עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

ההתגלות 2‏‏:1‏‏-29

ב  ”אֶל מַלְאַךְ הַקְּהִלָּה בְּאֶפֶסוֹס כְּתֹב: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר הָאוֹחֵז בְּשִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים בְּיַד יְמִינוֹ, הַמִּתְהַלֵּךְ בֵּין שֶׁבַע מְנוֹרוֹת הַזָּהָב,  ‏’אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ וְאֶת עֲמָלְךָ וְאֶת עֲמִידָתְךָ הָאֵיתָנָה וְשֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לָשֵׂאת אֲנָשִׁים רָעִים וְשֶׁבָּחַנְתָּ אֶת הָאוֹמְרִים שֶׁהֵם שְׁלִיחִים, אַךְ אֵינָם, וְנוֹכַחְתָּ שֶׁשַּׁקְרָנִים הֵם.  אַתָּה גַּם עוֹמֵד אֵיתָן וְהִתְמַדְתָּ לְמַעַן שְׁמִי וְלֹא הִתְעַיַּפְתָּ.  אוּלָם יֵשׁ לִי טָעֲנָה נֶגְדְּךָ: עָזַבְתָּ אֶת הָאַהֲבָה שֶׁהָיְתָה לְךָ בַּהַתְחָלָה.‏  ‏”’לָכֵן זְכֹר מִנַּיִן נָפַלְתָּ וַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וַעֲשֵׂה אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתָ בַּתְּחִלָּה, שֶׁאִם לֹא כֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ וְאָסִיר אֶת מְנוֹרָתְךָ מִמְּקוֹמָהּ — אִם לֹא תַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה.  עִם זֹאת, יֵאָמֵר לִזְכוּתְךָ שֶׁאַתָּה שׂוֹנֵא אֶת מַעֲשֶׂיהָ שֶׁל כַּת נִיקוֹלַאוּס, שֶׁאוֹתָם גַּם אֲנִי שׂוֹנֵא.  מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא אֶת מָה שֶׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת: לַמְּנַצֵּחַ אֶתֵּן לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַחַיִּים, אֲשֶׁר בְּגַן הָעֵדֶן שֶׁל אֱלֹהִים’.‏  ‏”אֶל מַלְאַךְ הַקְּהִלָּה בִּזְמִירְנָה כְּתֹב: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר ’הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן’, אֲשֶׁר מֵת וְשָׁב לְחַיִּים,  ‏’אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת צָרָתְךָ וְאֶת עָנְיְךָ — אֶלָּא שֶׁעָשִׁיר אַתָּה — וְאֶת גִּדּוּפָם שֶׁל מִי שֶׁמְּכַנִּים אֶת עַצְמָם יְהוּדִים אַךְ אֵינָם כָּאֵלֶּה בֶּאֱמֶת, וּלְמַעֲשֶׂה בֵּית כְּנֶסֶת שֶׁל הַשָּׂטָן הֵם. 10  אַל תִּפְחַד מִפְּנֵי מָה שֶׁאַתָּה עָתִיד לִסְבֹּל. הִנֵּה הַשָּׂטָן* יוֹסִיף לְהַשְׁלִיךְ כַּמָּה מִכֶּם לְבֵית הַסֹּהַר כְּדֵי שֶׁתְּנֻסּוּ עַד תֹּם וּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם צָרָה בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים. הֱיֵה נֶאֱמָן עַד מָוֶת, וְאֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּתֶר הַחַיִּים. 11  מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא אֶת מָה שֶׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת: הַמְּנַצֵּחַ לֹא יִנָּזֵק עַל־יְדֵי הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי’.‏ 12  ‏”וְאֶל מַלְאַךְ הַקְּהִלָּה בְּפֶּרְגָמוֹס כְּתֹב: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר זֶה אֲשֶׁר לוֹ חֶרֶב הַפִּיפִיּוֹת הַחַדָּה וְהָאֲרֻכָּה, 13  ‏’אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיכָן מְקוֹם מוֹשָׁבְךָ, הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ שׁוֹכֵן כֵּס מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן; לַמְרוֹת זֹאת, אַתָּה דָּבֵק בִּשְׁמִי, וְלֹא הִתְכַּחַשְׁתָּ לֶאֱמוּנָתְךָ בִּי גַּם בִּימֵי אַנְטִיפַּס, עֵדִי הַנֶּאֱמָן, אֲשֶׁר נֶהֱרַג אֶצְלְכֶם בִּמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן.