עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה  |  יוני 2014

היש תקווה לאבות אבותיי?‏

היש תקווה לאבות אבותיי?‏

לפני זמן מה הופיעה כותרת מפתיעה בעיתון הקוריאני צ’וסון אילבו. בכותרת נשאלה השאלה: ”’שים צ’ונג המופלאה’, שלא ידעה דבר לגבי ישוע — האם היא בגיהינום?”‏

הכותרת זעזעה את הציבור מכיוון ששים צ’ונג היא דמות אהובה בסיפור עם קוריאני, לפיו בחורה צעירה זו הקריבה את חייה כדי לעזור לאביה העיוור. במשך השנים היא הפכה לדמות נערצת, ועד היום היא נחשבת בקוריאה לדוגמה ומופת של בת מסורה.‏

בעיני רבים, הרעיון שדמות כזו תיענש באש גיהינום רק מפני שלא נטבלה לנצרות נשמע לא־הוגן, ואף מקומם. אחרי הכול, על־פי האגדה הסיפור שלה אירע זמן רב לפני ששמעו על ישוע בכפר שלה.

הכתבה הכילה ריאיון עם כומר. הוא נשאל אם כל מי שמתו מבלי שהתאפשר להם ללמוד על ישוע נידונו לאש גיהינום. הוא השיב: ”איננו יודעים. אנחנו רק מניחים שלאלוהים חייבת להיות איזושהי מטרה [כלפי האנשים האלה]”.‏

דרישה לישועה

האנציקלופדיה הקתולית החדשה ‏(אנג’) מציינת: ”הטבילה הכרחית לישועה. כפי שהמשיח בעצמו אמר, אם האדם לא ייוולד מחדש מהמים ומרוח הקודש, הוא לא יוכל להיכנס למלכות אלוהים (‏יוח’ ג’:5‏)”. משום כך יש המאמינים שמי שמתו מבלי להיטבל מושלכים לאש גיהינום או חווים ייסורים מסוג אחר לאחר מותם.‏

אולם רבים אחרים רואים באמונה זו דבר שאינו מתקבל על הדעת. מיליוני אנשים מתו מבלי שידעו דבר על המקרא. האם הם ראויים לעונש של עינויי עולם? מה אומר המקרא בנושא?‏

התקווה המובטחת במקרא

המקרא מראה בבירור שאלוהים אינו ממעיט בערכם של מי שמתו מבלי לדעת מה הן מצוותיו. במעשי השליחים י”ז:30 מצויה עובדה מנחמת: ”אלוהים העלים עין מעתות בערות זו”. אם כן, איזו תקווה יש על־פי המקרא למי שמתו מבלי שהתאפשר להם ללמוד על אלוהים?‏

למה התכוון ישוע כשהבטיח: ”אתה תהיה אתי בגן עדן”?‏

ניתן למצוא את התשובה לכך בדבריו של ישוע לאחד הפושעים שהוקעו לצדו. הפושע אמר לישוע: ”זכור אותי כאשר תיכנס למלכותך”. ישוע השיב לו: ”אמן אומר אני לך היום, אתה תהיה אתי בגן עדן” (‏לוקס כ”ג:39–43‏).‏

האם ישוע הבטיח לו שהוא יחיה בשמיים? לא. אותו אדם לא ’נולד מחדש’ מהמים ומהרוח, וזה היה תנאי הכרחי כדי להיכנס למלכות השמיים (‏יוחנן ג’:3–6‏). תחת זאת, ישוע הבטיח לפושע שהוא יחיה בגן עדן. בתור יהודי הוא ודאי שמע על גן העדן הארצי המתואר בספר הראשון של המקרא (‏בראשית ב’:8‏). הבטחתו של ישוע נסכה באותו פושע את התקווה לקום לתחייה בגן העדן שייכון מחדש עלי אדמות.‏

