עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

גלטים 5‏:1‏-26

ה  לְחֵרוּת זוֹ שִׁחְרֵר אוֹתָנוּ הַמָּשִׁיחַ. לְפִיכָךְ עִמְדוּ אֵיתָן, וְאַל תִּכָּנְעוּ שׁוּב לְעֹל שֶׁל עַבְדוּת.‏  רְאוּ! אֲנִי פָּאוּלוּס אוֹמֵר לָכֶם שֶׁאִם תִּמּוֹלוּ לֹא יוֹעִיל לָכֶם הַמָּשִׁיחַ.  כְּמוֹ כֵן, אֲנִי מַזְכִּיר שׁוּב לְכָל אָדָם אֲשֶׁר יִמּוֹל כִּי מוּטֶלֶת עָלָיו הַחוֹבָה לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.  אַתֶּם, הַמְּנַסִּים לְהֵחָשֵׁב לְצַדִּיקִים בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה, מְנֻתָּקִים מִן הַמָּשִׁיחַ וְהִתְרַחַקְתֶּם מֵחַסְדּוֹ.  לְעֻמַּת זֹאת אָנוּ, בְּאֶמְצָעוּת הָרוּחַ, מְצַפִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לַצְּדָקָה הַמְּיֻחֶלֶת הַנּוֹבַעַת מֵאֱמוּנָה.  הֵן עֲבוּר מִי שֶׁמְּאֻחָדִים עִם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֵין כָּל חֲשִׁיבוּת לַמִּילָה אוֹ לְהֵעָדֵר מִילָה, אֶלָּא לָאֱמוּנָה הַפּוֹעֶלֶת בְּאַהֲבָה.‏  רַצְתֶּם הֵיטֵב. מִי הִפְרִיעַ לָכֶם לְהַמְשִׁיךְ לְצַיֵּת לָאֱמֶת?  שִׁכְנוּעַ זֶה אֵינוֹ בָּא מֵאֵת הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם.  מְעַט שְׂאוֹר מַחְמִיץ אֶת כָּל הָעִסָּה. 10  אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאַתֶּם, הַמְּאֻחָדִים עִם הָאָדוֹן, לֹא תַּחְשְׁבוּ אַחֶרֶת; אַךְ זֶה הַמַּפְרִיעַ לָכֶם, וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה מִיהוּ, יִשָּׂא בָּעֹנֶשׁ הָרָאוּי לוֹ. 11  וַאֲנִי, אַחִים, אִם עוֹדֶנִּי מַטִּיף בְּעַד הַמִּילָה, מַדּוּעַ אֲנִי עֲדַיִן נִרְדָּף? אִם אֲנִי עוֹשֶׂה כֵּן, אֲזַי מִכְשׁוֹל עַמּוּד הַהוֹקָעָה הוּסַר. 12  הַלְוַאי שֶׁמִּי שֶׁמְּנַסִּים לְבַלְבֵּל אֶתְכֶם יְסָרְסוּ אֶת עַצְמָם.‏* 13  אַחִים, לְחֵרוּת נִקְרֵאתֶם; אַךְ אַל תְּנַצְּלוּ חֵרוּת זוֹ כְּדֵי לִרְדֹּף אַחַר תַּאֲווֹת הַבָּשָׂר, אֶלָּא שָׁרְתוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאַהֲבָה. 14  הֲרֵי הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מִסְתַּכֶּמֶת בְּמִצְוָה אַחַת: ”וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”.‏* 15  אַךְ אִם תַּמְשִׁיכוּ לִנְשֹׁךְ וְלִטְרֹף זֶה אֶת זֶה, הִזָּהֲרוּ פֶּן תִּשָּׁמְדוּ זֶה בִּידֵי זֶה.‏ 16  אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: הַמְשִׁיכוּ לְהִתְהַלֵּךְ עַל־פִּי הָרוּחַ וְכָךְ לֹא תַּשְׂבִּיעוּ כְּלָל אֶת תַּאֲווֹת הַבָּשָׂר; 17  שֶׁכֵּן הַבָּשָׂר בְּתַאֲוָתוֹ מִתְנַגֵּד לָרוּחַ, וְהָרוּחַ מִתְנַגֶּדֶת לַבָּשָׂר; הַלָּלוּ מִתְנַגְּדִים זֶה לָזֶה, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינְכֶם עוֹשִׂים אֶת מָה שֶׁבִּרְצוֹנְכֶם לַעֲשׂוֹת. 18  זֹאת וְעוֹד, אִם אַתֶּם מֻדְרָכִים עַל־יְדֵי הָרוּחַ, אֵינְכֶם כְּפוּפִים לַתּוֹרָה.‏ 19  וּבְכֵן, מַעֲשֵׂי הַבָּשָׂר נִרְאִים בְּבֵרוּר, וְהֵם זְנוּת,‏* טֻמְאָה, זִמָּה,‏* 20  עֲבוֹדַת אֱלִילִים, כִּשּׁוּף,‏* עוֹיְנוּת, מְרִיבוֹת, קִנְאָה, הִתְפָּרְצֻיּוֹת זַעַם, מַחֲלוֹקוֹת, פִּלּוּגִים, כִּתּוֹת, 21  צָרוּת עַיִן, שִׁכְרוּת, מְסִבּוֹת פְּרוּעוֹת* וְכַדּוֹמֶה. בְּעִנְיַן דְּבָרִים אֵלֶּה אֲנִי מַזְהִיר אֶתְכֶם מֵרֹאשׁ, כְּפִי שֶׁכְּבָר הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם, שֶׁעוֹשֵׂי מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה לֹא יִירְשׁוּ אֶת מַלְכוּת אֱלֹהִים.‏ 22  לְעֻמַּת זֹאת, פְּרִי הָרוּחַ הוּא אַהֲבָה, שִׂמְחָה, שָׁלוֹם, אֹרֶךְ רוּחַ, טוּב לֵב,‏* טוּב,‏* אֱמוּנָה, 23  עֲנָוָה,‏* שְׁלִיטָה עַצְמִית. נֶגֶד דְּבָרִים כָּאֵלֶּה אֵין חֹק. 24  זֹאת וְעוֹד, הַשַּׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ הוֹקִיעוּ אֶת הַבָּשָׂר יַחַד עִם תְּשׁוּקוֹתָיו וְתַאֲווֹתָיו.‏ 25  אִם אָנוּ חַיִּים עַל־פִּי הָרוּחַ, הָבָה גַּם נַמְשִׁיךְ לְהִתְהַלֵּךְ כַּיָּאוּת עַל־פִּי הָרוּחַ. 26  בַּל נִהְיֶה אֲנָשִׁים מְלֵאֵי חֲשִׁיבוּת עַצְמִית הַמְּעוֹדְדִים תַּחֲרוּתִיּוּת וּמְקַנְּאִים זֶה בָּזֶה.‏

הערות שוליים

או, ”יהפכו לסריסים”, וכך יהיו פסולים מלקיים את התורה אשר לשמירתה הטיפו.‏
ויק י”ט:18‏.‏
ראה נספח 4‏.‏
ביוונית, אָסֵלְגְיָה. עניינה במעשים המהווים הפרה חמורה של חוקי אלוהים ומשקפים עזות מצח ובוז.‏
כלומר, עיסוק בספיריטיזם. ראה ערך ”ספיריטיזם” במונחון‏.‏
או, ”התהוללויות”.‏
המונח ביוונית מורה על דאגה מעשית לרווחת הזולת.‏
המונח ביוונית מורה על מצוינות מוסרית ומידה טובה.‏
ראה ערך ”ענווה” במונחון‏.‏