עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

ההתגלות 3‏‏:1‏‏-22

ג  ”וְאֶל מַלְאַךְ הַקְּהִלָּה בְּסַרְדִּיס כְּתֹב: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר זֶה אֲשֶׁר לוֹ שֶׁבַע רוּחוֹת אֱלֹהִים וְשִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים, ’אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ; יֵשׁ לְךָ שֵׁם שֶׁאַתָּה חַי, אֶלָּא שֶׁאַתָּה מֵת.  עֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר וְחַזֵּק אֶת מָה שֶׁנּוֹתָר וַאֲשֶׁר עָמַד לָמוּת, כִּי לֹא מָצָאתִי אֶת מַעֲשֶׂיךָ שְׁלֵמִים לִפְנֵי אֱלֹהַי.  לָכֵן זְכֹר תָּמִיד כֵּיצַד קִבַּלְתָּ וְכֵיצַד שָׁמַעְתָּ, וְהַמְשֵׁךְ לִשְׁמֹר זֹאת וַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. אִם לֹא תִּתְעוֹרֵר אָבוֹא כְּגַנָּב, וְלֹא תֵּדַע כְּלָל בְּאֵיזוֹ שָׁעָה אָבוֹא עָלֶיךָ.  ”’אוּלָם יֵשׁ אֶצְלְךָ כַּמָּה* בְּסַרְדִּיס שֶׁלֹּא טִמְּאוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְהֵם יִתְהַלְּכוּ אִתִּי בִּבְגָדִים לְבָנִים, כִּי רְאוּיִים הֵם.  הַמְּנַצֵּחַ יִלְבַּשׁ אֵפוֹא בְּגָדִים לְבָנִים, וַאֲנִי לֹא אֶמְחֶה אֶת שְׁמוֹ מִסֵּפֶר הַחַיִּים אֶלָּא אַכִּיר בִּשְׁמוֹ לִפְנֵי אָבִי וְלִפְנֵי מַלְאָכָיו.  מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא אֶת מָה שֶׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת’.  ”וְאֶל מַלְאַךְ הַקְּהִלָּה בְּפִילָדֶלְפִיָה כְּתֹב: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ, הָאֲמִתִּי, אֲשֶׁר לוֹ מַפְתֵּחַ דָּוִד, הַפּוֹתֵחַ וְאֵין סוֹגֵר, וְהַסּוֹגֵר וְאֵין פּוֹתֵחַ,  ’אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ — הִנֵּה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ דֶּלֶת פְּתוּחָה, שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לְסָגְרָהּ — וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ מְעַט כּוֹחַ וְשָׁמַרְתָּ אֶת דְּבָרִי וְלֹא הִתְכַּחַשְׁתָּ לִשְׁמִי.  הֵן זֹאת אֶעֱשֶׂה לְאֵלֶּה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַשָּׂטָן, הָאוֹמְרִים שֶׁהֵם יְהוּדִים, אַךְ אֵינָם, וּמְשַׁקְּרִים הֵם: הִנֵּה אֶגְרֹם לָהֶם לָבוֹא וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְרַגְלֶיךָ וְאַרְאֶה לָהֶם שֶׁאֲהַבְתִּיךָ. 10  כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַרְתָּ אֶת מָה שֶׁנֶּאֱמַר עַל עֲמִידָתִי הָאֵיתָנָה,* גַּם אֲנִי אֶשְׁמֹר אוֹתְךָ מִשְּׁעַת הַנִּסָּיוֹן הָעֲתִידָה לָבוֹא עַל כָּל הָעוֹלָם הַמְּיֻשָּׁב כְּדֵי לְנַסּוֹת אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. 11  אֲנִי בָּא מַהֵר. הַמְשֵׁךְ לִדְבֹּק בְּמָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יִקַּח אֶת הַכֶּתֶר שֶׁלְּךָ. 12  ”’הַמְּנַצֵּחַ — אֶעֱשֵׂהוּ לְעַמּוּד בְּהֵיכַל אֱלֹהַי, וְהוּא לֹא יֵצֵא עוֹד מִמֶּנּוּ, וְאֶכְתֹּב עָלָיו אֶת שֵׁם אֱלֹהַי וְאֶת שֵׁם עִיר אֱלֹהַי, יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה הַיּוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת אֱלֹהַי, וְאֶת שְׁמִי הֶחָדָשׁ. 13  מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא אֶת מָה שֶׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת’. 14  ”וְאֶל מַלְאַךְ הַקְּהִלָּה בְּלָאוֹדִיקֵאָה כְּתֹב: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר הָאָמֵן, הָעֵד הַנֶּאֱמָן וְהָאֲמִתִּי, הָרֵאשִׁית שֶׁל בְּרִיאַת אֱלֹהִים, 15  ’אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ, שֶׁלֹּא קַר אַתָּה וְלֹא חַם. מִי יִתֵּן וְהָיִיתָ קַר אוֹ חַם. 16  לָכֵן הוֹאִיל וְאַתָּה פּוֹשֵׁר, וְלֹא חַם וְלֹא קַר, אֲנִי עָתִיד לְהָקִיא אוֹתְךָ מִפִּי. 17  מֵאַחַר שֶׁאַתָּה אוֹמֵר: ”עָשִׁיר אֲנִי וְצָבַרְתִּי עֹשֶׁר וְאֵינֶנִּי זָקוּק לְדָבָר” וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁאֻמְלָל אַתָּה וּמִסְכֵּן וְעָנִי וְעִוֵּר וְעֵירֹם, 18  אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ לִקְנוֹת מִמֶּנִּי זָהָב צָרוּף בָּאֵשׁ כְּדֵי שֶׁתִּתְעַשֵּׁר, וּבְגָדִים לְבָנִים כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לָבוּשׁ וְלֹא תֵּחָשֵׂף בֹּשֶׁת מַעֲרֻמֶּיךָ, וּמִשְׁחַת עֵינַיִם לִמְרֹחַ בָּהּ אֶת עֵינֶיךָ כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִרְאוֹת. 19  ”’אֶת כָּל מִי שֶׁאֲנִי אוֹהֵב* אֲנִי מוֹכִיחַ וּמֵטִיל עָלָיו מוּסָר. עַל כֵּן, הֱיֵה נִלְהָב וַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. 20  הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד בַּדֶּלֶת וְדוֹפֵק. מִי שֶׁיִּשְׁמַע אֶת קוֹלִי וְיִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת, אֶכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְאֹכַל אִתּוֹ אֲרוּחַת עֶרֶב, וְהוּא יֹאכַל אִתִּי. 21  הַמְּנַצֵּחַ — אֶתֵּן לוֹ לָשֶׁבֶת אִתִּי עַל כִּסְּאִי, כְּפִי שֶׁגַּם אֲנִי נִצַּחְתִּי וְיָשַׁבְתִּי עִם אָבִי עַל כִּסְּאוֹ. 22  מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא אֶת מָה שֶׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת’”.

הערות שוליים

מילולית, ”כמה שמות”.‏
או, ”הלכת בעקבות עמידתי האיתנה”.‏
ביוונית, פילאו. ראה ערך ”אהבה” במונחון.‏