עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

גלטים 4‏:1‏-31

ד  אֲנִי אוֹמֵר שֶׁכָּל עוֹד הַיּוֹרֵשׁ הוּא יֶלֶד אֵין הוּא שׁוֹנֶה מֵעֶבֶד, אַף כִּי הוּא אֲדוֹן הַכֹּל,  שֶׁכֵּן הוּא כָּפוּף לִמְמֻנִּים וּלְסוֹכְנֵי בַּיִת עַד הַיּוֹם שֶׁקָּבַע אָבִיו מֵרֹאשׁ.  בְּאוֹתוֹ אֹפֶן, כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ יְלָדִים, גַּם אָנוּ הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לִיסוֹדוֹת הָעוֹלָם.  אַךְ כַּאֲשֶׁר מָלְאָה הָעֵת שָׁלַח אֱלֹהִים אֶת בְּנוֹ, אֲשֶׁר נוֹלַד מֵאִשָּׁה וְהָיָה כָּפוּף לַתּוֹרָה,  כְּדֵי שֶׁיִּקְנֶה וִישַׁחְרֵר אֶת הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה, לְמַעַן נְאֻמַּץ כְּבָנִים.‏  הוֹאִיל וְאַתֶּם בָּנִים, שָׂם אֱלֹהִים בְּתוֹךְ לִבֵּנוּ אֶת רוּחַ בְּנוֹ, וְהִיא קוֹרֵאת: ”אַבָּא, אָבִינוּ!”  לְפִיכָךְ אֵינְךָ עוֹד עֶבֶד אֶלָּא בֵּן; וְאִם בֵּן אֲזַי גַּם יוֹרֵשׁ בִּזְכוּת אֱלֹהִים.‏  עַל כָּל פָּנִים, כַּאֲשֶׁר לֹא הִכַּרְתֶּם אֶת אֱלֹהִים הֱיִיתֶם מְשֻׁעְבָּדִים לְמִי שֶׁאֵינָם בֶּאֱמֶת אֵלִים.  אֲבָל כָּעֵת, כְּשֶׁאַתֶּם מַכִּירִים אֶת אֱלֹהִים, אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק כְּשֶׁאֱלֹהִים מַכִּיר אֶתְכֶם, אֵיךְ זֶה שֶׁאַתֶּם חוֹזְרִים לַיְּסוֹדוֹת הַחַלָּשִׁים וְהָעֲלוּבִים וְרוֹצִים לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָהֶם מֵחָדָשׁ? 10  אַתֶּם מַקְפִּידִים לִשְׁמֹר יָמִים, חֳדָשִׁים, מוֹעֲדִים וְשָׁנִים. 11  אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁהַמַּאֲמַצִּים שֶׁהִשְׁקַעְתִּי בָּכֶם הָיוּ לַשָּׁוְא.‏ 12  אַחִים, אָנָּא מִכֶּם, הֱיוּ כָּמוֹנִי, כִּי גַּם אֲנִי הָיִיתִי כְּמוֹכֶם. לֹא עֲשִׂיתֶם לִי שׁוּם עָוֶל. 13  אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁעֵקֶב מַחֲלָה גּוּפָנִית הָיְתָה לִי לָרִאשׁוֹנָה הַהִזְדַּמְּנוּת לְבַשֵּׂר לָכֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה. 14  וְאַף שֶׁמַּצָּבִי הַגּוּפָנִי הָיָה לָכֶם לְנִסָּיוֹן, לֹא נְהַגְתֶּם בִּי בְּבוּז וְלֹא יְרַקְתֶּם לְהַבָּעַת גֹּעַל, אֶלָּא קִבַּלְתֶּם אוֹתִי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים, כַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. 