עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  דצמבר 2015

יהוה — אל של תקשורת

יהוה — אל של תקשורת

‏”שמע, נא, ואנוכי אדבר” (‏איוב מ”ב:4‏).‏

שירים: *‏113,‏ 180

1–3. ‏(א) מדוע שפתו של אלוהים ויכולותיו התקשורתיות נעלות מאלו של בני האדם? (ב) במה נדון במאמר זה?‏

האל הנצחי ברא יצורים תבוניים כדי שייהנו גם הם מחיים ואושר (‏תהל’ ל”ו:10;‏ טימ”א א’:11‏). השליח יוחנן תיאר את שותפו הראשון של אלוהים במונחים ”הדבר” ו”הראשית של בריאת אלוהים” (‏יוח’ א’:1;‏ ההת’ ג’:14‏). יהוה אלוהים שיתף את בנו בכורו במחשבותיו וברגשותיו (‏יוח’ א’:14,‏ 17;‏ קול’ א’:15‏). השליח פאולוס מדבר על ’לשונות מלאכים’ — צורת תקשורת שמימית הנעלה משפת אנוש (‏קור”א י”ג:1‏).‏

2 יהוה מכיר היכרות אישית מיליארדי יצורים תבוניים ארציים ושמימיים. בכל רגע נתון יכולים אינספור אנשים להתפלל אליו בשלל שפות. לא רק שהוא מקשיב לתפילות אלו, הוא אף בו־זמנית מעניק הדרכה לברואיו השמימיים ומתקשר אתם. הואיל וכך, מחשבותיו, שפתו ויכולותיו התקשורתיות ודאי נעלות פי כמה מאלו של בני האדם. ‏(קרא ישעיהו נ”ה:8, 9‏.) ברור אפוא שכאשר יהוה מתקשר עם בני אדם, הוא מפשט את אופן הבעת מחשבותיו כדי שנוכל להבינן.‏

3 אנו נראה כעת אילו צעדים במהלך ההיסטוריה נקט אלוהינו כליל החוכמה כדי שתהיה תקשורת ברורה בינו  לבין משרתיו. עוד נראה כיצד הוא משנה את דרכי התקשורת על־פי הצרכים והנסיבות.‏

דבר אלוהים לבני האדם

4. ‏(א) באיזו שפה תקשר יהוה עם משה, שמואל ודוד? (ב) מה מכיל המקרא?‏

4 אלוהים תקשר עם אדם הראשון בגן עדן בעזרת שפת אנוש. סביר להניח שעשה כן בעברית קדומה. אחר כך חשף את מחשבותיו בפני כותבי המקרא דוברי העברית, כגון משה, שמואל ודוד, והם הביעו אותן במילותיהם ובסגנונם. הם העלו על הכתב אמירות ישירות מפי אלוהים, ובנוסף לכך תיעדו את מגעיו עם משרתיו, כולל מאורעות המעידים על אמונתם ועל אהבתם וכן גם פרשות שחשפו את כישלונותיהם וחוסר נאמנותם. כל המידע הזה הוא בעל ערך רב כיום (‏רומ’ ט”ו:4‏).‏

5. האם התעקש יהוה שמשרתיו ישתמשו אך ורק בעברית? הסבר.‏

5 עם השינוי בנסיבות לא תקשר אלוהים עם בני האדם אך ורק בעברית. לאחר גלות בבל הפכה הארמית לשפת היומיום של חלק ממשרתי אלוהים. אולי כרמז לבאות השרה יהוה מרוחו על הנביאים דניאל וירמיהו ועל עזרא הכוהן כדי שיכתבו חלקים מספרי המקרא שלהם בארמית.‏ *

6. כיצד נעשה דבר־אלוהים זמין בשפות אחרות מלבד עברית?‏

6 לימים כבש אלכסנדר הגדול חלק ניכר מן העולם הקדום, והיוונית המשותפת, או קוינה, הפכה לשפה הבינלאומית. יהודים רבים החלו לדבר בשפה זו, מה שהוביל לתרגום התנ”ך ליוונית. תרגום זה, המיוחס ל־72 מתרגמים, נודע כתרגום השבעים ‏(סֶפְּטוּאָגִינְטָה). היה זה תרגום המקרא הראשון ואחד החשובים ביותר.‏ * עבודתם של כל כך הרבה מתרגמים הובילה לסגנונות תרגום שונים, מסגנון מילולי לסגנון חופשי למדי. למרות זאת, תרגום השבעים נחשב לדבר־אלוהים בעיני היהודים דוברי היוונית ומאוחר יותר בעיני המשיחיים.‏

