עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה  |  ינואר 2014

תחיית המתים — תקוותם של שוכני העפר

תחיית המתים — תקוותם של שוכני העפר

האם אתה מאמין שתהיה תחיית מתים כמובטח במקרא?‏ * המחשבה שנראה שוב את יקירינו שאינם בין החיים מחממת את לבנו. אך האם זה מציאותי לטפח ציפיות כאלה? על מנת להשיב על כך נדון בדוגמתם של שליחיו של ישוע המשיח.‏

השליחים האמינו בלב שלם בתחיית המתים. מדוע? משתי סיבות לפחות. ראשית, תקוותם הייתה מושתתת בעיקר על העובדה שישוע עצמו הוקם מן המתים. השליחים ו”יותר מחמש מאות אחים שהיו יחדיו” ראו את ישוע לאחר תחייתו (‏קורינתים א’. ט”ו:6‏). נוסף על כך, היו שפע ראיות לתחייתו של ישוע ורבים השתכנעו באמיתות הדבר, כפי שעולה מארבעת ספרי הבשורה (‏מתי כ”ז:62 עד כ”ח:20;‏ מרקוס ט”ז:1–8;‏ לוקס כ”ד:1–53;‏ יוחנן כ’:1 עד כ”א:25‏).‏

שנית, השליחים היו עדי ראייה לפחות לשלושה נסי תחייה שביצע ישוע: הראשון בנעים, השני בכפר נחום והשלישי בבית עניה (‏לוקס ז’:11–17;‏ ח’:49–56;‏ יוחנן י”א:1–44‏). במקרה השלישי, שהוזכר קודם לכן בהוצאה זו, הקים ישוע לתחייה אדם שהיה קרוב במיוחד ללבו. נבחן מקרה זה יותר לעומק.‏

‏”אני התחייה”‏

‏”אחיך יקום”. ישוע אמר את המילים האלה למרתא ארבעה ימים לאחר מות אחיה אלעזר. בתחילה לא הבינה מרתא את משמעות דבריו. ”אני יודעת שהוא יקום”, השיבה לו, אבל היא חשבה שזה יקרה בעתיד הרחוק. דמיין לעצמך עד כמה היא הייתה מופתעת לשמוע את ישוע אומר: ”אני התחייה והחיים” ואחרי כן מקים את אחיה מן המתים! (‏יוחנן י”א:23–25‏).‏

היכן היה אלעזר בארבעת הימים שבהם היה מת? אלעזר לא אמר דבר שרמז על כך שהוא המשיך לחיות במקום אחר במשך כל אותו הזמן. לא הייתה לו נפש בת־אלמוות שעלתה השמיימה. כשישוע הקים את אלעזר לתחייה, הוא לא כפה עליו לרדת ארצה מן השמיים ולא גזל ממנו את האפשרות ליהנות מאושר עילאי בקרבת אלוהים. אם כן, היכן היה אלעזר במשך אותם ארבעה ימים? הוא פשוט ישן את שנת המוות בקברו (‏קהלת ט’:5,‏ 10‏).‏

 זכור שישוע השווה את המוות לשינה שניתן להקיץ ממנה בתחיית המתים. הכתוב מוסר: ”’אלעזר ידידנו ישן, אבל אני הולך לשם להעיר אותו’. אמרו לו תלמידיו: ’אדוננו, אם הוא ישן, אזי יחלים’. ישוע למעשה דיבר על מותו, אך הם חשבו שהוא מתכוון למנוחת השינה. אז אמר להם ישוע מפורשות: ’אלעזר מת’” (‏יוחנן י”א:11–14‏). בהקימו את אלעזר לתחייה השיב לו ישוע את חייו ואפשר לו להתאחד עם משפחתו. איזו מתנה נפלאה העניק ישוע למשפחה זו.‏

נסי התחייה שחולל ישוע בהיותו עלי אדמות היוו הצצה מוקדמת למה שיעשה בעתיד כמלך שמימי במלכות אלוהים.‏ * בימי שלטונו יקים ישוע לתחייה את בני האדם הישנים את שנת המוות. מסיבה זו הוא אמר: ”אני התחייה”. תאר לעצמך איזה אושר יציף אז את לבך ואת לב יקיריך שיוקמו לתחייה! (‏לוקס ח’:56‏).‏

תאר לעצמך איזה אושר יציף את לבך כשתראה שוב את יקיריך!‏

אמונה המובילה לחיי נצח

ישוע אמר למרתא: ”המגלה אמונה בי, ישוב לחיות גם אם ימות; וכל מי שחי ומגלה אמונה בי לא ימות לעולם” (‏יוחנן י”א:25, 26‏). האנשים שישוע יקים לתחייה במרוצת שלטונו בן אלף השנים יוכלו לחיות לנצח אם הם ימשיכו לגלות בו אמונה אמיתית.‏

‏”המגלה אמונה בי, ישוב לחיות גם אם ימות” (‏יוחנן י”א:25‏).‏

לאחר הצהרה רבת־עוצמה זו לגבי תחיית המתים שאל ישוע את מרתא שאלה מעמיקה: ”’האם את מאמינה בזה?’ אמרה לו: ’כן אדוני. אני מאמינה שאתה המשיח בן אלוהים’” (‏יוחנן י”א:26, 27‏). מה לגביך? האם היית רוצה לפתח אמונה עזה בתקוות תחיית המתים כדוגמת מרתא? הצעד הראשון שעליך לנקוט הוא לרכוש ידע לגבי מטרת אלוהים עבור האנושות (‏יוחנן י”ז:3;‏ טימותיאוס א’. ב’:4‏). ידע זה יעזור לך לפתח אמונה. תוכל לבקש מעדי־יהוה להראות לך מה מלמד המקרא בנושא זה. הם ישמחו לשוחח אתך על התקווה הנפלאה השמורה למתים.‏

^ ס' 2 ראה המאמר ‏”המוות אינו הסוף המוחלט!”‏ בעמוד 6 בהוצאה זו.‏

^ ס' 9 למידע נוסף לגבי הבטחת המקרא באשר לתחיית המתים, ראה פרק 7 בספר מה באמת מלמד המקרא?‏ שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.‏