‏ 14  ‏”’אַךְ יֵשׁ לִי כַּמָּה טְעָנוֹת נֶגְדְּךָ: יֵשׁ אֶצְלְךָ אֲנָשִׁים הַמַּחְזִיקִים בְּתוֹרַת בִּלְעָם, אֲשֶׁר לִמֵּד אֶת בָּלָק לָשִׂים מִכְשׁוֹל לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל — לֶאֱכֹל זְבָחִים שֶׁהֻקְרְבוּ לֶאֱלִילִים וְלִזְנוֹת. 15  כְּמוֹ כֵן, יֵשׁ אֶצְלְךָ גַּם אֲנָשִׁים הַמַּחְזִיקִים בְּתוֹרָתָהּ שֶׁל כַּת נִיקוֹלַאוּס. 16  לָכֵן חֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁאִם לֹא כֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ בִּמְהֵרָה וְאֶלָּחֵם בָּהֶם בַּחֶרֶב הָאֲרֻכָּה הַיּוֹצֵאת מִפִּי.‏ 17  ‏”’מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא אֶת מָה שֶׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת: לַמְּנַצֵּחַ אֶתֵּן מִן הַמָּן הַגָּנוּז וְאֶתֵּן לוֹ חַלּוּק אֶבֶן לָבָן, וְעַל הָאֶבֶן כָּתוּב שֵׁם חָדָשׁ שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מַכִּיר מִלְּבַד הַמְּקַבֵּל’.‏ 18  ‏”אֶל מַלְאַךְ הַקְּהִלָּה בְּתִיאָטִירָה כְּתֹב: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר בֶּן אֱלֹהִים, אֲשֶׁר עֵינָיו כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ וְכַפּוֹת רַגְלָיו כִּנְחֹשֶׁת טְהוֹרָה, 19  ‏’אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ וְאֶת אַהֲבָתְךָ וְאֶת אֱמוּנָתְךָ וְאֶת שֵׁרוּתְךָ וְאֶת עֲמִידָתְךָ הָאֵיתָנָה, וְשֶׁמַּעֲשֶׂיךָ הָאַחֲרוֹנִים רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים.‏ 20  ‏”’עִם זֹאת, יֵשׁ לִי טָעֲנָה נֶגְדְּךָ: אַתָּה נוֹהֵג בְּסוֹבְלָנוּת עִם הָאִשָּׁה אִיזֶבֶל, הַמְּכַנָּה אֶת עַצְמָהּ נְבִיאָה, וּמְלַמֶּדֶת וּמַדִּיחָה אֶת עֲבָדַי לִזְנוֹת וְלֶאֱכֹל זְבָחִים שֶׁהֻקְרְבוּ לֶאֱלִילִים. 21  נָתַתִּי לָהּ זְמַן לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, אַךְ הִיא אֵינָהּ מוּכָנָה לָשׁוּב מִתַּזְנוּתָהּ. 22  הִנְנִי עוֹמֵד לְהַשְׁלִיכָהּ לְמִטַּת חֹלִי, וְאֶת הַנּוֹאֲפִים עִמָּהּ אַשְׁלִיךְ לְצָרָה גְּדוֹלָה אִם לֹא יָשׁוּבוּ מִמַּעֲשֶׂיהָ. 23  וְאֶת יְלָדֶיהָ אֶהֱרֹג בְּמַגֵּפָה קַטְלָנִית, וְכָךְ יֵדְעוּ כָּל הַקְּהִלּוֹת שֶׁאֲנִי הוּא הַבּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, וַאֲשַׁלֵּם לְכָל אִישׁ וָאִישׁ מִכֶּם עַל־פִּי מַעֲשָׂיו.‏ 24  ‏”’אוּלָם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם — לִשְׁאַר הַנִּמְצָאִים בְּתִיאָטִירָה, לְכָל מִי שֶׁאֵינָם נוֹהֲגִים עַל־פִּי תּוֹרָה זוֹ וַאֲשֶׁר לֹא לָמְדוּ אֶת מָה שֶׁקָּרוּי ”עֲמֻקּוֹת” הַשָּׂטָן: אֵינֶנִּי מֵטִיל עֲלֵיכֶם כָּל מַעֲמָסָה אַחֶרֶת. 25  מִכָּל מָקוֹם, דִּבְקוּ בְּמָה שֶׁיֵּשׁ לָכֶם עַד בּוֹאִי. 26  וְלַמְּנַצֵּחַ וְלַמְּקַיֵּם אֶת מַעֲשַׂי עַד הַסּוֹף אֶתֵּן סַמְכוּת עַל הַגּוֹיִים, 27  וְהוּא יִרְעֶה אֶת בְּנֵי הָאָדָם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כְּדֵי שֶׁיִּתְנַפְּצוּ לִרְסִיסִים כִּכְלֵי חֶרֶס, כְּפִי שֶׁגַּם לִי נִתְּנָה סַמְכוּת מֵאֵת אָבִי. 28  וַאֲנִי אֶתֵּן לוֹ אֶת כּוֹכַב הַבֹּקֶר. 29  מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא אֶת מָה שֶׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת’.‏

הערות שוליים

ביוונית, דיאבולוס, מילה שפירושה ”משמיץ”.‏