עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה  |  2009-11-01

מיתוס 5: מרים היא אם האלוהים

מיתוס 5: מרים היא אם האלוהים

מקור המיתוס:‏

”הערצת אם האלוהים קיבלה תנופה כאשר... ההמונים הפגאניים התחילו לנהור אל הכנסייה. ... אמונתם האדוקה ותודעתם הדתית [של עובדי האלילים שהמירו את דתם לנצרות] עוצבו במשך אלפי שנים על־ידי פולחן ’האם הגדולה’ ו’הבתולה האלוהית’” (‏אנציקלופדיה בריטניקה החדשה ‏(1988), כרך 16, עמודים 326, 327 [אנג’]).‏

מה כתוב במקרא?‏

”תהרי ותלדי בן, ותקראי שמו ישוע. הוא גדול יהיה ובן עליון ייקרא... לכן קדוש ייקרא היילוד, בן אלוהים” ‏(הדגשה שלנו; לוקס א’:31–35‏).‏

ציטוט מקראי זה מציין בבירור שמרים הייתה אימו של ”בן אלוהים”, ולא אימו של אלוהים עצמו. האם היא יכלה לשאת ברחמה את זה אשר ’השמיים ושמי השמיים לא יכלכלוהו’? (‏מלכים א’. ח’:27‏) היא מעולם לא טענה זאת. תורת השילוש היא זו שזרעה בלבול באשר לזהותה של מרים. כאשר ועידת אפסוס משנת 431 לספירה הכתירה אותה בתואר ”תיאוֹטוֹקוֹס” (מילה יוונית שמשמעה ”יולדת האל”), או ”אם האלוהים”, הוכשרה הקרקע לפולחן מרים. העיר אפסוס, שבה התקיימה הוועידה הכנסייתית, הייתה זה מאות שנים לב ליבו של פולחן אלת הפריון ארטמיס.‏

הנה כי כן, היבטים רבים מפולחן צלמה של ארטמיס ש”נפל מן השמיים”, כגון קיום תהלוכות, שולבו בפולחן מרים (‏מעשי השליחים י”ט:35‏). מנהג נוסף שחלחל אל תוך האמונה הנוצרית הוא השימוש הפולחני בפסלים וצלמים של מרים ושל דמויות אחרות.‏

עיין גם בפסוקים הבאים: מתי י”ג:53–56;‏ מרקוס ג’:31–35;‏ לוקס י”א:27, 28

עובדה:‏

מרים הייתה אימו של בן אלוהים ולא של אלוהים עצמו. מיתוס השילוש הוליד את הסגידה למרים בתור ”אם האלוהים”‏