עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

טימותיאוס א’‏ 6‏‏:1‏‏-21

ו  הַנִּמְצָאִים תַּחַת עֹל הָעַבְדוּת יַחְשִׁיבוּ נָא תָּמִיד אֶת בַּעֲלֵיהֶם כִּרְאוּיִים לִמְלוֹא הַכָּבוֹד, פֶּן יֻשְׁמְצוּ שֵׁם אֱלֹהִים וְתוֹרָתוֹ.  וְהָעֲבָדִים שֶׁבַּעֲלֵיהֶם מַאֲמִינִים אַל יָקֵלּוּ בִּכְבוֹדָם עַל שׁוּם הֱיוֹתָם אַחִים. אַדְרַבָּה, עֲלֵיהֶם לְשָׁרֵת בְּיֶתֶר רָצוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּהֱנִים מִשֵּׁרוּתָם הַטּוֹב מַאֲמִינִים הֵם וַאֲהוּבִים. הַמְשֵׁךְ לְלַמֵּד וּלְעוֹדֵד עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.  מִי שֶׁמְּלַמֵּד תּוֹרָה אַחֶרֶת וְאֵינוֹ מַסְכִּים עִם הַהוֹרָאָה הַבְּרִיאָה שֶׁמֵּאֵת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְגַם לֹא עִם הַהַדְרָכָה הָעוֹלָה בְּקָנֶה אֶחָד עִם מְסִירוּת לֶאֱלֹהִים,  אִישׁ זֶה מָלֵא גַּאֲוָה וְאֵינוֹ מֵבִין דָּבָר. הוּא בַּעַל נְטִיָּה כְּפִיָּתִית* לְוִכּוּחִים וְהִתְנַצְּחֻיּוֹת עַל מִלִּים. דְּבָרִים אֵלֶּה מְבִיאִים לִידֵי קִנְאָה, מְרִיבוֹת, דִּבּוּר פּוֹגְעָנִי, חֲשָׁדוֹת מְרֻשָּׁעִים  וּוִכּוּחִים בִּלְתִּי פּוֹסְקִים עַל זוּטוֹת שֶׁאוֹתָם מַצִּיתִים אֲנָשִׁים אֲשֶׁר שִׂכְלָם נִשְׁחַת וְהָאֱמֶת נֶעֱדֶרֶת מֵהֶם, אֲנָשִׁים שֶׁבְּעֵינֵיהֶם מְסִירוּת לֶאֱלֹהִים הִיא אֶמְצָעִי לְהַשָּׂגַת רְוָחִים.  וְאָמְנָם בִּמְסִירוּת לֶאֱלֹהִים טָמוּן רֶוַח גָּדוֹל, אִם אָנוּ מִסְתַּפְּקִים בְּמָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ;  שֶׁהֲרֵי מְאוּמָה לֹא הֵבֵאנוּ לָעוֹלָם, וְגַם אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מְאוּמָה.  אִם כֵּן, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לָנוּ מָזוֹן, בְּגָדִים וְקוֹרַת גַּג, נִסְתַּפֵּק נָא בָּהֶם.  לְעֻמַּת זֹאת, הַנְּחוּשִׁים לְהִתְעַשֵּׁר נִכְנָעִים לְפִתּוּיִים וְנוֹפְלִים בְּמַלְכֹּדֶת וּבְהַרְבֵּה תַּאֲווֹת אֱוִילִיּוֹת וּמַזִּיקוֹת הַמּוֹרִידוֹת אֶת הָאָדָם אֱלֵי הֶרֶס וַאֲבַדּוֹן. 10  הֵן אַהֲבַת הַכֶּסֶף הִיא שֹׁרֶשׁ שֶׁל כָּל מִינֵי רָעוֹת, וְיֵשׁ שֶׁפִּתְּחוּ אַהֲבָה זוֹ וְעֵקֶב כָּךְ סָטוּ מִן הָאֱמוּנָה וְהָיוּ כְּמִי שֶׁדּוֹקֵר אֶת כָּל גּוּפוֹ וְגוֹרֵם לְעַצְמוֹ מַכְאוֹבִים רַבִּים. 11  אוּלָם אַתָּה, אִישׁ הָאֱלֹהִים, בְּרַח מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּרְדֹף צְדָקָה, מְסִירוּת לֶאֱלֹהִים, אֱמוּנָה, אַהֲבָה, כּוֹחַ עֲמִידָה וַעֲנָוָה.