עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה  |  פברואר 2015

 שיחה בנושא מקראי

מדוע כדאי לבחון את המקרא?‏

מדוע כדאי לבחון את המקרא?‏

להלן דוגמה לשיחה שעדי־יהוה מנהלים עם אנשים שהם פוגשים. נדמיין לרגע שעד־יהוה ששמו בועז פוגש אדם ששמו אלי.‏

המקרא — ספר של היסטוריה מדויקת

אלי: תראה, אני לא אדם דתי. אז אני לא חושב שיש לנו הרבה על מה לדבר.‏

בועז: אני מעריך את הכנות שלך. דרך אגב שמי בועז, מה שמך?‏

אלי: אלי.‏

בועז: נעים מאוד.‏

אלי: גם לי.‏

בועז: אפשר לשאול, האם גדלת בבית דתי?‏

אלי: כן, גדלתי בבית דתי. אבל כשעזבתי את הבית ללימודים במכללה, קצת התרחקתי מהדת.‏

בועז: אני מבין. דרך אגב, מה למדת במכללה?‏

אלי: מדעי החברה והיסטוריה. אתה יודע, תמיד אהבתי היסטוריה ורציתי ללמוד יותר לעומק על תולדות האנושות.‏

בועז: היסטוריה היא באמת תחום מרתק. אתה בטח יודע שגם המקרא הוא ספר של היסטוריה. האם יצא לך לחקור אותו במסגרת לימודיך?‏

אלי: לא ממש. אני יודע שזה ספר מעניין, אבל אף פעם לא חשבתי עליו בתור ספר היסטורי.‏

בועז: אתה נראה לי אדם פתוח. אם יש לך כמה דקות, הייתי שמח להראות לך דוגמאות לכך שהמקרא מדויק מבחינה היסטורית.‏

אלי: בסדר, אבל אין לי מקרא.‏

בועז: אין בעיה, אני יכול להראות לך מהמקרא שלי. הדוגמה הראשונה היא מתוך דברי הימים א’ פרק כ”ט, פסוקים 26 ו־27‏. כתוב שם: ”ודויד בן ישי מלך על כל ישראל, והימים אשר מלך על ישראל ארבעים שנה. בחברון מלך שבע שנים, ובירושלים מלך שלושים ושלוש”.‏

אלי: איך בדיוק זה מוכיח שהמקרא מדויק מבחינה היסטורית?‏

בועז: בעבר מבקרי המקרא טענו שדוד המלך מעולם לא היה קיים.‏

אלי: באמת? למה הם פקפקו בכך?‏

בועז: כי כמעט לא היו הוכחות חוץ־מקראיות לכך שדוד באמת היה קיים. אבל בשנת 1993 חשפה משלחת ארכיאולוגים כתובת עתיקה שנחקקה על אבן, ובה מוזכר ”בית דוד”.‏

אלי: מעניין.‏

בועז: ישנה דמות נוספת במקרא שהטילו ספק בקיומה. זהו פונטיוס פילטוס, שהיה נציב בימי ישוע. הוא מוזכר כאן בלוקס פרק ג’, פסוק 1 יחד עם עוד כמה שליטים מתקופתו.‏

אלי: כן, אני רואה. כתוב: ”כאשר היה פונטיוס פילטוס נציב יהודה, והורדוס מושל מחוז הגליל”.‏

 בועז: במשך שנים חלק מהחוקרים הטילו ספק בקיומו של פונטיוס פילטוס. אבל לפני 50 שנה בערך נתגלתה בקיסריה מצבת אבן ששמו חקוק עליה בבירור.‏

אלי: אה, יפה. אף פעם לא שמעתי על התגליות האלה.‏

בועז: אני שמח שיצא לי לחדש לך משהו.‏

אלי: למען האמת, תמיד ראיתי במקרא יצירה ספרותית, אבל אני לא חושב שהוא רלוונטי לימינו. יכול להיות שיש בו פרטים היסטוריים מדויקים, אבל לא נראה לי שיש לו ערך מעשי כיום.‏

המקרא — ספר קדום אך אקטואלי

בועז: הרבה אנשים חושבים כמוך. אבל יש לי השקפה שונה בנושא. אני אסביר למה: הצרכים הבסיסיים שלנו בתור בני אדם לא השתנו לאורך כל ההיסטוריה. לדוגמה, מאז ומעולם האדם היה זקוק למזון, לבגדים ולקורת גג. יש לנו צורך בקשרי חברות, וכל אחד רוצה ליהנות מחיי משפחה מאושרים. ודאי תסכים שהדברים הללו חשובים לכולנו.‏

אלי: בטח.‏

בועז: המקרא יכול לעזור לנו בכל התחומים האלה. אפשר לומר שהוא ספר קדום אך אקטואלי.‏

אלי: למה אתה מתכוון?‏

בועז: אני מתכוון שעקרונות המקרא רלוונטיים כיום בדיוק כפי שהיו בזמן כתיבתם לפני מאות שנים.‏

