עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

טיטוס 1‏‏:1‏‏-16

א  מֵאֵת פָּאוּלוּס, עֶבֶד אֱלֹהִים וּשְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עַל־פִּי אֱמוּנָתָם שֶׁל בְּחִירֵי אֱלֹהִים וְעַל־פִּי הַיֶּדַע הַמְּדֻיָּק עַל הָאֱמֶת, בְּהֶתְאֵם לִמְסִירוּת לֶאֱלֹהִים  וְעַל בְּסִיס תִּקְוָה לְחַיֵּי עוֹלָם, אֲשֶׁר אֱלֹהִים — שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁקֵּר — הִבְטִיחַ לִפְנֵי זְמַן רַב;  וּבְעִתּוֹתָיו גִּלָּה אֶת דְּבָרוֹ עַל־יְדֵי מְלֶאכֶת הַהַכְרָזָה שֶׁהֻפְקְדָה בְּיָדִי, עַל־פִּי מִצְוַת מוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים;  אֶל טִיטוֹס, בְּנִי הָאֲמִתִּי לְפִי הָאֱמוּנָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת לָנוּ: חֶסֶד וְשָׁלוֹם לְךָ מֵאֵת אֱלֹהִים הָאָב וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ מוֹשִׁיעֵנוּ.  הִשְׁאַרְתִּי אוֹתְךָ בִּכְרֵתִים כְּדֵי שֶׁתְּתַקֵּן אֶת הַטָּעוּן תִּקּוּן וּתְמַנֶּה זְקֵנִים בְּכָל עִיר וָעִיר, כְּפִי שֶׁהוֹרֵיתִי לְךָ,  כְּלוֹמַר, אֶת מִי שֶׁנָּקִי מֵאַשְׁמָה, וְהוּא בַּעַל לְאִשָּׁה אַחַת, וְיֵשׁ לוֹ יְלָדִים מַאֲמִינִים אֲשֶׁר אֵינָם אֲשֵׁמִים בְּהוֹלֵלוּת וְאֵינָם מַרְדָנִים.  הֲרֵי בְּתוֹר סוֹכֵן בַּיִת בְּשֵׁרוּת אֱלֹהִים צָרִיךְ הַמַּשְׁגִּיחַ לִהְיוֹת נָקִי מֵאַשְׁמָה, לֹא עִקֵּשׁ, לֹא חַם מֶזֶג, לֹא שַׁתְיָן, לֹא אַלִּים,* לֹא לָהוּט אַחַר רְוָחִים בִּלְתִּי כְּשֵׁרִים,  אֶלָּא מַכְנִיס אוֹרְחִים,* אוֹהֵב אֶת הַטּוֹב, מְיֻשָּׁב בְּדַעְתּוֹ, צַדִּיק, נֶאֱמָן, בַּעַל שְׁלִיטָה עַצְמִית,  אִישׁ אֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ הוֹרָאָתוֹ מַחְזִיק הֵיטֵב בַּדָּבָר הַמְּהֵימָן, לְמַעַן יוּכַל לְעוֹדֵד בְּעֶזְרַת הַהוֹרָאָה הַבְּרִיאָה וְגַם לְהוֹכִיחַ אֶת הַמִּתְנַגְּדִים. 10  כִּי יֵשׁ לֹא מְעַט מַרְדָנִים, דּוֹבְרֵי הֶבֶל וּמַתְעִים, בְּיִחוּד אֵלֶּה הַדְּבֵקִים בַּמִּילָה.* 11  מִן הַהֶכְרֵחַ לִסְכֹּר אֶת פִּיהֶם, שֶׁכֵּן הֵם מַמְשִׁיכִים לְמוֹטֵט מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת בְּלַמְּדָם דְּבָרִים שֶׁאַל לָהֶם לְלַמֵּד, וְזֹאת לְמַעַן רֶוַח בִּלְתִּי כָּשֵׁר. 12  אֶחָד מֵהֶם, נְבִיאָם, אָמַר: ”הַכְּרֵתִיִּים מְשַׁקְּרִים תָּמִיד, חַיּוֹת פֶּרֶא אַכְזָרִיּוֹת הֵם וְזַלְלָנִים בַּטְלָנִים”. 13  עֵדוּת זוֹ מְהֵימָנָה. עַל כֵּן הַמְשֵׁךְ לְהוֹכִיחַ אוֹתָם בְּחֻמְרָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיאִים בָּאֱמוּנָה 14  וְלֹא יַטּוּ אֹזֶן לְאַגָּדוֹת יְהוּדִיּוֹת וּלְמִצְווֹת שֶׁל אֲנָשִׁים הַדּוֹחִים אֶת הָאֱמֶת. 15  הַכֹּל טָהוֹר לַטְּהוֹרִים. אֲבָל לַטְּמֵאִים וּלְחַסְרֵי הָאֱמוּנָה שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ טָהוֹר, שֶׁכֵּן גַּם שִׂכְלָם וְגַם מַצְפּוּנָם טְמֵאִים. 16  הֵם מַצְהִירִים שֶׁהֵם מַכִּירִים אֶת אֱלֹהִים, אַךְ בְּמַעֲשֵׂיהֶם מִתְכַּחֲשִׁים לוֹ, כִּי נִתְעָבִים הֵם וּמַמְרִים וְאֵינָם כְּשִׁירִים לְשׁוּם מַעֲשֶׂה טוֹב.

הערות שוליים

או, ”אדם מַכֶּה”.‏
מילולית, ”אוהב זרים”.‏
כלומר, מצוות המילה.‏