עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה  |  אפריל 2015

 שיחה בנושא מקראי

מדוע חשוב לציין את מותו של ישוע?‏

מדוע חשוב לציין את מותו של ישוע?‏

להלן דוגמה לשיחה שעדי־יהוה מנהלים עם אנשים שהם פוגשים מבית לבית. נדמיין לרגע שעדת־יהוה ששמה מאיה מגיעה לביתה של שירלי.‏

‏”התמידו לעשות זאת לזכרי”‏

מאיה: הי שירלי. שמחתי לראות אותך שבוע שעבר בערב הזיכרון למותו של ישוע.‏ * איך התרשמת מהאירוע?‏

שירלי: התרשמתי לטובה, אבל אני חייבת להודות שלא הבנתי את כל מה ששמעתי בנאום. אני יודעת שהרבה אנשים חוגגים את חג המולד כדי לציין את יום הולדתו של ישוע, ואת חג הפסחא לזכר התחייה שלו, אבל אף פעם לא שמעתי על טקס זיכרון למותו.‏

מאיה: את צודקת, הרבה אנשים בעולם חוגגים את חג המולד ואת הפסחא. אבל עדי־יהוה מאמינים שחשוב לציין את מותו של ישוע המשיח. אם יש לך כמה דקות, אשמח להסביר לך למה.‏

שירלי: כן, יש לי כמה דקות.‏

מאיה: הסיבה העיקרית שעדי־יהוה מציינים את מותו של ישוע היא כי הוא הורה לתלמידיו לעשות זאת. בואי נראה מה קרה בלילה האחרון לחייו עלי אדמות. האם את זוכרת שהוא ערך סעודה מיוחדת עם תלמידיו הנאמנים?‏

שירלי: את מתכוונת לסעודה האחרונה?‏

מאיה: כן. היא נקראת גם סעודת האדון. בזמן הסעודה הזאת ישוע נתן לתלמידיו הנחיות ברורות. תוכלי לקרוא בבקשה את מה שהוא אמר בלוקס כ”ב:19‏?‏

שירלי: בסדר. ”לאחר מכן לקח לחם, הודה לאלוהים, בצע אותו ואז נתן להם באמרו: ’הלחם הזה מסמל את גופי, אשר יינתן למענכם. התמידו לעשות זאת לזכרי’”.‏

מאיה: תודה. שימי לב להנחיה שנתן ישוע במשפט האחרון בפסוק: ”התמידו לעשות זאת לזכרי”. ובמשפט הקודם הוא הבהיר מדוע עליהם לזכור אותו. הוא אמר שהוא עומד לתת את חייו למען תלמידיו. ישוע התייחס לנקודה הזו גם במתי כ’:28‏. כתוב שם: ”בן האדם לא בא כדי שישרתו אותו, אלא כדי לשרת ולתת את נפשו כופר בעד רבים”. זו הסיבה שעדי־יהוה מציינים כל שנה את יום מותו של ישוע. אנו עושים זאת לזכר קורבן הכופר שלו. תודות למותו כל עושי רצון אלוהים יכולים לזכות בחיים.‏

מדוע התעורר הצורך בקורבן כופר?‏

שירלי: שמעתי שאומרים שישוע מת כדי לתת לנו חיים. אבל למען האמת, אף פעם לא ממש הבנתי למה הכוונה.‏

מאיה: את לא היחידה. קורבן הכופר של ישוע הוא נושא עמוק מאוד. אבל הוא גם אחד הנושאים הכי מרתקים בדבר־אלוהים. דרך אגב, איך את מבחינת זמן?‏

 שירלי: יש לי עוד כמה דקות.‏

מאיה: מצוין. לא מזמן קראתי על הנושא, ואם תרצי אני יכולה לספר על כך בקצרה.‏

שירלי: אוקי.‏

מאיה: כדי להבין את נושא הכופר, קודם כול צריך להבין איזו בעיה נוצרה בשל חטאם של אדם וחוה בגן עדן. הכתוב ברומים ו’:23 יכול לעזור לנו להבין את חומרת העניין. בואי נראה יחד מה אומר הפסוק. תוכלי לקרוא בבקשה?‏