7. באיזו שפה השתמש ככל הנראה ישוע כאשר לימד את תלמידיו?‏

7 כאשר הגיע בכור אלוהים אל כדור הארץ הוא ככל הנראה דיבר ולימד בשפה שהמקרא מכנה עברית (‏יוח’ י”ט:20; כ’:16;‏ מה”ש כ”ו:14‏). העברית במאה הראשונה הייתה מושפעת מן הסתם מהארמית, ולכן סביר להניח שישוע השתמש בכמה ביטויים ארמיים. עם זאת, הוא גם ידע את העברית הקדומה ששימשה את משה ואת הנביאים, אשר כתביהם נקראו מדי שבוע בבתי הכנסת (‏לוקס ד’:17–19; כ”ד:44, 45;‏ מה”ש ט”ו:21‏). בנוסף לכך, גם השפות יוונית ולטינית היו מדוברות בארץ ישראל. כתבי־הקודש אינם מוסרים לנו אם ישוע דיבר גם בשפות אלו.‏

8, 9. מדוע הייתה היוונית השפה העיקרית ששימשה את משרתי אלוהים עם התפשטות דת האמת המשיחית, ומה מעיד הדבר על יהוה?‏

8 תלמידיו הקדומים של ישוע ידעו עברית, אבל לאחר מותו דיברו תלמידיו בשפות אחרות. ‏(קרא מעשי השליחים ו’:1‏.) ככל שהתפשטה דת האמת המשיחית  תקשרו המשיחיים לרוב בשפה היוונית. למעשה, ספרי הבשורה של מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן, אשר תיעדו ברוח אלוהים את מה שישוע לימד ועשה, הופצו בצורה נרחבת ביוונית. לפיכך שפתם של תלמידים רבים הייתה יוונית ולא עברית.‏ * איגרותיו של השליח פאולוס ושאר הספרים שנכתבו ברוח הקודש הופצו גם הם ביוונית.‏

9 ראוי לציין שכאשר ציטטו כותבי כתבי־הקודש היווניים מן התנ”ך הם בדרך כלל ציטטו מתוך תרגום השבעים. ציטטות אלו, אשר חלקן שונות במקצת מן הנוסח העברי, הן כיום חלק מכתבי־הקודש שנכתבו בהשראת אלוהים. וכך, עבודתם של מתרגמי אנוש לא־מושלמים נעשתה חלק מדברו של אלוהים — האל שאינו מעדיף תרבות או שפה אחת על פני אחרת ‏(קרא מעשי השליחים י’:34‏).‏

10. לאיזו מסקנה נוכל להגיע מן האופן שבו מסר יהוה את דברו לבני האדם?‏

10 סקירה קצרה זו של התקשורת של אלוהים עם בני האדם מלמדת אותנו שיהוה מתקשר על־פי הצרכים והנסיבות. הוא אינו עומד על כך שנלמד שפה מסוימת כדי להכיר אותו או את מטרותיו. ‏(קרא זכריה ח’:23;‏ ההתגלות ז’:9, 10‏.) יהוה דאג שהמקרא ייכתב בהשראתו, אך הוא הניח לו להיכתב בסגנונות שונים.‏

שימור המסר שמטעם אלוהים

11. מדוע ההבדלים בין השפות אינם משבשים את התקשורת בין אלוהים לבין בני האדם?‏

11 האם השימוש בשפות שונות והבדלי הנוסח הקלים בתרגומים משבשים את התקשורת בין אלוהים לבין בני האדם? לא. לדוגמה, אנו יודעים רק מעט מן המילים המקוריות שבהן השתמש ישוע (‏מתי כ”ז:46;‏ מר’ ה’:41; ז’:34; י”ד:36‏). אך יהוה דאג לכך שהמסר של ישוע יועבר ביוונית, ועם הזמן בשפות אחרות. מאוחר יותר שוב ושוב הועתקו כתבי יד מקראיים בידי יהודים ומשיחיים לשימור הכתבים הקדושים, והללו תורגמו לעוד הרבה מאוד שפות. יואַנֶס כְּריסוֹסְטוֹמוֹס מן המאה הרביעית/החמישית לספירה אמר שנכון לימיו תורגמו תורותיו של ישוע ללשונותיהם של הסורים, המצרים, ההודים, הפרסים, האתיופים ואינספור עמים אחרים.‏

