עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  דצמבר 2015

מהדורת 2013 של תרגום עולם חדש

מהדורת 2013 של תרגום עולם חדש

לאורך השנים יצאו לאור מספר מהדורות מתוקנות של תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש, אבל העריכה משנת 2013 היא ללא ספק המקיפה ביותר. לדוגמה, כיום יש בתרגום זה לאנגלית כ־10 אחוזים פחות מילים. חלק ממונחי המפתח המקראיים שונו. פרקים מסוימים שונו למבנה פואטי, ונוספו למהדורה הרגילה הערות שוליים ביאוריות. תקצר היריעה מלדון בכל השינויים, אבל הבה נדבר על כמה מן השינויים העיקריים.‏

אילו מונחי מפתח מקראיים שונו? כפי שהוזכר במאמר הקודם, תרגומי המילים ”שאול”, ”האדס”, ”נפש” ו”פסיכה” שונו. אך בנוסף שונו כמה מונחים אחרים.‏

לדוגמה, המילה ”הוקע” (impaled) שונתה ל”הומת על עמוד” (executed on a stake) או ”מוסמר לעמוד” (nailed to the stake) כדי שלא יתקבל רושם מוטעה לגבי אופן הוצאתו להורג של ישוע (‏מתי כ’:19; כ”ז:31‏). המונח ”התנהגות לא־מרוסנת” (loose conduct) שונה ל”התנהגות המשקפת עזות מצח ובוז” (brazen conduct) — ביטוי המתאר את הגישה הגלומה במילה היוונית. המונח ”אורך רוח” (long-suffering) עלול להשתמע באנגלית כסבל ממושך; המילה ”סבלנות” (patience) מעבירה טוב יותר את המובן הנכון. המילה ”התהוללויות” (revelries) הוחלפה ב”מסיבות פרועות” (wild parties) — מונח קל יותר להבנה בימינו (‏גל’ ה’:19–22‏). במקום הצירוף ”אהבה וטוב לב” (loving-kindness) תורגמה המילה ”חסד” ל”אהבה נאמנה” (loyal love). תרגום זה מעביר את משמעות המונח המקראי המופיע פעמים רבות כתקבולת ל’אמונה’, כלומר נאמנות (‏תהל’ ל”ו:6; פ”ט:2‏).‏

מספר מונחים שבעבר תורגמו בצורה עקבית למונח אחד מתורגמים כיום על־פי ההקשר. לדוגמה, המילה ‏”עולם”, שתורגמה בעבר ל”זמן בלתי מוגדר” (time indefinite) משמעה לעיתים ”נצח”. ראה  כיצד משפיע הדבר על תרגומם של פסוקים כגון תהלים צ’:2 ומיכה ה’:1‏.‏

המילה ”זרע” ומקבילתה היוונית מופיעות לא אחת בכתבי־הקודש ושתיהן קשורות לחקלאות. כמו כן, לשתיהן המשמעות המושאלת ”צאצא”. במהדורות קודמות של תרגום עולם חדש הן תורגמו באנגלית בעקביות ל־seed כולל בבראשית ג’:15‏. ואולם, המונח seed במובן של ”צאצא” אינו נפוץ עוד באנגלית, ולכן במהדורה המתוקנת מופיעה המילה ”צאצא” (offspring) בבראשית ג’:15 ובפסוקים הקשורים לפסוק זה (‏בר’ כ”ב:17, 18;‏ ההת’ י”ב:17‏). אזכורים אחרים של המילה מתורגמים על־פי ההקשר (‏בר’ א’:11;‏ תהל’ כ”ב:31;‏ יש’ נ”ז:3‏).‏