* 12  הֵאָבֵק אֶת הַמַּאֲבָק הַטּוֹב לְמַעַן הָאֱמוּנָה, אֱחֹז בְּחָזְקָה בְּחַיֵּי הַנֶּצַח שֶׁאֲלֵיהֶם נִקְרֵאתָ וְשֶׁלְּמַעֲנָם הִצְהַרְתָּ אֶת הַהַצְהָרָה הַטּוֹבָה לִפְנֵי עֵדִים רַבִּים. 13  לְעֵינֵי אֱלֹהִים הַמְּכַלְכֵּל אֶת חַיֵּי הַכֹּל, וּלְעֵינֵי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר נָשָׂא עֵדוּת טוֹבָה לִפְנֵי פּוֹנְטְיוּס פִּילָטוֹס, אֲנִי מוֹרֶה לְךָ 14  לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה לְלֹא רְבָב וּלְלֹא דֹּפִי עַד לְהוֹפָעַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ; 15  הוּא — הַמְּאֻשָּׁר, הָאָדוֹן רַב־הַכּוֹחַ הַיָּחִיד — יוֹפִיעַ בְּעִתּוֹתָיו.* הוּא מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים, 16  לוֹ לְבַדּוֹ הָאַלְמָוֶת, וְהוּא שׁוֹכֵן בְּאוֹר שֶׁלֹּא נִתָּן לִקְרֹב אֵלָיו; אָדָם לֹא רָאָה אוֹתוֹ וְגַם אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ. לוֹ הַכָּבוֹד וְהָעֹז הַנִּצְחִי. אָמֵן. 17  הוֹרֵה לַעֲשִׁירֵי הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי הַנּוֹכְחִי שֶׁלֹּא לִהְיוֹת יְהִירִים וְלֹא לִתְלוֹת אֶת תִּקְוָתָם בָּעֹשֶׁר שֶׁאֵין בּוֹ בִּטָּחוֹן, אֶלָּא בֶּאֱלֹהִים הַמַּעֲנִיק לָנוּ בְּשֶׁפַע אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁמֵּהֶם אָנוּ נֶהֱנִים. 18  אֱמֹר לָהֶם לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב, לְהַעֲשִׁיר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לִהְיוֹת נְדִיבִים וּנְכוֹנִים לָתֵת, 19  וְכָךְ לֶאֱצֹר לְעַצְמָם אוֹצָר בָּטוּחַ — יְסוֹד טוֹב לֶעָתִיד — כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם אֲחִיזָה אֵיתָנָה בַּחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים. 20  טִימוֹתֵיאוֹס יַקִּירִי, שְׁמֹר אֶת מָה שֶׁהֻפְקַד בְּיָדְךָ וְסוּר מִדִּבּוּרִים רֵיקִים מִתֹּכֶן וּמְחַלְּלֵי קֹדֶשׁ וּמִן הַסְּתִירוֹת הַטְּמוּנוֹת בְּמָה שֶׁבְּכָזָב מְכֻנֶּה ”יֶדַע”. 21  יֵשׁ שֶׁהִתְרַבְרְבוּ בְּיֶדַע זֶה וְעֵקֶב כָּךְ סָטוּ מִן הָאֱמוּנָה. הַחֶסֶד יִהְיֶה נָא עִמָּכֶם.

הערות שוליים

או, ”נטייה חולנית”.‏
ראה ערך ”ענווה” במונחון‏.‏
ראה מרקוס י”ג:33‏, הערת שוליים.‏