שירלי: אין בעיה. כתוב: ”השכר שמשלם החטא הוא מוות, אך המתנה שמעניק אלוהים היא חיי עולם באמצעות המשיח ישוע אדוננו”.‏

מאיה: תודה. בואי ננתח את המילים האלה. שימי לב לתחילת הפסוק: ”השכר שמשלם החטא הוא מוות”. זה כלל בסיסי שקבע אלוהים בתחילת ההיסטוריה האנושית: השכר, או העונש, על חטא הוא מוות. כמובן, בהתחלה לא היה חטא בעולם. אדם וחוה נבראו מושלמים, וכל ילדיהם היו אמורים להיוולד מושלמים. איש מהם לא היה אמור למות. בפני אדם וחוה וכל צאצאיהם הייתה פתוחה האפשרות לחיות באושר לנצח. אבל אנחנו יודעים שזה לא מה שקרה, נכון?‏

שירלי: לא. אדם וחוה אכלו מהפרי האסור.‏

מאיה: נכון מאוד. כשהם בחרו לאכול מהפרי, הם המרו את פי אלוהים וחטאו. בשל כך הם איבדו את השלמות והפכו לחוטאים. הבחירה הזאת הביאה השלכות מרות לא רק עליהם אלא על כל צאצאיהם.‏

שירלי: לא ממש הבנתי את הנקודה.‏

מאיה: יש דוגמה שיכולה לעזור לך להבין את הרעיון. את אוהבת לאפות?‏

שירלי: כן, אני מאוד אוהבת לאפות.‏

מאיה: אז נגיד שקנית תבנית אפייה חדשה. אבל לפני שהספקת להשתמש בה, היא נפלה ונוצר בה שקע גדול. מה יקרה לכל הלחמים שתאפי בתבנית הזאת? האם גם להם יהיה שקע?‏

שירלי: כן, בטח.‏

מאיה: בדומה לכך, כשאדם וחוה בחרו להפר את צו אלוהים, נוצר בהם מעין ”שקע”, או דופי, כתוצאה מהחטא והאי־שלמות. ומכיוון שהם הפכו לחוטאים לפני שהביאו ילדים לעולם, כל הצאצאים שלהם נולדו עם אותו דופי. כולם נולדו חוטאים. המילה ”חטא” במקרא לא מצביעה רק על מעשה פסול, אלא גם על המצב שנולדנו בו, הירושה שקיבלנו מהורינו הראשונים. כאשר אדם וחוה חטאו, הם גזרו על כל צאצאיהם, ואנחנו בתוכם, אי־שלמות וחטא המובילים למוות. משום כך למרות שאת ואני לא עשינו שום דבר רע — בעצם אפילו עוד לא נולדנו — גם אנחנו וילדינו קיבלנו את אותה ירושה עגומה. בדיוק כמו שקראנו ברומים ו’:23‏, העונש על החטא הוא מוות.‏

שירלי: זה לא נראה לי הוגן. למה כל בני האדם צריכים לסבול בגלל החטא של אדם וחוה?‏

מאיה: את צודקת, במבט ראשון זה יכול להיראות לא הוגן. אבל הסיפור לא מסתיים כאן. בהתאם למידות הצדק המושלמות שלו אלוהים גזר עונש מוות על אדם וחוה, אבל הוא לא השאיר אותנו, הצאצאים שלהם, ללא תקווה. הוא מצא דרך לחלץ אותנו מהמצב הקשה הזה. כאן נכנס לתמונה קורבן הכופר של ישוע. נחזור שוב לרומים ו’:23‏. אחרי שהפסוק מסביר ש”השכר שמשלם החטא הוא מוות”, כתוב: ”אך המתנה שמעניק אלוהים היא חיי עולם באמצעות המשיח ישוע אדוננו”. בזכות מותו של ישוע נפתחת בפנינו האפשרות להשתחרר מהחטא והמוות.‏ *

 קורבן הכופר — מתנתו הגדולה ביותר של אלוהים

מאיה: יש עוד פרט בפסוק הזה שהייתי רוצה להדגיש.‏

שירלי: איזה פרט?‏

מאיה: שימי לב שבפסוק כתוב: ”המתנה שמעניק אלוהים היא חיי עולם באמצעות המשיח ישוע אדוננו”. אבל אם ישוע הוא זה שסבל ומת בשבילנו, למה כתוב שקורבן הכופר הוא ”המתנה שמעניק אלוהים”? למה לא כתוב ”המתנה שמעניק ישוע”?‏ *