15  אִם כֵּן, הֵיכָן הָאֹשֶׁר שֶׁהָיָה לָכֶם? אֲנִי מֵעִיד עֲלֵיכֶם שֶׁאִלּוּ יְכָלְתֶּם הֱיִיתֶם עוֹקְרִים אֶת עֵינֵיכֶם וְנוֹתְנִים לִי אוֹתָן. 16  לְפִיכָךְ הַאִם הָפַכְתִּי לָכֶם לְאוֹיֵב מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אֶת הָאֱמֶת? 17  הֵם לְהוּטִים לִמְשֹׁךְ אֶתְכֶם אַחֲרֵיהֶם, אַךְ לֹא מִתּוֹךְ כַּוָּנָה טוֹבָה; הֵם רוֹצִים לְהַרְחִיק אֶתְכֶם מִמֶּנִּי כְּדֵי שֶׁתִּתְאַוּוּ לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם. 18  עִם זֹאת, תָּמִיד טוֹב אִם מִישֶׁהוּ לָהוּט אַחֲרֵיכֶם מִתּוֹךְ כַּוָּנָה טוֹבָה, וְלֹא רַק כַּאֲשֶׁר אֲנִי אִתְּכֶם. 19  יְלָדַי הַיְּקָרִים, שׁוּב נָתוּן אֲנִי בְּחֶבְלֵי לֵדָה בִּגְלַלְכֶם עַד אֲשֶׁר יִתְגַּבֵּשׁ הַמָּשִׁיחַ בְּקִרְבְּכֶם. 20  הַלְוַאי שֶׁיָּכֹלְתִּי לִהְיוֹת אִתְּכֶם עַכְשָׁו וּלְדַבֵּר בְּצוּרָה אַחֶרֶת, כִּי אֲנִי אוֹבֵד עֵצוֹת בְּנוֹגֵעַ אֲלֵיכֶם.‏ 21  אִמְרוּ לִי, אַתֶּם הָרוֹצִים לִהְיוֹת כְּפוּפִים לַתּוֹרָה, הַאֵינְכֶם שׁוֹמְעִים אֶת הַתּוֹרָה? 22  לְדֻגְמָה, כָּתוּב שֶׁלְּאַבְרָהָם הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים, הָאֶחָד מִן הַשִּׁפְחָה וְהַשֵּׁנִי מִן הָאִשָּׁה הַחָפְשִׁיָּה; 23  אַךְ בֶּן הַשִּׁפְחָה נוֹלַד כְּדֶרֶךְ כָּל אָדָם, וְאִלּוּ בֶּן הָאִשָּׁה הַחָפְשִׁיָּה נוֹלַד בִּזְכוּת הַבְטָחָה. 24  דְּבָרִים אֵלֶּה הֵם בִּבְחִינַת מָשָׁל,‏* שֶׁכֵּן נָשִׁים אֵלּוּ מְסַמְּלוֹת שְׁתֵּי בְּרִיתוֹת — הָאַחַת מֵהַר סִינַי, הַיּוֹלֶדֶת לְעַבְדוּת, וְהִיא הָגָר. 25  הָגָר מְסַמֶּלֶת אֶת סִינַי, הַר בַּעֲרָב, וּמַקְבִּילָה לִירוּשָׁלַיִם בַּת זְמַנֵּנוּ, כִּי הִיא בְּעַבְדוּת עִם יְלָדֶיהָ. 26  אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה חָפְשִׁיָּה הִיא, וְהִיא אִמֵּנוּ.‏ 27  הֵן כָּתוּב: ”שִׂמְחִי, אַתְּ הָעֲקָרָה אֲשֶׁר אֵינֵךְ יוֹלֶדֶת, פִּצְחִי בִּקְרִיאוֹת שִׂמְחָה, אַתְּ אֲשֶׁר אֵינֵךְ יוֹדַעַת חֶבְלֵי לֵדָה; כִּי רַבִּים יַלְדֵי הָאִשָּׁה הַשּׁוֹמֵמָה מִיַּלְדֵי בְּעוּלַת הַבַּעַל”.‏* 28  וּבְכֵן, אַחִים, אֲנַחְנוּ יְלָדִים הַשַּׁיָּכִים לַהַבְטָחָה כְּפִי שֶׁהָיָה יִצְחָק. 29  אַךְ כְּשֵׁם שֶׁזֶּה אֲשֶׁר נוֹלַד בְּדֶרֶךְ הַבָּשָׂר רָדַף אָז אֶת זֶה אֲשֶׁר נוֹלַד בְּדֶרֶךְ הָרוּחַ, כָּךְ גַּם עַכְשָׁו. 30  מִכָּל מָקוֹם, מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב? ”גָּרֵשׁ אֶת הַשִּׁפְחָה וְאֶת בְּנָהּ, כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הַשִּׁפְחָה עִם בֶּן הָאִשָּׁה הַחָפְשִׁיָּה”.‏* 31  אִם כֵּן, אַחִים, אֵינֶנּוּ יַלְדֵי הַשִּׁפְחָה אֶלָּא יַלְדֵי הָאִשָּׁה הַחָפְשִׁיָּה.‏

הערות שוליים

או, ”דברים אלה מהווים דרמה סמלית”.‏
ישע נ”ד:1‏.‏
בר כ”א:10‏.‏