עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה  |  מרס 2015

מתנות הולמות למלך

מתנות הולמות למלך

‏”אסטרולוגים מן המזרח... פתחו את צרורותיהם והגישו לו מתנות: זהב, לבונה ומור” (‏מתי ב’:1,‏ 11‏).‏

איזו מתנה היית מעניק לאדם רם מעלה? בימי המקרא חלק מהתבלינים והבשמים היו יקרים כמו זהב ונחשבו למתנות הולמות למלך. לכן מבין המתנות שהביאו האסטרולוגים ל”מלך היהודים” היו שני סוגי בושם (‏מתי ב’:1, 2,‏ 11‏).‏

שמן צרי

במקרא גם מסופר שכאשר ביקרה מלכת שבא את שלמה המלך‏, היא נתנה ”למלך מאה ועשרים כיכר זהב, ובשמים * לרוב מאוד, ואבן יקרה; ולא היה כבושם ההוא אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה” (‏דברי הימים ב’. ט’:9‏). מספר מלכים גם שלחו בשמים לשלמה המלך כמחווה של רצון טוב (‏דברי הימים ב’. ט’:23, 24‏).‏

מדוע צמחי תבלין ובושם והחומרים שהופקו מהם היו כה יקרים בימי המקרא? מפני שהם מילאו תפקיד חשוב בתחומים רבים, כגון טיפוח היופי, פולחן דתי והכנת המת לקבורה. (ראה התיבה ”‏ שימוש בצמחי תבלין ובושם בימי המקרא‏”.) מלבד הביקוש הרב שהיה להם, התבלינים והבשמים היו יקרים גם בשל עלויות ההובלה והשיווק.‏

חציית מדבר ערב

קציעה

בתקופת המקרא גדלו מספר צמחי תבלין ובושם בעמק הירדן. אולם תבלינים ובשמים מסוימים יובאו מארצות אחרות. המקרא מזכיר תבלינים ובשמים רבים, ומבין המוכרים שבהם נמנים: כרכום (זעפרן), אהלות, צְרי, קינמון, לבונה ומור. כמו כן, במקרא מוזכרים תבלינים שנהוג היה להוסיף למאכלים, למשל כמון, מנתה ושמיר.‏

מה היה מקורם של התבלינים והבשמים הייחודיים הללו? אהלות, קציעה (קידה) וקינמון הגיעו מהאזורים שבהם שוכנות כיום סין, הודו וסרי לנקה. שרפי המור והלבונה הופקו מעצים ושיחים שגדלו באזורים מדבריים מדרום ערב ועד סומליה שבאפריקה. בושם הנרד הופק בהודו מצמח המצוי אך ורק בהרי ההימלאיה.‏

זעפרן

תבלינים ובשמים רבים היו צריכים לחצות את ערב בדרכם לארץ ישראל. זוהי אחת הסיבות לכך שבמהלך האלף השני והראשון לפה”ס היה לערב ”מונופול בלעדי על הובלת סחורות בין המזרח למערב”, מסביר ספר התבלינים והבשמים ‏(The Book of Spices). עיירות, מבצרים ופונדקי דרכים מימי קדם שנמצאו בנגב מתווים את נתיבי המסחר בתבלינים ובשמים. לדברי המרכז למורשת עולמית של אונסק”ו, השרידים הללו גם ”ממחישים עד כמה רווחי היה המסחר... מדרום ערב לאזור הים התיכון”.‏

‏”הם נמכרו בכמויות קטנות ובמחיר מופקע, ותמיד היה להם ביקוש. לפיכך תבלינים ובשמים היו מוצרים מסחריים נחשקים במיוחד” (‏ספר התבלינים והבשמים‏)‏

 שיירות עמוסות תבלינים ובשמים נדדו דרך קבע מרחק של כ־1,800 קילומטר לרוחבה של ערב (‏איוב ו’:19‏). המקרא מזכיר שיירה של סוחרים ישמעאלים שהובילו מאזור גלעד למצרים שרפים ובשמים, כגון ”נכואת וצרי ולוט” (‏בראשית ל”ז:25‏). בניו של יעקב מכרו את אחיהם לעבדות לאותם סוחרים.‏

‏”הסוד המסחרי השמור ביותר בכל הזמנים”‏

שמיר

במשך מאות שנים חלשו סוחרים ערבים על רוב המסחר בתבלינים ובשמים. הם הפכו לספקים הבלעדיים של התבלינים שיובאו מאסיה, כמו הקציעה והקינמון. כדי למנוע מתושבי ארצות הים התיכון לקשור קשרי מסחר ישירים עם המזרח, הפיצו הסוחרים הערבים סיפורי אגדות על הסכנות הכרוכות בהשגת התבלינים. מקורם האמיתי של התבלינים היה ”ככל הנראה הסוד המסחרי השמור ביותר בכל הזמנים”, מציין ספר התבלינים והבשמים.‏

כמון

אילו סיפורים בדו הסוחרים? הרודוטוס, היסטוריון יווני מן המאה החמישית לפה”ס, כתב שהם הפיצו סיפורים על עופות אימתניים הבונים קנים מקליפות קינמון על גבי צוקים תלולים. הוא ציין שעל מנת להשיג את התבלין הנחשק, הניחו מחפשי הקינמון נתחי בשר גדולים למרגלות הצוק. העופות הרעבתניים נשאו לקניהם כמות כה רבה של בשר עד שהקנים התמוטטו ונפלו ארצה. כך ניתן היה לאסוף במהירות את קליפות הקינמון ולמכור אותן לסוחרים. סיפורי המעשיות הללו נפוצו לכל עבר,  ובשל ”הסכנות שיוחסו לאיסוף [הקינמון], הוא נמכר במחיר מופקע”, מסביר ספר התבלינים והבשמים.‏

מנתה

בסופו של דבר נחשף סודם של הסוחרים הערבים, והם איבדו את המונופול על המסחר בתבלינים ובשמים. במאה הראשונה לפה”ס כבר הפכה אלכסנדריה שבמצרים לעיר נמל גדולה ולמרכז סחר בתבלינים ובשמים. לאחר שהימאים למדו לנצל את רוחות המונסון שבאוקיינוס ההודי, התאפשר לספינות רומיות להפליג להודו מערי נמל במצרים. כתוצאה מכך, חלה עלייה ניכרת ביבוא תבלינים ובשמים יוקרתיים, ומחירם הופחת.‏

כיום צמחי תבלין ובושם כלל אינם משתווים בערכם לזהב, ולא נראה בהם מתנות הולמות למלך. אך מיליונים ברחבי העולם עדיין משתמשים בהם לבישום, לצורכי רפואה וכמובן להוספת טעם וריח למאכלים. למעשה, ניחוחם הנעים של התבלינים והבשמים הופך אותם למצרך מבוקש, כפי שהיו לפני אלפי שנים.‏

קינמון

^ ס' 4 כוונת המילה ”בשמים” במקרא היא שמנים ושרפים ריחניים שהופקו מעצים ושיחים.‏

למד עוד

המקרא — איזה מסר טמון בו?‏

בני ישראל מבקשים להם מלך

כאשר בני ישראל מבקשים להם מלך, יהוה בוחר בשאול. מדוע הדיח יהוה את שאול מתפקידו והמליך את דוד במקומו?‏