12. איזו התנגדות הופעלה נגד מסירת המקרא?‏

12 הפקת המקרא בשפות רבות סיכלה את מאמציהם של אנשים כגון הקיסר הרומי דִיוֹקְלֶטְייַנוּס, אשר בשנת 303 לספירה ציווה שיושמדו כל עותקיהם של  כתבי־הקודש. היו התקפות רבות מספור על דבר־אלוהים ועל מי שתרגמו והפיצו אותו. במאה ה־16 לספירה החל ויליאם טינדל לתרגם את המקרא מעברית ויוונית לאנגלית. הוא הצהיר באוזני אדם מלומד: ”אם אלוהים יחוס על חיי, לא יחלפו שנים רבות ואגרום לכך שכל נער מחרשה יהיה בקיא ממך בכתבי־הקודש”. טינדל נאלץ להימלט מאנגליה אל יבשת אירופה כדי לתרגם ולהדפיס את תרגומו. אף שהכמורה שרפה בפומבי את כל ספרי המקרא שעלה בידה למצוא, הופץ המקרא בכמויות גדולות. לבסוף הוסגר טינדל ואז הוצא להורג בחניקה ושרפו את גופתו, אבל תרגום המקרא שלו המשיך לחיות. נעזרו בו רבות בהכנת תרגום המלך ג’יימס אשר זכה לתפוצה נרחבת ‏(קרא טימותיאוס ב’. ב’:9‏).‏

13. על מה מעיד חקר כתבי היד העתיקים?‏

13 אומנם בכמה מן הטקסטים המקראיים העתיקים שבידינו יש טעויות ואי־התאמות שוליות, אך חוקרי המקרא השוו בין אלפי קטעים, כתבי יד ותרגומים עתיקים וחקרו אותם בדקדקנות. מחקר זה אישר את תוכנם של רובם המכריע של קטעי המקרא. הפסוקים המעטים שיש לגביהם מידה של אי־ודאות אינם משנים את המסר הכללי. חקר כתבי היד העתיקים משכנע תלמידי מקרא כנים שיש בידיהם את מה שכתבו במקור כותבי המקרא בהשראת יהוה (‏יש’ מ’:8‏).‏ *

14. באיזו מידה נפוץ המסר המקראי?‏

14 למרות התנגדות עזה מצד אויבי המקרא דאג יהוה שדברו יהיה הספר המתורגם ביותר בתולדות האנושות. גם בתקופה שבה לרבים יש מעט אמונה באלוהים, אם בכלל, המקרא הוא עדיין רב־מכר, והוא קיים בשלמותו או בחלקו בלמעלה מ־2,800 שפות. אין יצירה אחרת המתקרבת למקרא מבחינת תפוצתה וזמינותה. תרגומי מקרא מסוימים אינם ברורים או מהימנים כאחרים. למרות זאת, ניתן ללמוד את המסר הבסיסי של המקרא — מסר של תקווה וישועה — כמעט מכל התרגומים.‏

הצורך בתרגום מקרא חדש

15. ‏(א) כיצד התגברנו על מחסומי השפה בימינו? (ב) מדוע האנגלית היא שפה מעשית להפצת המזון הרוחני?‏

15 כאשר מונתה בתחילת המאה שעברה קבוצה קטנה של תלמידי מקרא שקדנים לתפקיד ”העבד הנאמן והנבון”, הם תקשרו עם ’שאר העבדים’ בעיקר באנגלית (‏מתי כ”ד:45‏). ”עבד” זה השקיע  מאמצים רבים כדי שהמזון הרוחני יהיה זמין ביותר ויותר שפות; מספרן עומד כעת על למעלה מ־700. בדומה ליוונית קוינה במאה הראשונה, הפכה האנגלית לשפת מקור מעשית לתרגום משום שהיא שגורה מאוד בעולם המסחר והחינוך.‏

16, 17. ‏(א) באיזה צורך חשו משרתי אלוהים? (ב) כיצד סופק צורך זה? (ג) איזו תקווה לגבי תרגום עולם חדש הביע אח נור בשנת 1950?‏

