עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה  |  מרס 2015

 סיפור חיים

עיניו של חיירו — הדרך שלו לשרת את אלוהים

עיניו של חיירו — הדרך שלו לשרת את אלוהים

האם אתה יכול לדמיין כיצד היו נראים חייך אילו לא הייתה לך שליטה באף איבר בגופך מלבד עיניך? אחי חיירו נמצא במצב הזה, אבל חייו מלאי משמעות. לפני שאסביר מדוע הוא מרגיש שיש טעם לחייו, אספר לכם קצת על ילדותו.‏

חיירו נולד עם שיתוק מוחין מסוג קוודריפלגיה ספסטית.‏ * כתוצאה מכך, אין לו שליטה ברוב איברי גופו. מוחו אינו מסוגל לשלוח מסרים ברורים לשריריו, ולכן גפיו מתעוותות ומתכווצות בצורה לא־רצונית. לעיתים כשחיירו נתקף פרכוסים, הוא פוגע בעצמו. גם אנשים הנמצאים בקרבתו עלולים להיפגע. למרבה הצער, במקרים רבים צריך לקשור את ידיו ורגליו לכיסא הגלגלים שלו כדי למנוע פגיעות כאלה.‏

המעבר הכואב לבגרות

תהליך הגדילה של חיירו היה רצוף כאבים. כשהיה בן שלושה חודשים, הוא לא אחת חווה פרכוסים שגרמו לו לאבד את ההכרה. פעמים רבות הבהילה אותו אמי לבית החולים, כשהיא מחזיקה אותו בין זרועותיה ובטוחה שהוא כבר מת.‏

עם הזמן התעוותו עצמותיו של חיירו בשל ההתכווצויות והפרכוסים. בגיל 16, כתוצאה מפריקת אגן, נזקק אחי לניתוח מקיף בעצמות הירך, מפרקי הירך והאגן. אני עדיין זוכר כיצד הוא זעק מכאבים מדי לילה בתקופת החלמתו.‏

בגלל מוגבלותו הקשה חיירו תלוי לגמרי באחרים וצריך שיעזרו לו לבצע פעולות יומיומיות, כמו לאכול, להתלבש ולהיכנס למיטה. אימא ואבא בדרך כלל עוזרים לו בכך. אף־על־פי שחיירו זקוק לעזרה מתמדת, הורינו תמיד מזכירים לו שחייו אינם תלויים רק בבני אדם, אלא גם באלוהים.‏

מציאת אפיק תקשורת

הורינו הם עדי־יהוה, ומאז שחיירו היה תינוק הם הקריאו לו סיפורים מתוך המקרא. הם תמיד ידעו שחייו של כל אדם משמעותיים יותר כאשר יש לו יחסים קרובים עם אלוהים. הם האמינו שיכולה להיות לחיירו תקווה איתנה ונפלאה לגבי העתיד למרות העובדה שהוא לכוד בגוף שברירי וסובל מפרכוסים תכופים. אך הם לא פעם תהו אם הוא מסוגל להבין את מה שהם מלמדים אותו מתוך המקרא.‏

יום אחד, כשחיירו היה ילד, אבי אמר לו: ”חיירו, בבקשה, תגיד לי משהו!” אחר כך הוא הוסיף: ”אם אתה באמת אוהב אותי, אתה תעשה את זה!” בזמן  שאבא התחנן אליו שיוציא מילה מפיו, דמעות זלגו מעיניו של חיירו. למרות מאמציו לבטא את הרגשות שלו במילים, הוא יכול היה רק להשמיע קולות חרחור. אבא הצטער מאוד על כך שגרם לחיירו לבכות. עם זאת, התגובה של חיירו הצביעה על כך שהוא הבין את דבריו. אך הבעיה הייתה שהוא לא יכול היה לדבר.‏

זמן מה לאחר מכן הבחינו הורינו שחיירו מניע מדי פעם את עיניו במהירות בניסיון לבטא את מחשבותיו ורגשותיו. חיירו היה מתוסכל מכך שלא תמיד הבינו אותו. אך כשהוריי למדו לפענח את תזוזות עיניו ונתנו לו את מבוקשו, הוא חייך חיוך רחב. זו הייתה הדרך שלו לומר תודה.‏

כדי לשפר את התקשורת שלנו עם חיירו, הציעה לנו קלינאית תקשורת להרים את שתי ידינו כשאנו שואלים אותו שאלה של כן או לא. היד הימנית משמעה כן, והשמאלית לא. כדי להביע את רצונו עליו למקד את עיניו ביד הנכונה.‏

ציון דרך בחייו של חיירו

שלוש פעמים בשנה עורכים עדי־יהוה כינוסים גדולים שבהם ניתן לשמוע נאומים מקראיים. חיירו תמיד היה נרגש במהלך הנאום המופנה למועמדים לטבילה. יום אחד, כשהיה בן 16, שאל אותו אבא: ”חיירו, גם אתה רוצה להיטבל?” מייד הוא מיקד את עיניו בנחישות בידו הימנית של אבא כדי להביע את רצונו לנקוט צעד זה. ואז אבא הוסיף: ”הבטחת לאלוהים בתפילה שתשרת אותו לנצח?” חיירו שוב הביט בידו הימנית של אבא. היה ברור שהוא כבר הקדיש את חייו ליהוה.‏