מדוע שונו תרגומים מילוליים רבים? בנספח A1 במהדורה המתוקנת משנת 2013 נאמר שתרגום טוב ”יעביר את המשמעות המדויקת של מילה או ביטוי במקרים שתרגום מילולי יסלף או יטשטש את המשמעות”. כאשר ניבים בשפות המקוריות מובנים בשפות אחרות, הם מתורגמים מילולית. בהתאם לגישה זו, המונח ”בוחן... לב” בספר ההתגלות ב’:23 מובן בשפות רבות. אך המונח ”בוחן כליות” אולי אינו ברור לגמרי, ולכן המילה ”כליות” שונתה ל”מחשבות כמוסות ביותר”, דבר המשקף את המשמעות המקורית. בדומה לכך, הצירוף ”חֵלֶב [שומן] כִּלְיוֹת חיטה” שבדברים ל”ב:14 תורגם בצורה ברורה יותר ל”חיטה המשובחת מכול”. מסיבה דומה הצירוף ”אני ערל שפתיים” ברוב השפות בהחלט אינו ברור בהשוואה לצירוף ”אני מתקשה בדיבור” (‏שמ’ ו’:12‏).‏

מדוע המונחים ”בני ישראל” (sons of Israel) ו”יתום” (fatherless boy [בן ללא אב]) מתורגמים כעת ל”ישראלים” (Israelites) ול”ילדים ללא אב” (fatherless children)? בעברית לשון זכר או לשון נקבה על פי רוב מראות אם ההתייחסות היא לזכר או לנקבה. אך ישנם מונחים בלשון זכר המתייחסים הן לזכר והן לנקבה. לדוגמה, מהקשרם של מספר פסוקים עולה כי המונח ”בני ישראל” מקיף בתוכו גברים ונשים, ולכן מונח זה ברוב המקרים מתורגם לאנגלית כ־Israelites (‏שמ’ א’:7; ל”ה:29;‏ מל”ב ח’:12‏).‏

באותו אופן, המונח ”בנים” בבראשית ג’:16 תורגם ל”ילדים” במהדורות קודמות של תרגום עולם חדש. כעת גם בשמות כ”ב:23 שונה תרגומה של אותה מילה, והיא מתורגמת כך: ‏”ילדיכם יהיו חסרי אב”. אותו עיקרון יושם במקרים אחרים, והצירוף באנגלית fatherless boy (”בן ללא אב”) שונה ל־fatherless child (”ילד/ה ללא אב”) או ל־orphan (”יתום/יתומה”) (‏דב’ י’:18;‏ איוב ו’:27‏). הדבר דומה לנוסח שבתרגום השבעים ליוונית.‏

מדוע פושט תרגומם של פעלים עבריים רבים? שתי צורות הפועל העיקריות בעברית הן צורת פועל בלתי מושלם המצביעה על פעולה מתמשכת, וצורת פועל מושלם המצביעה על פעולה שנשלמה. מהדורות קודמות של תרגום עולם חדש תרגמו באופן עקבי את הפעלים הבלתי מושלמים בעברית לפעלים בליווי מילות עזר, כגון ”המשיך” (proceeded to) כדי להראות שמדובר בפעולה מתמשכת או בפעולה חוזרת ונשנית.‏ * לעומת זאת,  מילות הדגשה כמו ”כמובן” (certainly) ”ודאי” (must) ו”אכן” (indeed) הצביעו על פעולות שנשלמו.‏

במהדורת 2013 לא נעשה שימוש במילות עזר אלו, אלא אם כן הן תורמות למשמעות. למשל, אין צורך להדגיש שאלוהים חזר ואמר ”יהי אור”, ולכן במהדורה המתוקנת הפועל הבלתי מושלם ”ויאמר” אינו מתורגם כפועל מתמשך (‏בר’ א’:3‏). בניגוד לכך, אין ספק שיהוה קרא שוב ושוב לאדם הראשון, ומשום כך הדבר עדיין מודגש בבראשית ג’:9 המתורגם למילים: ”שב וקרא” (kept calling). באופן כללי הפעלים מתורגמים בצורה פשוטה יותר תוך שימת דגש בפעולה עצמה ולא בצורת הפועל הבלתי מושלם או המושלם כפי שהיא משתקפת בעברית. יתרון נוסף הוא שהדבר מסייע לתרגום להעביר במידה מסוימת את אופייה התמציתי של השפה העברית.‏

פרקים נוספים כיום הם בפורמט פואטי בהתאם לנוסחם המקורי

מדוע פרקים נוספים מופיעים כעת במבנה פואטי? חלקים רבים במקרא נכתבו במקור כשירה. בשפות המודרניות השירה מתאפיינת לרוב בחריזה, ואילו בשירה העברית היסודות הרשמיים החשובים מכול הם תקבולות וניגודים. המקצב בשירה העברית אינו נוצר על־ידי חריזה בין מילים אלא על־ידי הסדר ההגיוני של הרעיונות.‏

