עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

גלטים 2‏‏:1‏‏-21

ב  כַּעֲבֹר אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָלִיתִי שׁוּב לִירוּשָׁלַיִם עִם בַּר־נַבָּא וְלָקַחְתִּי אִתִּי גַּם אֶת טִיטוֹס.  עָלִיתִי בְּעִקְבוֹת הִתְגַּלּוּת שֶׁקִּבַּלְתִּי, וְהִצַּגְתִּי בִּפְנֵיהֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה שֶׁאֲנִי מְבַשֵּׂר בְּקֶרֶב הַגּוֹיִים. עִם זֹאת, הַדָּבָר נַעֲשָׂה בִּפְרָטִיּוּת בִּפְנֵי הַבּוֹלְטִים מִבֵּינֵיהֶם, וְזֹאת כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁאֵינֶנִּי רָץ לַשָּׁוְא וְשֶׁגַּם לִפְנֵי כֵן לֹא רַצְתִּי לַשָּׁוְא.  עַל כָּל פָּנִים, אֲפִלּוּ טִיטוֹס שֶׁהָיָה אִתִּי לֹא אֻלַּץ לְהִמּוֹל, לַמְרוֹת הֱיוֹתוֹ יְוָנִי.  אַךְ עִנְיָן זֶה עָלָה לְדִיּוּן בִּגְלַל אֲחֵי הַשֶּׁקֶר אֲשֶׁר נִכְנְסוּ בַּחֲשַׁאי וְהִתְגַּנְּבוּ כְּדֵי לִבְלשׁ אַחֲרֵי הַחֵרוּת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כְּמִי שֶׁמְּאֻחָדִים עִם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, בְּמַטָּרָה לְשַׁעְבֵּד אוֹתָנוּ כָּלִיל;  לְאֵלֶּה לֹא וִתַּרְנוּ וְלֹא נִכְנַעְנוּ אַף לֹא לְרֶגַע, כְּדֵי שֶׁאֱמֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה תִּשָּׁאֵר אִתְּכֶם.  אוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאֵלֶּה שֶׁנֶּחְשְׁבוּ לְנִכְבָּדִים — בְּעֵינַי אֵין זֶה מְשַׁנֶּה אֵיזֶה מִין אֲנָשִׁים הָיוּ הֵם, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים אֵינוֹ בּוֹחֵן אֶת הָאָדָם עַל־פִּי מַרְאֵה עֵינַיִם — אוֹתָם אֲנָשִׁים בּוֹלְטִים לֹא מָסְרוּ לִי שׁוּם דָּבָר חָדָשׁ.  אַדְרַבָּה, כְּשֶׁהֵם רָאוּ שֶׁהֻפְקְדָה בְּיָדִי הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה לָעֲרֵלִים, כְּשֵׁם שֶׁבִּידֵי פֶּטְרוֹס הֻפְקְדָה הַבְּשׂוֹרָה לַנִּמּוֹלִים  (שֶׁכֵּן זֶה אֲשֶׁר נָתַן לְפֶּטְרוֹס אֶת הַכּוֹחַ לְשָׁרֵת כְּשָׁלִיחַ לְמַעַן הַנִּמּוֹלִים נָתַן גַּם לִי כּוֹחַ לְשָׁרֵת לְמַעַן הַגּוֹיִים),  וְכַאֲשֶׁר יַעֲקֹב, כֵּיפָא וְיוֹחָנָן, שֶׁנֶּחְשְׁבוּ לְעַמּוּדֵי תָּוֶךְ, הִכִּירוּ בַּחֶסֶד שֶׁנִּתַּן לִי, הֵם הוֹשִׁיטוּ לְבַר־נַבָּא וְלִי אֶת יַד יְמִינָם לְאוֹת שֻׁתָּפוּת, כְּדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ אֶל הַגּוֹיִים וְהֵם אֶל הַנִּמּוֹלִים. 10  הֵם רַק בִּקְּשׁוּ שֶׁנִּזְכֹּר אֶת הָעֲנִיִּים, וְאֶת זֶה הִשְׁתַּדַּלְתִּי לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְאוֹדִי. 11  עִם זֹאת, כַּאֲשֶׁר בָּא כֵּיפָא לְאַנְטִיּוֹכְיָה, הִתְיַצַּבְתִּי מוּלוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים מִשּׁוּם