לאחר מספר שיחות על המקרא התברר שחיירו הבין את משמעות הטבילה המשיחית. לכן ב־2004 הוא השיב על השאלה החשובה ביותר שאי פעם נשאל: ”האם הקדשת את חייך לאלוהים ולעשיית רצונו?” כתשובה לשאלה הביט חיירו למעלה — זה היה הסימן המוסכם לומר כן. באותו יום, בהיותו בן 17, הוא נטבל כאחד מעדי־יהוה.‏

עיניו של חיירו ממוקדות בעשיית רצון אלוהים

ב־2011 נפתחה בפני חיירו דרך חדשה לתקשר עם העולם סביבו — מחשב המופעל על־ידי תנועות עיניים. מחשב זה עוקב אחר תנועות אישוניו על מנת להפעיל את האייקונים שעל המסך. מצמוץ לכיוון אחד האייקונים או התבוננות ממושכת בו הם כמו לחיצת עכבר. על המסך מופיעים אייקונים  מיוחדים שהוכנו כדי לעזור לחיירו לתקשר עם הזולת. כאשר הוא מביט באחד מהם וממצמץ, תוכנה מובנית מתרגמת את הטקסט הכתוב לקול אלקטרוני.‏

ככל שחיירו רכש יותר ידע מקראי, גבר רצונו לעזור לאחרים מבחינה רוחנית. במהלך השיעורים המשפחתיים שאנו עורכים מדי שבוע, עיניו לפעמים מדלגות ממני אל המחשב ובחזרה. זו דרכו להזכיר לי שאני צריך לכתוב עבורו תשובות לחלקים בהשתתפות הקהל באסיפות הקהילה.‏

במהלך האסיפה חיירו סורק בסבלנות את האייקונים שעל המסך עד שהוא מגיע לאייקון המתאים. אז כל הנוכחים בקהל שומעים את הקול האלקטרוני הבוקע מן המכשיר. הוא מחייך חיוך רחב בכל פעם שמתאפשר לו לעודד בתשובותיו את חברי הקהילה. אלכס, אחד מחבריו הצעירים של חיירו, מספר: ”תמיד מרשים אותי לשמוע תשובה של חיירו בנושא מקראי”.‏

כדי להשתתף באסיפות ולחלוק את אמונתו עם אחרים, חיירו נעזר במחשב המופעל על־ידי תנועות עיניים ומפיק קול אלקטרוני

עיניו של חיירו מסייעות לו גם לספר לאחרים על אמונתו. הוא עושה זאת בדרכים שונות. למשל, הוא ממקד את מבטו בתמונת אייקון המתארת גן עדן שבו בעלי החיים ואנשים מרקעים שונים חיים יחדיו בשלום, ואז המחשב אומר: ”המקרא מבטיח שכדור הארץ יהפוך לגן עדן שבו לא יהיו עוד מחלות ומוות, ההתגלות כ”א:4‏”. אם האדם מגלה התעניינות, חיירו מפעיל אייקון נוסף ואז נשמעות המילים: ”האם אתה מעוניין ללמוד אתי את המקרא‏?” למרבה ההפתעה, סבא שלנו נענה בחיוב להצעה. זה היה כל כך מרגש לראות איך חיירו וחבר נוסף מהקהילה מלמדים את סבא לאט ובהדרגה. לשמחתנו, סבא נטבל בכינוס האזורי שנערך במדריד באוגוסט 2014.‏

מסירותו של חיירו לאלוהים אינה נעלמת מעיני המורים בבית־ספרו. רוסריו, אחת מקלינאיות התקשורת שלו, אמרה: ”אם הייתי שוקלת להצטרף לדת כלשהי, הייתי מצטרפת לעדי־יהוה. אני רואה איך אמונתו של חיירו מעניקה לחייו תכלית אמיתית למרות מצבו הקשה”.‏

עיניו של חיירו תמיד קורנות כאשר אני מקריא לו את ההבטחה המקראית: ”אז ידלג כאייל פיסח ותרון לשון אילם” (‏ישעיהו ל”ה:6‏). אף שלעיתים הוא מרגיש מדוכדך, הוא אדם שמח מטבעו. וזה מתאפשר אך ורק תודות לכך שחייו סובבים סביב אלוהים ושהוא מוקף בחברים מן הקהילה. שמחת חייו ואמונתו החזקה הן עדות לכך ששירות יהוה מעניק משמעות לחיים חרף נסיבות קשות.‏

^ ס' 5 שיתוק מוחין (CP) הוא מונח כללי המתאר פגיעה מוחית הגורמת לליקוי בכושר התנועה. במקרים רבים המחלה גורמת לפרכוסים, הפרעות אכילה וליקוי בדיבור. שיתוק מוחין מסוג קוודריפלגיה ספסטית הוא החמור ביותר; הוא גורם לנוקשות בארבע הגפיים ולרפיון שרירי הצוואר.‏

למד עוד

‫עורו!‫

מה אומר המקרא על הסבל?‏

האם אלוהים אדיש לסבלנו ולכאבנו?‏