עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה  |  דצמבר 2015

 קוראים שואלים...‏

מה פסול במנהגי חג המולד?‏

מה פסול במנהגי חג המולד?‏

חג המולד הוא חג נוצרי מסורתי הנחוג זה דורי דורות לכבוד הולדת ישוע. אולם יש התוהים כיצד נקשרו מנהגי החג להולדתו של ישוע.‏

ראשית, מה לגבי דמותו האגדית של סנטה קלאוס? הדמות המודרנית של זקן חביב סמוק לחיים, בעל זקן לבן וחליפה אדומה הופיעה לראשונה ב־1931 בקמפיין פרסום מוצלח שהפיקה חברת משקאות בצפון אמריקה לכבוד חג המולד. בשנות ה־50 בברזיל היו שניסו להחליף את סנטה קלאוס בדמות אגדית מקומית — הסבא האינדיאני. מה הייתה התוצאה? סנטה קלאוס גבר לא רק על הסבא האינדיאני, אלא גם ”על התינוק ישוע, והפך לסמל הרשמי של חגיגות ה־25 בדצמבר”, אומר פרופסור קרלוס א. פנטינאטי. אך האם אגדות על דמויות כמו סנטה קלאוס הן הדבר הפסול היחיד בחג המולד? כדי לענות על כך, עלינו לחזור לימיהם של המשיחיים הקדומים.‏

אנציקלופדיה בריטניקה מסבירה ש”בשתי המאות הראשונות של הדת המשיחית הייתה התנגדות חריפה לציון יום הולדתם של מרטירים, ואפילו של ישוע עצמו”. מדוע? המשיחיים ראו בחגיגת ימי הולדת מנהג פגאני שיש להימנע ממנו מכל וכול. למעשה, תאריך הולדתו של ישוע אינו מוזכר בשום מקום במקרא.‏

חרף העמדה שנקטו המשיחיים הקדומים נגד חגיגת ימי הולדת, ייסדה הכנסייה הקתולית במאה הרביעית לספירה את חג המולד. הכנסייה רצתה לחזק את מעמדה ולהסיר את אחד המכשולים העיקריים שעמדו בדרכה — הפופולאריות של הדתות הרומיות הפגאניות ושל חגיהן לציון היפוך החורף. מדי שנה, בין 17 בדצמבר ל־1 בינואר, ”מרבית הרומאים ערכו משתים, שיחקו והימרו, התהוללו, יצאו לתהלוכות והשתתפו בחגיגות אחרות לכבוד אליליהם”, נאמר בספר חג המולד באמריקה ‏(Christmas in America) מאת פני ל. רסטאד. ב־25 בדצמבר חגגו הרומאים את יום הולדתה של השמש הבלתי מנוצחת. הכנסייה קבעה שיש לציין את חג המולד במועד זה, וכתוצאה מכך רומאים רבים החלו לחגוג את הולדתו של ישוע במקום את הולדת השמש. כך התאפשר לרומאים ”להמשיך ליהנות מהחגיגות והקישוטים המאפיינים את חגי אמצע החורף”, נאמר בספר הביוגרפיה של סנטה קלאוס ‏(Santa Claus, a Biography) מאת גרי באולר. לאמיתו של דבר, הם ”המשיכו לקיים מסורות ישנות באמצעות חג חדש”.‏

ברור אפוא שחג המולד פסול בראש ובראשונה בשל שורשיו הפגאניים. בספרו המאבק על חג המולד ‏(The Battle for Christmas) מציין סטיבן ניסנבאום שחג המולד ”אינו יותר מאשר חג פגאני באצטלה של משיחיות”. אם כן, חג המולד ממיט חרפה על אלוהים ועל בנו, ישוע המשיח. האם זה עניין של מה בכך? המקרא שואל: ”איזו רֵעות יש בין צדקה לרשעה? או איזו שותפות יש בין אור לחושך?” (‏קורינתים ב’. ו’:14‏) בדומה לגזע עץ שגדל עקום, חג המולד כה מעוות שהוא ”לא יוכל לתקון” (‏קהלת א’:15‏).‏