שֶׁפָּעַל בְּצוּרָה מֻטְעֵית. 12  לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מֵאֵת יַעֲקֹב, הוּא נָהַג לֶאֱכֹל עִם הַגּוֹיִים; אַךְ בְּבוֹאָם חָדַל מִכָּךְ וּפָרַשׁ מֵהֶם כִּי פָּחַד מִן הַנִּמּוֹלִים. 13  גַּם שְׁאַר הַיְּהוּדִים הֶעֱמִידוּ פָּנִים כָּמוֹהוּ, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֲפִלּוּ בַּר־נַבָּא נִגְרַר אַחֲרֵיהֶם בְּהַעֲמָדַת פָּנִים זוֹ. 14  כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁהֵם אֵינָם מִתְהַלְּכִים לְפִי אֱמֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, אָמַרְתִּי לְכֵּיפָא לִפְנֵי כֻּלָּם: ”אִם אַתָּה, אַף שֶׁיְּהוּדִי אַתָּה, חַי כְּמוֹ הַגּוֹיִים וְלֹא כְּמוֹ הַיְּהוּדִים, אֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לְאַלֵּץ אֶת הַגּוֹיִים לִחְיוֹת לְפִי מִנְהֲגֵי הַיְּהוּדִים?” 15  אֲנַחְנוּ, בְּתוֹר יְהוּדִים מִלֵּדָה וְלֹא חוֹטְאִים מִקֶּרֶב הַגּוֹיִים, 16  יוֹדְעִים שֶׁאָדָם נֶחְשָׁב לְצַדִּיק לֹא בִּזְכוּת מַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה, אֶלָּא רַק בִּזְכוּת אֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. לָכֵן הֶאֱמַנּוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, כְּדֵי שֶׁנֵּחָשֵׁב לְצַדִּיקִים בִּזְכוּת אֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ וְלֹא בִּזְכוּת מַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה, כִּי אִישׁ לֹא יֵחָשֵׁב לְצַדִּיק בִּזְכוּת מַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה. 17  וְאִם בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ מְנַסִּים לְהֵחָשֵׁב לְצַדִּיקִים בְּאֶמְצָעוּת הַמָּשִׁיחַ אָנוּ נֶחְשָׁבִים לְחוֹטְאִים, הַאִם הַמָּשִׁיחַ בְּעֶצֶם מְשָׁרֵת אֶת הַחֵטְא? וַדַּאי שֶׁלֹּא! 18  הֲרֵי אִם אֲנִי בּוֹנֶה שׁוּב אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁהָרַסְתִּי, אֲנִי מַרְאֶה בָּזֹאת שֶׁאֲנִי עוֹבֵר עַל הַתּוֹרָה. 19  הֵן בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה מַתִּי בַּאֲשֶׁר לַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁאֶחְיֶה לְמַעַן אֱלֹהִים. 20  אֲנִי כָּעֵת מוּקָע בְּיַחַד עִם הַמָּשִׁיחַ. וְלֹא עוֹד אֲנִי חַי, אֶלָּא הַמָּשִׁיחַ הוּא זֶה שֶׁחַי בִּי. אֶת הַחַיִּים שֶׁאֲנִי חַי כָּעֵת בַּבָּשָׂר אֲנִי חַי בְּהֶתְאֵם לָאֱמוּנָה בְּבֶן אֱלֹהִים, אֲשֶׁר אָהַב אוֹתִי וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ בַּעֲדִי. 21  אֵינֶנִּי דּוֹחֶה אֶת חֶסֶד אֱלֹהִים; שֶׁכֵּן אִם הַצְּדָקָה בָּאָה בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה, אֲזַי הַמָּשִׁיחַ מֵת לְחִנָּם.

הערות שוליים