עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה  |  יולי 2015

 בכוחו של המקרא לשנות חיים

חיי רק הלכו והידרדרו

חיי רק הלכו והידרדרו
  • שנת לידה: 1952

  • ארץ לידה: ארצות הברית

  • עבר: בעל מזג אלים

רקע:‏

גדלתי בלוס אנג’לס, קליפורניה, ארה”ב, במספר שכונות ידועות לשמצה בשל כנופיות הרחוב שלהן וריבוי הסמים. הוריי הביאו לעולם שישה ילדים, ואני הייתי השני מביניהם.‏

אמי גידלה אותנו על־פי האמונה האוונגליסטית. אולם בנעוריי ניהלתי חיים כפולים. בימי ראשון שרתי במקהלת הכנסייה, ובשאר ימות השבוע ביליתי במסיבות, צרכתי סמים וניהלתי אורח חיים מתירני מבחינה מינית.‏

היה לי מזג חם ואלים. השתמשתי בכל דבר כנשק כדי להביס את יריביי. מה שלמדתי בכנסייה לא עזר לי. נהגתי לומר: ”לאדון הנקם — ואני הכלי בידיו!” בסוף שנות ה־60 כשהייתי בתיכון הושפעתי מהפנתרים השחורים, תנועה פוליטית שפעלה נגד פגיעה בזכויות האזרח בשיטות לוחמניות. הצטרפתי לאגודת תלמידים לקידום זכויות האזרח. במספר מקרים ערכנו הפגנות שהביאו להשבתת הלימודים בבית־הספר לזמן מה.‏

אולם פעולות המחאה לא סיפקו את יצר האלימות שלי. לכן התחלתי לבצע פשעי שנאה. לדוגמה, לפעמים אני וחבריי צפינו בסרטים המתארים את הסבל שחוו העבדים האפריקנים בארצות הברית. היחס הלא־הוגן שהם קיבלו עורר בנו זעם, וכתוצאה מכך תקפנו צעירים לבנים באולם הקולנוע. לאחר מכן הלכנו לשכונות של לבנים וחיפשנו עוד אנשים להרביץ להם.‏

כשהייתי בשנות העשרה המאוחרות לחיי, אחיי ואני כבר היינו פושעים אלימים מוכרים ולא אחת הסתבכנו עם הרשויות. אחד מאחיי הקטנים היה חבר בכנופיה ידועה לשמצה, ונהגתי לבלות בחברתם. חיי רק הלכו והידרדרו.‏

כיצד שינה המקרא את חיי:‏

הוריו של אחד מחבריי היו עדי־יהוה. הם הזמינו אותי לאסיפות הקהילה שלהם, והסכמתי לבוא. כבר בהתחלה שמתי לב עד כמה עדי־יהוה שונים. לכל אחד מהנוכחים היה מקרא, והם השתמשו בו במהלך האסיפה. אפילו צעירים נתנו נאומים בתוכנית. כשלמדתי שלאלוהים יש שם, יהוה, וכששמעתי את חברי הקהילה הוגים אותו, התרשמתי מכך עמוקות (‏תהלים  פ”ג:19‏). הקהילה הייתה מורכבת מלאומים רבים, אך היה ברור שאין שם פילוגים על רקע הבדלי גזע.‏

בהתחלה לא רציתי ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה, אבל אהבתי ללכת לאסיפות שלהם. ערב אחד, בזמן שהייתי באסיפה של עדי־יהוה, כמה מחבריי הלכו להופעה. שם הם הכו נער למוות כי הוא לא הסכים לתת להם את מעיל העור שלו. למחרת הם התרברבו במעשה הרצח. גם בזמן שעמדו למשפט, הם התייחסו בקלות ראש לעבירה שביצעו. על רובם נגזר מאסר עולם. כל כך שמחתי שלא הייתי אתם באותו הלילה. החלטתי לשנות את חיי ולהתחיל ללמוד את המקרא‏.‏