שירלי: אני לא יודעת.‏

מאיה: אלוהים ברא את אדם וחוה, והמרד שלהם בגן עדן היה מופנה נגדו. ודאי כאב לו מאוד לראות כיצד שני ילדיו הארציים הראשונים יוצאים נגדו. אבל יהוה מייד מצא פתרון לבעיה.‏ * הוא קבע שאחד מבניו הרוחניים יבוא לכדור הארץ, יחיה כאדם מושלם ולבסוף ייתן את חייו כקורבן כופר. לכן אפשר להגיד שכל הסידור של קורבן הכופר הוא מתנה מאלוהים. ויש עוד סיבה לראות בכופר מתנה מאבינו שבשמיים. האם חשבת פעם איך הרגיש אלוהים בזמן הוצאתו להורג של ישוע?‏

שירלי: האמת, לא ממש.‏

מאיה: אני רואה פה כמה צעצועים. בטח יש לך ילדים, נכון?‏

שירלי: כן. יש לי שניים — בן ובת.‏

מאיה: בתור אימא, תנסי לדמיין איך יהוה אלוהים, אביו השמימי של ישוע, הרגיש ביום מותו. איך הוא הרגיש כשהתבונן מהשמיים בבנו אהובו וראה איך עוצרים אותו, לועגים לו ומכים אותו? ואיך הוא הרגיש כשראה שממסמרים את בנו לעמוד הוקעה כדי שימות מוות איטי ומייסר?‏

שירלי: בטח היה לו מאוד קשה לראות את זה. אף פעם לא חשבתי על זה.‏

מאיה: כמובן, אנחנו לא יכולים לדעת איך בדיוק אלוהים הרגיש באותו היום. אבל אנחנו כן יודעים שיש לו רגשות, ואנחנו גם יודעים למה הוא הרשה שכל זה יקרה. זה מוסבר בצורה יפה בפסוק מוכר במקרא — יוחנן ג’:16‏. את יכולה לקרוא בבקשה?‏

שירלי: בסדר. ”כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו, למען לא יאבד כל המגלה אמונה בו, אלא ינחל חיי עולם”.‏

קורבן הכופר הוא ביטוי האהבה הגדול ביותר בכל הזמנים

מאיה: תודה. שימי לב מה כתוב בתחילת הפסוק. ”כה אהב אלוהים את העולם”. זו הנקודה העיקרית — אהבה. אהבתו של אלוהים הניעה אותו לשלוח את בנו לכדור הארץ כדי שייתן את חייו למעננו. אין ספק שקורבן הכופר הוא ביטוי האהבה הגדול ביותר בכל הזמנים. וזה מה שחשוב לעדי־יהוה לזכור כשהם מציינים מדי שנה את מותו של ישוע. ההסבר הזה עוזר לך להבין למה אנחנו מקיימים את ערב הזיכרון?‏

שירלי: כן. תודה רבה שבאת אליי והסברת לי את הנושא.‏

האם יש נושא מקראי מסוים שיש לך שאלות לגביו? האם היית מעוניין לדעת יותר על אמונתם של עדי־יהוה או על מנהגיהם הדתיים? אם כן, אל תהסס לשאול אותם. עדי־יהוה ישמחו לשוחח אתך על נושאים אלה.‏

^ ס' 5 עדי־יהוה מקיימים אחת לשנה אסיפה לזכר מותו של ישוע כקורבן כופר. השנה יחול האירוע ביום שישי ה־3 באפריל.‏

^ ס' 32 באחד המאמרים הבאים שיתפרסם במדור זה יוסבר כיצד קורבן הכופר של ישוע יכול להושיע אותנו מהחטא, ומה עלינו לעשות כדי שקורבן הכופר יועיל לנו.‏

^ ס' 36 על־פי המקרא, אלוהים וישוע הם ישויות נפרדות. למידע נוסף ראה פרק 4 בספר מה באמת מלמד המקרא?‏ יצא לאור מטעם עדי־יהוה.

^ ס' 38 ראה בראשית ג’:15‏.‏