עקרונות המקרא רלוונטיים כיום בדיוק כפי שהיו בזמן כתיבתם לפני מאות שנים

אלי: אתה יכול לתת לי דוגמה?‏

בועז: למשל, במקרא יש עקרונות שעוזרים לנו לשמור על איזון בענייני כספים, לבנות משפחה מאושרת ולפתח קשרי חברות טובים. המקרא הוא כמו מפה שמדריכה אותנו להצלחה. ודאי תסכים שבימינו לא קל להיות בעל טוב וראש משפחה.‏

אלי: כן, נכון. התחתנתי לפני שנה, ולפעמים אשתי ואני מתקשים ליישב את חילוקי הדעות בינינו.‏

בועז: אני מבין אותך. אבל במקרא יש עצות פשוטות שיכולות לעזור לך. תראה לדוגמה מה כתוב באפסים פרק ה’, פסוק 28‏. אתה יכול לקרוא?‏

אלי: בסדר. ”כך צריכים הבעלים לאהוב את נשיהם, כמו את גופם הם. האוהב את אשתו אוהב את עצמו”.‏

בועז: יפה, תודה. אם הבעל ינסה ליישם את העצה הפשוטה הזו, אתה חושב שזה יעזור לו לשפר את חיי המשפחה שלו?‏

אלי: אני חושב שכן. אבל קל להגיד, קשה לעשות.‏

בועז: נכון, אף אחד לא מושלם. למעשה, יש פסוק אחר במקרא שמעודד אותנו להיות אנשים סבירים.‏ * בכל מערכת יחסים חשוב לגלות איזון ולהיות מוכנים להתפשר. אשתי ואני ראינו מניסיוננו שהמקרא עוזר למצוא את האיזון הזה.‏

אלי: מה שאתה אומר נשמע הגיוני.‏

בועז: לעדי־יהוה יש אתר אינטרנט שמכיל מידע חשוב על נישואין וחיי משפחה. אם יש לך מספר דקות, אני יכול להראות לך משהו מעניין.‏

אלי: למה לא. יש לי כמה דקות.‏

בועז: יופי. כתובת האתר היא www.jw.org והנה דף הבית.‏

אלי: יש פה תמונות יפות.‏

בועז: אלה תמונות של עדי־יהוה שמשוחחים על המקרא עם אנשים במדינות שונות בעולם. והנה כאן יש מדור בנושא ”עצות לזוגות והורים”. אפשר למצוא בו מאמרים קצרים בנושאים שונים. יש נושא שמעניין אותך במיוחד?‏

 אלי: כן, ”‏כיצד לפתור בעיות בנישואין?‏‏” זה נראה לי נושא חשוב.‏

בועז: המאמר שבחרת מדבר על ארבעה צעדים לפתרון בעיות. יש פה סעיף מעניין, אתה יכול לקרוא אותו בבקשה?‏

אלי: אוקי. ”אם תקשורת היא הדם הזורם בעורקי הנישואין, הרי שאהבה וכבוד הם הלב והריאות”. אהבתי את ההשוואה.‏

בועז: זו באמת נקודה יפה. ותשים לב, יש כאן פסוק, אפסים ה’:33‏, נוכל לפתוח אותו ביחד. אתה רוצה לקרוא?‏

אלי: כן. כתוב פה: ”איש איש מכם יאהב את אשתו כפי שהוא אוהב את עצמו, ועל האישה לרחוש כבוד עמוק לבעלה”.‏

בועז: שמת לב שהעצה כאן היא לתת לצד השני את מה שהוא רוצה לקבל?‏

אלי: אני לא בטוח שהבנתי למה אתה מתכוון.‏

בועז: בטח תסכים שכל בעל רוצה שאשתו תכבד אותו, וכל אישה רוצה לקבל חיזוקים לכך שבעלה אוהב אותה.‏

אלי: כן. זה ממש נכון.‏

בועז: אם הבעל תמיד יחפש דרכים להראות אהבה כלפי אשתו, האם לא יהיה לה קל יותר לכבד אותו?‏

אלי: אני מניח שכן.‏

בועז: אז תראה איך פסוק אחד, שנכתב לפני כמעט 2,000 שנה, מתייחס לצרכים של שני בני הזוג ונותן להם עצות מועילות. כשמיישמים את העצות האלה, הן באמת עובדות. כך בעצם אפשר לשמור על ”הלב והריאות” של הנישואין, כמו בדוגמה שקראנו.‏

אלי: אני חייב להודות שבמקרא יש הרבה יותר ממה שחשבתי.‏

בועז: אני שמח לשמוע את זה. אם תרצה נוכל להיפגש כאן שוב. אני אשמח לדעת מה אתה חושב על הנקודות שמופיעות בהמשך המאמר מתחת לכותרת ”ארבעה צעדים לפתרון בעיות”.‏ *

אלי: בשמחה. אני אעבור על המאמר הזה יחד עם אשתי.‏

האם יש נושא מקראי מסוים שיש לך שאלות לגביו? האם היית מעוניין לדעת יותר על אמונתם של עדי־יהוה או על מנהגיהם הדתיים? אם כן, אל תהסס לשאול אותם. עדי־יהוה ישמחו לשוחח אתך על נושאים אלה.‏

^ ס' 63 למידע נוסף ראה פרק 14 בספר מה באמת מלמד המקרא?‏ שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.