במהדורות קודמות של תרגום עולם חדש היו הספרים איוב ותהלים בפורמט של שורה שורה כדי להראות שתוכנם נועד לשירה או לדקלום. מבנה זה מבליט את היסודות הפואטיים לשם הדגשה וכעזר זיכרון. במהדורת 2013 הספרים משלי, שיר השירים ופרקים רבים בספרי הנבואה מופיעים כעת גם הם בפורמט של שורה שורה כדי להראות שהקטע נכתב כשירה וכדי להבליט את התקבולות והניגודים. דוגמה לכך היא הפסוק בישעיהו כ”ד:2 אשר בו כל שורה מכילה ניגוד, וכל שורה מתווספת לרעותה כדי להדגיש שאף אחד לא יוכל לחמוק ממשפטו של אלוהים. ההבנה שקטעים אלה הם קטעי שירה מראה לקורא שכותב המקרא לא סתם חזר על עצמו, אלא השתמש בשפה פואטית להדגשת מסר אלוהים.‏

ההבדל בין פרוזה לשירה בעברית אינו תמיד קל להבחנה, ולכן ישנם הבדלים בין תרגומי המקרא השונים לגבי אילו קטעים הם פואטיים ואילו לא. שיקול דעתו של המתרגם ממלא תפקיד בהחלטה אם הפסוקים הם שירה או לא. חלקם מכילים פרוזה בלשון פואטית, ויש בהם שימוש רב בשפה ציורית, במשחקי מילים ובתקבולות להדגשת הנקודה.‏

מאפיין חדש — התוכן בראשי פרקים בתחילת כל ספר מקרא — שימושי מאוד לזיהוי השינוי הרציף בדוברים בשיר הקדום שיר השירים.‏

כיצד השפיע חקר כתבי היד בשפות המקוריות על המהדורה המתוקנת? תרגום עולם חדש המקורי היה מבוסס על נוסח המסורה ועל הטקסט היווני המוערך של ווסטקוט והורט. חקר כתבי היד המקראיים הקדומים התקדם ושפך אור על נוסחם המקורי של פסוקים מסוימים במקרא. קטעים ממגילות ים המלח נעשו זמינים, ונערך מחקר בכתבי יד יווניים נוספים. כיום ישנן בפורמט ממוחשב ראיות עדכניות מתוך כתבי היד, דבר המקל את ניתוח ההבדלים בין כתבי היד השונים לקביעת הנוסח המבוסס ביותר של הטקסט העברי והיווני. ועדת תרגום עולם חדש של המקרא נעזרה בהתפתחויות אלו לחקר פסוקים שונים, ובעקבות כך נעשו מספר שינויים.‏

לדוגמה, בשמואל ב’. י”ג:21 מופיעות בתרגום השבעים המילים: ”ולא עָצַב את רוח אמנון בנו, כי אֲהֵבו, כי בכורו הוא”. מהדורות קדומות של תרגום עולם חדש אינן כוללות את המילים הללו, משום שהן אינן מופיעות בנוסח המסורה. אך מילים אלו כן מופיעות במגילות ים המלח, וכעת הן מצויות גם במהדורת 2013. מסיבות דומות הושב שם אלוהים חמש פעמים אל ספר שמואל א’. בנוסף, חקר הטקסטים היווניים הוביל לשינוי בסדר המשפטים במתי כ”א:29–31‏. אם כן, חלק מן השינויים מבוססים על משקל הראיות מכתבי יד שונים מבלי לדבוק בנוקשות בנוסח אב יווני אחד.‏

אלה הם רק מעט מן השינויים המעשירים את הקריאה ואת ההבנה של רבים הרואים בתרגום עולם חדש מתנה מיהוה, אל של תקשורת.‏

^ ס' 10 ראה תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש — עם הפניות, נספח 3C ”פעלים בעברית המורים על פעולה מתמשכת או פרוגרסיבית” (אנג’).‏