה שֶׁשְּׁמַעְתֶּם מֵרֵאשִׁית חַיָּב לְהִשָּׁאֵר בִּלְבַבְכֶם. אִם מָה שֶׁשְּׁמַעְתֶּם מֵרֵאשִׁית יִשָּׁאֵר בִּלְבַבְכֶם, אֲזַי תַּמְשִׁיכוּ לִהְיוֹת מְאֻחָדִים עִם הַבֵּן וּמְאֻחָדִים עִם הָאָב. 25  נוֹסָף עַל כָּךְ, זוֹהִי הַהַבְטָחָה שֶׁהוּא הִבְטִיחַ לָנוּ — חַיֵּי עוֹלָם.‏ 26  אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲנִי כּוֹתֵב לָכֶם עַל אוֹדוֹת אֵלֶּה הַמְּנַסִּים לְהַתְעוֹת אֶתְכֶם. 27  וְהַמְּשִׁיחָה שֶׁאַתֶּם קִבַּלְתֶּם מִמֶּנּוּ נִשְׁאֶרֶת בָּכֶם, וְאֵינְכֶם זְקוּקִים לְמִישֶׁהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אֶתְכֶם; אֲבָל הַמְּשִׁיחָה שֶׁמִּמֶּנּוּ מְלַמֶּדֶת אֶתְכֶם עַל אוֹדוֹת הַכֹּל, וֶאֱמֶת הִיא וְאֵינֶנָּה שֶׁקֶר, וּלְפִי מָה שֶׁהִיא מְלַמֶּדֶת אֶתְכֶם הַמְשִׁיכוּ לִהְיוֹת מְאֻחָדִים אִתּוֹ. 28  וְעַתָּה, יְלָדַי הַיְּקָרִים, הַמְשִׁיכוּ לִהְיוֹת מְאֻחָדִים אִתּוֹ כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר יִתְגַּלֶּה נוּכַל לְדַבֵּר בְּבִטָּחוֹן* וְלֹא נֵבוֹשׁ מִפָּנָיו וְלֹא נֵרָתַע מִמֶּנּוּ בְּעֵת נוֹכְחוּתוֹ. 29  אִם יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהוּא צַדִּיק, יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁכָּל עוֹשֵׂה צְדָקָה נוֹלַד מִמֶּנּוּ.‏

הערות שוליים

או, ”מליץ יושר”.‏
או, ”יהיה לנו חופש דיבור”.‏