עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

טימותיאוס א’‏ 5‏‏:1‏‏-25

ה  אַל תִּנְזֹף בְּאָדָם זָקֵן, כִּי אִם הַפְצֵר בּוֹ כְּאִלּוּ הָיָה הוּא אָבִיךָ, וּבַצְּעִירִים כְּאִלּוּ הָיוּ הֵם אַחֶיךָ;  פְּנֵה אֶל הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת כְּאֶל אִמָּהוֹת וְאֶל הַצְּעִירוֹת כְּאֶל אֲחָיוֹת, בִּמְלוֹא הַטֹּהַר.  דְּאַג* לָאַלְמָנוֹת שֶׁהֵן אָכֵן* אַלְמָנוֹת.  אֲבָל אִם לָאַלְמָנָה יֵשׁ יְלָדִים אוֹ נְכָדִים, עֲלֵיהֶם קֹדֶם כֹּל לִלְמֹד לְגַלּוֹת מְסִירוּת לֶאֱלֹהִים בְּקֶרֶב בֵּיתָם הֵם וּלְהָשִׁיב לְהוֹרֵיהֶם וּלְהוֹרֵי הוֹרֵיהֶם אֶת הַגְּמוּל הָרָאוּי לָהֶם, כִּי כָּךְ רָצוּי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים.  הָאִשָּׁה שֶׁהִיא אָכֵן אַלְמָנָה וְנוֹתְרָה חַסְרַת כֹּל תּוֹלָה אֶת תִּקְוָתָהּ בֶּאֱלֹהִים וּמַתְמִידָה בִּתְחִנּוֹת וּבִתְפִלּוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה.  אַךְ זוֹ שֶׁרוֹדֶפֶת תַּעֲנוּגוֹת הִיא בִּבְחִינַת מֵתָה עַל אַף הֱיוֹתָהּ בַּחַיִּים.  לָכֵן הַמְשֵׁךְ לְהוֹרוֹת דְּבָרִים אֵלֶּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם דֹּפִי.  מִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹאֵג לְצָרְכֵי אֵלֶּה אֲשֶׁר לוֹ, וּבְיִחוּד לְצָרְכֵי בְּנֵי בֵּיתוֹ, הִתְכַּחֵשׁ לָאֱמוּנָה, וְהוּא גָּרוּעַ מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין.  נִתָּן לִרְשֹׁם אַלְמָנָה אִם מָלְאוּ לָהּ שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיְתָה נְשׂוּאָה לְבַעַל אֶחָד, 10  וְהִיא יְדוּעָה כְּמִי שֶׁעָשְׂתָה מַעֲשִׂים טוֹבִים: אִם גִּדְּלָה יְלָדִים, אִם הִכְנִיסָה אוֹרְחִים, אִם רָחֲצָה אֶת רַגְלֵי הַקְּדוֹשִׁים, אִם עָזְרָה לַסּוֹבְלִים וְאִם הִתְמַסְּרָה לְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב. 11  לְעֻמַּת זֹאת, אַל תִּרְשֹׁם אַלְמָנוֹת צְעִירוֹת, כִּי כַּאֲשֶׁר תַּאֲווֹתֵיהֶן הַמִּינִיּוֹת עוֹמְדוֹת בֵּינָן לְבֵין הַמָּשִׁיחַ הֵן רוֹצוֹת לְהִתְחַתֵּן. 12  הֵן יָבִיאוּ עַל עַצְמָן מִשְׁפָּט מִפְּנֵי שֶׁזָּנְחוּ אֶת הַבְטָחָתָן הַקּוֹדֶמֶת.