מאחר שנחשפתי לכל כך הרבה גזענות, נדהמתי ממה שראיתי אצל עדי־יהוה. לדוגמה, במקרה אחד כשעד־יהוה לבן היה צריך לנסוע לחוץ לארץ, הוא השאיר את ילדיו בהשגחתה של משפחה שחורה. במקרה אחר משפחה לבנה פתחה את ביתה בפני בחור שחור שנזקק למקום מגורים. השתכנעתי שדבריו של ישוע ביוחנן י”ג:35 נכונים לגבי עדי־יהוה: ”בזאת יֵדעו הכול שתלמידיי אתם, אם תהיה אהבה ביניכם”. הבנתי שמצאתי אגודת אחים אמיתית.‏

במהלך לימוד המקרא הבנתי שעליי לשנות לגמרי את צורת החשיבה שלי — לא רק לנהוג בדרכי שלום, אלא גם להיות משוכנע שזו דרך החיים הטובה ביותר (‏רומים י”ב:2‏). התקדמתי בהדרגה, ובינואר 1974 נטבלתי כאחד מעדי־יהוה.‏

הבנתי שעליי לשנות לגמרי את צורת החשיבה שלי — לא רק לנהוג בדרכי שלום, אלא גם להיות משוכנע שזו דרך החיים הטובה ביותר

אולם גם לאחר טבילתי הייתי צריך להמשיך ללמוד איך לשלוט במזג שלי. לדוגמה, פעם אחת כשעברתי מבית לבית במסגרת פעילותנו להוראת המקרא, מישהו גנב את הרדיו מהרכב שלי. התחלתי לרדוף אחריו, וכשהתקרבתי אליו הוא השליך את הרדיו ונמלט. כשסיפרתי לאחרים איך הצלחתי להשיג חזרה את הרדיו, אחד מזקני־הקהילה שאל אותי: ”סטיבן, מה היית עושה אם היית תופס אותו?” זו הייתה שאלה מעוררת מחשבה שהניעה אותי להמשיך להתאמץ כדי להיות אדם שוחר שלום.‏

באוקטובר 1974 החלטתי להגביר את השתתפותי בפעילות הוראת המקרא ולהקדיש לכך 100 שעות מדי חודש. בהמשך נפלה בחלקי הזכות להתנדב במשרדים הראשיים של עדי־יהוה בברוקלין, ניו יורק. ב־1978 חזרתי ללוס אנג’לס כדי לטפל באמי החולה. שנתיים לאחר מכן נישאתי לארונדה. אשתי היקרה תמכה בי מאוד ועזרה לי לטפל באמי עד מותה. לימים ארונדה ואני הוזמנו לגלעד — בית־ספר למקרא מייסודה של חברת המצפה — ונשלחנו לפנמה, שם אנו משרתים כשליחים עד היום.‏

מאז טבילתי התמודדתי עם מספר מצבים שהיו עלולים לגרום לי לאבד שליטה. אך למדתי להתרחק מאנשים שמנסים להתגרות בי ולנטרל מצבים טעונים בדרכים אחרות. אנשים רבים, וביניהם אשתי, שיבחו אותי על הדרך שבה התמודדתי עם המצבים האלה. אפילו אני הופתעתי מעצמי! אני לא זוקף לזכותי את השינויים שעשיתי באישיות שלי. אני מאמין שהם מהווים הוכחה לכוחו של המקרא לחולל שינויים מהפכניים בחיי האדם (‏עברים ד’:12‏).‏

התועלת שצמחה לי מהשינוי:‏

בזכות המקרא יש לחיי מטרה ולמדתי להיות אדם אוהב שלום. אני כבר לא מכה אנשים, אלא עוזר להם למצוא מרפא רוחני. אפילו נתתי שיעורי מקרא לאחד מאויביי לשעבר מתקופת התיכון. לאחר טבילתו גרנו יחד לזמן מה, ועד היום אנחנו חברים קרובים. עד כה אשתי ואני עזרנו ליותר מ־80 אנשים ללמוד את המקרא ולהפוך לעדי־יהוה.‏

מעומק לבי אני אסיר תודה ליהוה על כך שנתן לי חיים מאושרים ומלאי משמעות ועל כך שאני חלק מאגודת אחים אמיתית.‏

למד עוד

תשובות לשאלות מקראיות

מהי משמעות החיים?‏

האם אי פעם תהית, ’מהי מטרת החיים?’ ראה כיצד משיב המקרא על שאלה זו.‏