למעשה, המקרא מבטיח שתהיה ”תחייה הן של הצדיקים והן של הלא־צדיקים” (‏מעשי השליחים כ”ד:15‏). ”הלא־צדיקים” הם אנשים שלא עמדו בדרישות הצדק של אלוהים מפני שלא היה להם ידע באשר לרצונו של אלוהים. ישוע יקים לתחייה את אותו פושע שדיבר אתו, וכן גם מיליונים ואולי אף מיליארדים אחרים שמתו מבלי לדעת את האמת על אלוהים. באותם ימים, כשהם יחיו בגן עדן עלי אדמות, הם ילמדו את דרישותיו של אלוהים ותהיה להם ההזדמנות להוכיח את אהבתם כלפיו על־ידי ציות למצוותיו.‏

 מה יקרה לאחר ש”הלא־צדיקים” יוקמו לתחייה?‏

לאחר ש”הלא־צדיקים” יוקמו לתחייה, האם הם יישפטו על בסיס מעשיהם בעבר? לא. ברומים ו’:7 נאמר: ”מי שמת מזוכה מחטאו”. ”הלא־צדיקים” שילמו במותם על חטאיהם. לכן הם יישפטו על בסיס מה שיעשו לאחר תחייתם ולא על בסיס מעשיהם לפני מותם, בתקופה שלא היה להם ידע מקראי. איזו תועלת הם יפיקו מכך?‏

לאחר תחייתם יתאפשר להם ללמוד על חוקיו של אלוהים, שיימסרו עם פתיחתן של מגילות סמליות. אז הם יישפטו ”לפי מעשיהם”, כלומר לפי נכונותם לציית לחוקיו של אלוהים (‏ההתגלות כ’:12, 13‏). עבור רבים מ”הלא־צדיקים” לא תהיה זו הזדמנות שנייה, אלא ההזדמנות הראשונה האמיתית לרכוש ידע לגבי רצון אלוהים וליישמו בפועל, וכתוצאה מכך לזכות בחיי נצח עלי אדמות.‏

תקווה זו המצויה במקרא השיבה לרבים את אמונתם באלוהים. אחת מהם הייתה יאנג סוג. היא גדלה במשפחה קתולית אדוקה. כמה מבני משפחתה היו כמרים. היא רצתה להיות נזירה, ולכן הצטרפה למנזר. אך לאחר זמן מה היא עזבה את המנזר מכיוון שהתאכזבה מהדברים שראתה שם. בנוסף, היא לא הייתה מסוגלת לקבל את דוקטרינת אש הגיהינום מפני שהרעיון שאנשים מתענים בגיהינום בוער נראה לה לא־צודק ולא־אוהב.‏

בהמשך אחת מעדי־יהוה הראתה ליאנג סוג את המילים הבאות מתוך המקרא: ”החיים יודעים שימותו; והמתים אינם יודעים מאומה, ואין עוד להם שכר” (‏קהלת ט’:5‏). אותה עדת־יהוה עזרה לה להבין שאבות אבותיה אינם מתייסרים באש גיהינום, אלא ישנים את שנת המוות עד שתתרחש תחיית המתים.‏

יאנג סוג ידעה שרבים מעולם לא שמעו את האמת המקראית, ולכן דבריו של ישוע במתי כ”ד:14 נגעו ללבה. שם נאמר: ”בשורה טובה זו על המלכות תוכרז בכל העולם המיושב לעדות לכל העמים, ואחרי כן יבוא הקץ”. כיום היא נוטלת חלק בהכרזת הבשורה הטובה ומשתפת אחרים בתקוותה הנפלאה מתוך המקרא.‏

‏”אלוהים אינו נושא פנים”‏

‏”אלוהים אינו נושא פנים”, נאמר במקרא, ”אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה את הטוב והישר רצוי לפניו” (‏מעשי השליחים י’:34, 35‏). נוכל להיות סמוכים ובטוחים שאלוהים תמיד יפעל על־פי אמות הצדק המושלמות שלו, שהרי הוא ”אוהב צדקה ומשפט” (‏תהלים ל”ג:5‏).‏