* 13  הֵן גַּם לוֹמְדוֹת לִהְיוֹת בַּטְלָנִיּוֹת וּמִסְתּוֹבְבוֹת בֵּין הַבָּתִּים; וְלֹא רַק בַּטְלָנִיּוֹת אֶלָּא גַּם רַכְלָנִיּוֹת הַמִּתְעָרְבוֹת בְּעִנְיְנֵי אֲחֵרִים וּמְדַבְּרוֹת עַל מָה שֶׁאַל לָהֶן לְדַבֵּר עָלָיו. 14  עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁהָאַלְמָנוֹת הַצְּעִירוֹת יִתְחַתְּנוּ, יֵלְדוּ יְלָדִים, יְנַהֲלוּ אֶת בֵּיתָן וְלֹא יִתְּנוּ לַמִּתְנַגֵּד תּוֹאֲנָה לְגַדֵּף. 15  לְמַעֲשֶׂה, יֵשׁ שֶׁכְּבָר סָרוּ מִן הַדֶּרֶךְ וְהָלְכוּ אַחֲרֵי הַשָּׂטָן. 16  אִם לְמַאֲמִינָה יֵשׁ אַלְמָנוֹת בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ, עָלֶיהָ לְסַיֵּעַ לָהֶן כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהָטִיל מַעֲמָסָה עַל הַקְּהִלָּה. כָּךְ תּוּכַל הַקְּהִלָּה לְסַיֵּעַ לְאַלְמָנוֹת שֶׁבֶּאֱמֶת זְקוּקוֹת לְעֶזְרָה. 17  הַזְּקֵנִים הַמַּנְהִיגִים הֵיטֵב רְאוּיִים לְמִשְׁנֵה כָּבוֹד, בְּיִחוּד מִי שֶׁעֲמֵלִים בְּדִבּוּר וּבְהוֹרָאָה. 18  הֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר: ”לֹא תַּחְסֹם אֶת פִּי הַשּׁוֹר בְּדִישׁוֹ אֶת הַתְּבוּאָה”;* וְגַם: ”רָאוּי הַפּוֹעֵל לִשְׂכָרוֹ”.* 19  אִם מַעֲלִים הַאֲשָׁמָה נֶגֶד זָקֵן, אַל תְּקַבֵּל זֹאת כֶּאֱמֶת אֶלָּא עַל סְמַךְ עֵדוּתָם שֶׁל שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה עֵדִים. 20  הוֹכַח לְעֵינֵי כֹּל אֶת הַמִּתְהַלְּכִים בַּחֵטְא, כְּאַזְהָרָה לַשְּׁאָר.* 21  אֲנִי מְצַוֶּה עָלֶיךָ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ וְהַמַּלְאָכִים הַנִּבְחָרִים: קַיֵּם אֶת הַהוֹרָאוֹת הַלָּלוּ לְלֹא דֵּעָה קְדוּמָה אוֹ מַשּׂוֹא פָּנִים. 22  אַל תֵּחָפֵז לִסְמֹךְ יָדַיִם עַל אִישׁ,* וְאַל תִּהְיֶה שֻׁתָּף לַחֲטָאֵי אֲחֵרִים; הִשָּׁמֵר טָהוֹר. 23  אַל תִּשְׁתֶּה רַק מַיִם, אֶלָּא שְׁתֵה מְעַט יַיִן בִּגְלַל קֵבָתְךָ וּמַחֲלוֹתֶיךָ הַתְּכוּפוֹת. 24  יֵשׁ שֶׁחֲטָאֵיהֶם גְּלוּיִים לַכֹּל וּמִיָּד מוֹבִילִים לְמִשְׁפָּט, אַךְ יֵשׁ שֶׁחֲטָאֵיהֶם מִתְגַּלִּים מְאֻחָר יוֹתֵר. 25  כָּךְ גַּם הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים גְּלוּיִים לַכֹּל, וְאֶת אֵלֶּה שֶׁאֵינָם גְּלוּיִים לֹא נִתָּן יִהְיֶה לְהַסְתִּיר.

הערות שוליים

מילולית, ”כבד”.‏
כלומר, אלמנות נזקקות אשר אין מי שדואג לצורכיהן.‏
מילולית, ”אמונתן הראשונה”.‏
דב כ”ה:4‏.‏
ויק י”ט:13‏.‏
או, ”למען תהיה יראה בלב השאר”.‏
כלומר, אל תיחפז למנות איש.‏