עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה  |  מאי 2013

 בכוחו של המקרא לשנות חיים

‏”החלום שלי היה להיות כומר”‏

‏”החלום שלי היה להיות כומר”‏
  • שנת לידה: 1957

  • ארץ לידה: מקסיקו

  • עבר: תלמיד סמינר לכמרים; בעל מזג אלים

רקע:‏

נולדתי בעיירה קטנה ששמה טקסקוקו. בזמנו מרבית הדרכים היו מאובקות ולא־סלולות. היה זה דבר שבשגרה לראות אנשים מהכפרים הסמוכים מביאים לעיירה סחורות למכירה על גבי חמורים. הייתי הילד השביעי במשפחה ענייה מאוד בת תשעה ילדים. אבי תיקן הוארצ’ס (סנדלים מקסיקניים) כדי לכלכל את המשפחה. אך הוא נפטר כשהייתי בן שבע. מאז ואילך התקשתה אמי מאוד לספק מזון למשפחה.‏

סבי ניגן בכינור וניצח על תזמורת שהתמחתה במוזיקה דתית קלאסית. כמעט כל בני משפחתי ניגנו בכלי נגינה כלשהו. אמי שרה במקהלת הכנסייה, ודודי היה זמר אופרה ופסנתרן. למשפחתי הייתה זיקה לדת. הייתי נער מזבח בכנסייה, והחלום שלי היה להיות מיסיונר קתולי. כמו כן, אהבתי מאוד לצפות בסרטי קרטה. כיוון שצפיתי רבות בסרטים הללו, התחלתי להיות יותר ויותר אלים.‏

נרשמתי לבית־ספר דתי בעיר פואבלה שדמה במתכונתו לסמינר להכשרת כמרים. מטרתי הייתה להפוך לכומר קתולי. אבל בשנה האחרונה ללימודיי התאכזבתי מהכנסייה הקתולית. נזירה צעירה ניסתה לפתות אותי לשכב אתה. עמדתי בפיתוי, אך המקרה הזה עורר בי את הרצון להתחתן. גם שמתי לב שמספר כמרים חיו חיים כפולים. בסופו של דבר החלטתי שאני כבר לא רוצה להיות כומר.‏

הייתי נער מזבח בכנסייה והחלום שלי היה להיות מיסיונר קתולי, אבל גם אהבתי מאוד לצפות בסרטי קרטה ופיתחתי מזג אלים

החלטתי ללמוד בקונסרבטוריון הלאומי למוזיקה במקסיקו סיטי. בתום לימודיי נישאתי, ותוך זמן קצר אשתי ואני הבאנו  לעולם ארבעה ילדים. כדי לפרנס את משפחתי שרתי בטקסי המיסה בכנסייה הקתולית.‏

כבר מההתחלה היו לנו בעיות חמורות בנישואין. אשתי ואני נהגנו באלימות זה כלפי זה, בעיקר מתוך קנאה. בהתחלה תקפנו זה את זה מילולית, ובהמשך הידרדרנו לאלימות פיזית. לבסוף, לאחר 13 שנה, החלטנו להיפרד ובהמשך התגרשנו.‏

כיצד שינה המקרא את חיי:‏

פגשתי לראשונה את עדי־יהוה לפני שנפרדתי מאשתי. שני עדים דפקו על דלתנו כדי לשוחח אתנו על המקרא. חשבתי שאני יודע רבות בנושאי דת, ולכן רציתי להוכיח להם שהם טועים. שאלתי אותם שאלות קשות שחשבתי שאין עליהן תשובה. אך להפתעתי, הם תמיד נתנו לי תשובות טובות על בסיס המקרא. התחלתי להבין עד כמה ידיעותיי מצומצמות. אבל אשתי נהגה בהם בגסות רוח ואני הייתי עסוק מאוד, ולכן הביקורים פסקו.‏

לאחר חמש שנים — כשחייתי עם אישה אחרת, אלווירה שמה — התחדש הקשר שלי עם עדי־יהוה. אלווירה לא התנגדה לביקורים של העדים, ובזכות כך היה לי קל יותר ללמוד את המקרא על בסיס קבוע. למרות זאת, נדרשו לי מספר שנים כדי לשנות את אורח חיי.‏

הבנתי שאם אני רוצה לשרת את יהוה בלב ונפש, עליי לערוך שינויים כבירים בחיי. הואיל ושרתי לפרנסתי בטקסי המיסה בכנסייה הקתולית, תחילה הייתי צריך להתפטר מעבודתי ולמצוא דרך אחרת לפרנס את משפחתי (‏ההתגלות י”ח:4‏). הייתי גם צריך להינשא כחוק לאלווירה.‏

אבל היה לי קשה במיוחד ללמוד לשלוט במזג החם שלי. היו שני פסוקים שעזרו לי מאוד: תהלים י”א:5‏, שם נאמר שיהוה שונא אלימות; ופטרוס א’. ג’:7‏, שמן הכתוב שם למדתי שעליי לנהוג באשתי בכבוד אם אני רוצה שיהוה ישמע את תפילותיי. הרהרתי בפסוקים הללו והתפללתי שיהוה יעזור לי, ותודות לכך עם הזמן הצלחתי לשלוט במזג שלי.‏

מן הכתוב במקרא למדתי שעליי לנהוג באשתי בכבוד אם אני רוצה שיהוה ישמע את תפילותיי

התועלת שצמחה לי מהשינוי:‏

כיום אני נהנה מחיי משפחה מאושרים. אני עושה מאמצים לשקם את יחסיי עם בניי מנישואיי הקודמים ולעזור לבני משפחתי הנוכחית להישאר יציבים באמונה.‏

כשהייתי ילד החלום שלי היה להיות כומר ולעזור לאחרים. אבל עכשיו אני מרגיש שיש לחיי משמעות אמיתית. כיום אני מלמד מוזיקה לפרנסת משפחתי, ואני אסיר תודה ליהוה על כך שהוא נהג עמי בסבלנות ונתן לי את ההזדמנות להשתנות ולהפוך לאדם טוב יותר!‏