עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

 בכוחו של המקרא לשנות חיים

הבטחת אלוהים להפוך את כדור הארץ לגן עדן שינתה את חיי!‏

הבטחת אלוהים להפוך את כדור הארץ לגן עדן שינתה את חיי!‏
  • שנת לידה: 1974

  • ארץ לידה: לטביה

  • עבר: נהג מירוצי אופנועים חובב סיכונים

רקע:‏

נולדתי בריגה, בירת לטביה. אמי גידלה אותי ואת אחותי לבדה. אף שהיא הייתה קתולית, הלכנו לכנסייה רק בחגים. אומנם תמיד האמנתי שקיים כוח עליון, אבל בנעוריי הייתי שקוע בתחומי עניין רבים אחרים.‏

כשהייתי ילד אמי שמה לב שניחנתי בכישרון לפרק דברים ולהרכיבם מחדש. היא תמיד חששה להשאיר אותי לבד בבית כי היו שם הרבה דברים שאפשר היה לפרק. לכן היא קנתה לי ערכת בנייה ממתכת, ואהבתי להרכיב את החלקים השונים ולפרקם. כישרון זה השתלב היטב עם תחום עניין נוסף שלי — אופנועים. אמי רשמה אותי למירוץ אופניים ממונעים שנקרא זלטה מופדס. השתתפתי בכמה תחרויות אופניים ממונעים ואחרי כן התחלתי להתחרות במירוצי אופנועים.‏

עד מהרה רכשתי מיומנות בענף ספורט מסוכן זה ונהייתי רוכב אופנועים מצליח מאוד. זכיתי שלוש פעמים באליפות לטביה במרוצי אופנועים שונים ופעמיים באליפות של המדינות הבלטיות.‏

כיצד שינה המקרא את חיי:‏

כשהקריירה שלי הגיעה לשיאה, החברה שלי אֶביה (שבהמשך הפכה לאשתי) יצרה קשר עם עדי־יהוה. היא מצאה כמה פרסומים שלהם ומילאה את הספח המצורף לקבלת שיעורי מקרא. זמן קצר לאחר ששלחה את הספח הגיעו אליה שתי עדות־יהוה, והיא התחילה ללמוד את המקרא. זה לא הפריע לי, אבל בזמנו לא התעניינתי במיוחד בדברים רוחניים.‏

בהמשך הן הזמינו אותי להצטרף לאחד השיעורים של אביה. הסכמתי להצעה ואהבתי את מה ששמעתי בשיעור. למדתי מתוך המקרא שאלוהים מבטיח שכדור הארץ יהפוך לגן עדן, וזה נגע מאוד ללבי. לדוגמה, ראיתי את  הכתוב בתהלים ל”ז:10, 11‏: ”ועוד מעט ואין רשע, והתבוננת על מקומו ואיננו; וענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום”. הבטחה זו ריגשה אותי מאוד.‏

עם הזמן התחלתי לגלות יותר ויותר עניין בדברים רוחניים. נוכחתי לדעת שקיימים בעולם שקרים דתיים רבים. בניגוד לכך, הופתעתי לראות עד כמה אמיתות המקרא מרעננות, הגיוניות וברורות.‏

בהמשך לימודיי הבנתי שיהוה מייחס ערך רב לחיים ורואה בהם דבר יקר ביותר (‏תהלים ל”ו:10‏). עובדה זו גרמה לי להפסיק להשתתף במירוצי אופנועים. כבר לא רציתי לסכן את חיי, אלא השתוקקתי להשתמש בהם כדי להסב כבוד ליהוה. משום כך הפרסום, התהילה והריגושים שבמירוצים איבדו מחשיבותם.‏

הבנתי שיש לי אחריות בפני יהוה, מקור החיים

בשנת 1996 נכחתי בכינוס בינלאומי של עדי־יהוה בטאלין שבאסטוניה, לא הרחק מאצטדיון מירוצים שנהגתי להתחרות בו. בכינוס ראיתי אנשים ממדינות רבות מתרועעים יחד באחדות ובשלום. כשאחת הנוכחות איבדה את התיק שלה, חשבתי לעצמי שהיא לעולם לא תמצא אותו. אבל תוך זמן קצר נמצא התיק והוחזר אליה, ושום דבר לא היה חסר. הייתי בהלם. ברגע זה הבנתי שעדי־יהוה באמת חיים על־פי אמות המידה הגבוהות שבמקרא. אביה ואני המשכנו להתקדם בלימודינו, ובשנת 1997 נטבלנו כעדי־יהוה.‏

התועלת שצמחה לי מהשינוי:‏

כמה מחבריי מתו כתוצאה מאורח החיים הפרוע שלהם כנהגי מירוצי אופנועים. כשלמדתי את המקרא הבנתי שיש לי אחריות בפני יהוה, מקור החיים. אני חושב שהבנה זו הצילה את חיי.‏

במשך ארבע שנים הייתה לאשתי ולי הזכות לשרת במלוא זמננו בסניף של עדי־יהוה בריגה. כיום אנחנו הורים מאושרים. אנחנו מגדלים את בתנו, אליסה, ועוזרים לה ללמוד לאהוב את יהוה. יש לי גם הזכות להקדיש יום בשבוע לתיקון מכוניות וחפצים אחרים המשמשים את משרד התרגום המקומי של עדי־יהוה. אני שמח מאוד לנצל את הכישורים שרכשתי כילד למטרה טובה. אני עדיין מפרק דברים ומרכיב אותם בחזרה.‏

הודות למה שלמדתי מהמקרא יש לי ולמשפחתי הזכות להיות עדיו של אל האמת היחיד, ואני אסיר תודה על כך מעומק לבי. הבטחת אלוהים להפוך את כדור הארץ לגן עדן שינתה את חיי!‏