16 המקרא הוא הבסיס למזון הרוחני. באמצע המאה ה־20 היה תרגום המלך ג’יימס משנת 1611 תרגום המקרא לאנגלית הנפוץ ביותר. אך שפתו הייתה ברובה ארכאית. בנוסף לכך, שם אלוהים הופיע פעמים ספורות בטקסט, וזאת בשעה שבכתבי היד המקראיים העתיקים מצוי השם המפורש אלפי פעמים. בתרגום זה היו מספר טעויות תרגום וכן פסוקים שנוספו לטקסט ושאינם מופיעים בכתבי יד עתיקים מוסמכים. גם תרגומי מקרא אחרים לאנגלית לקו בחסר.‏

17 היה צורך בתרגום מקרא שיעביר במדויק בשפה מודרנית את משמעות הכתבים המקוריים. נוסדה ועדת תרגום עולם חדש של המקרא, ובמשך עשר שנים מ־1950 עד 1960 יצא תרגומה בשישה כרכים. כאשר הודיע אח נ. ה. נור בכינוס שנערך ב־2 באוגוסט 1950 על צאתו לאור של הכרך הראשון הוא אמר: ”יותר ויותר חשנו בצורך בתרגום בשפה מודרנית, התואם לאמת שהתגלתה, ושעם זאת יעניק לנו את הבסיס למציאת אמיתות נוספות על־ידי כך שיציג נאמנה את משמעות הכתבים המקוריים; תרגום שיהיה ברור לקוראים בני זמננו כפי שהכתבים המקוריים של תלמידי המשיח היו ברורים אז לאנשים פשוטים מן השורה”. הוא הביע תקווה שתרגום זה יעניק עזרה רוחנית למיליוני אנשים.‏

18. אילו החלטות זירזו את תרגום המקרא?‏

18 תקווה זו התממשה בצורה משמעותית בשנת 1963 כאשר תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש היווניים יצא לאור בעוד שש שפות — איטלקית, גרמנית, הולנדית, ספרדית, פורטוגזית וצרפתית. בשנת 1989 הקים הגוף המנהל של עדי־יהוה מחלקה במשרדים הראשיים שתפקידה לסייע בתרגום המקרא. בהמשך מאז שנת 2005 קיבל תרגום המקרא עדיפות בשפות שבהן כתב עת זה יוצא לאור. כתוצאה מכך, תרגום עולם חדש קיים היום בשלמותו או בחלקו ביותר מ־130 שפות.‏

19. איזה אירוע היסטורי אירע ב־2013, ובמה ידון המאמר הבא?‏

19 עם חלוף הזמן התברר שיש לעדכן את המהדורה האנגלית של תרגום עולם חדש כדי לשקף את השינויים שחלו בשפה האנגלית. בסוף השבוע של ה־5 וה־6 באוקטובר 2013 צפה קהל של 1,413,676 איש ב־31 ארצות באסיפה השנתית ה־129 של חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים של פנסילבניה. חלקם נכחו באסיפה עצמה וחלקם צפו בה דרך האינטרנט. כולם התרגשו לשמוע מפי חבר בגוף המנהל על צאתה לאור של מהדורה מתוקנת של תרגום עולם חדש באנגלית. רבים התרגשו עד דמעות בשעה שחילקו הסדרנים עותקים של המהדורה המתוקנת. כאשר הוקראו פסוקים מן הנוסח המתוקן גילה הקהל שמעולם לא היה תרגום טוב יותר מתרגום זה של דבר־אלוהים לאנגלית. המאמר הבא יציג פרטים שונים לגבי מהדורה מתוקנת זו וידון בתרגומה לשפות אחרות.‏

^ ס' 5 עזרא ד’:8 עד ו’:18; ז’:12–26;‏ ירמיהו י’:11 ודניאל ב’:4ב עד ז’:28 נכתבו במקור בארמית.‏

^ ס' 6 המילה ספטואגינטה משמעה ”שבעים”. נמסר כי התרגום החל במצרים במאה השלישית לפה”ס והושלם כנראה בשנת 150 לפה”ס. תרגום זה עדיין חשוב משום שהוא מאפשר לחוקרים לדעת מה משמעותם של מילים וקטעים סתומים בעברית.‏

^ ס' 8 יש הסבורים שמתי כתב את ספרו בעברית ושלאחר מכן תורגם הספר ליוונית, אולי בידי מתי עצמו.‏

^ ס' 13 ראה נספח A3 במהדורה המתוקנת של תרגום עולם חדש ‏(אנג’); ראה גם החוברת ספר לכל אדם, ‏”כיצד שרד הספר?” עמ’ 7–9‏.‏