עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  אוקטובר 2015

‏”פתי יאמין לכל דבר”‏

‏”פתי יאמין לכל דבר”‏

‏”כסיל הוא האיש שלעולם אינו קורא עיתון; כסיל גדול ממנו הוא האיש שמאמין למה שהוא קורא רק משום שזה כתוב בעיתון”. (אוגוסט פון שלצר, היסטוריון ופובליציסט גרמני, 1735–1809).‏

כפי שאדם לא יכול היה להאמין לכל מה שנכתב בעיתון לפני יותר מ־200 שנה, כך גם לא ניתן להאמין לחלק ניכר ממה שאפשר למצוא באינטרנט במאה ה־21. מידע עצום — נכון ושקרי, שימושי וחסר ערך, תמים ומסוכן — זמין היום תודות לטכנולוגיה המודרנית. עלינו להיות בררנים מאוד לגבי מה שאנו מחשיבים כראוי לתשומת לב. במיוחד מי שהאינטרנט חדש להם עלולים להסיק שדיווח או ידיעה חדשותית, מוזרים וסנסציוניים ככל שיהיו, נכונים פשוט מפני שהם באינטרנט או משום שחבר שלח להם את זה במייל. אין פלא שהמקרא מזהיר: ”פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשורו [הפיקח שוקל כל צעד וצעד]” (‏מש’ י”ד:15‏).‏

כיצד נוכל להיות פיקחים ולזהות תרמיות, אגדות אורבניות, הונאות או מידע מוטעה אחר שעלול להופיע על גבי מסכי המחשב? ראשית, שאל את עצמך: ’האם המידע הזה מגיע מאתר רשמי ומהימן או מאיזה בלוג או מקור לא־ידוע? האם הוא כבר נתגלה כשקרי באתרים חושפי תרמיות?’‏ * אם כן, השתמש ביכולת ”להבדיל בין טוב לרע” (‏עב’ ה’:14‏). אם ידיעה חדשותית נשמעת לא־אמינה רוב הסיכויים שהיא כזאת. בנוסף, כאשר המידע מכתים את שמם של אחרים, נסה לחשוב למי תצמח תועלת אם ידיעה זו תופץ ואם למקור יש מניעים סמויים בהפצתה.‏

אני חייב להעביר הלאה

יש אנשים — אולי כדי למשוך תשומת לב — שמרגישים צורך כפייתי להיות הראשונים להפיץ ידיעה ולהעביר אותה לכל אנשי הקשר שלהם מבלי לבדוק את אמינותה או מבלי לחשוב על ההשלכות (‏שמ”ב י”ג:28–33‏). אבל אם נהיה פיקחים, נחשוב על הנזק האפשרי שעלול להיגרם לשמם הטוב של אדם או של ארגון.‏

 דרושים מאמצים כדי לאמת ידיעה. זו הסיבה שיש המחליטים להותיר בידי הנמען את בדיקת אמינות המידע. אך כמה זמן יידרש לו לעשות כן? זמן הוא מצרך יקר (‏אפ’ ה’:15, 16‏). במקום לחשוב, ”אם אני בספק, אני חולק”, עדיף שתאמץ לך את הכלל, ”אם אני בספק, אני מוחק!”‏

שאל את עצמך: ’האם אני חייב בצורה כפייתית להעביר הלאה אימיילים? האם נאלצתי פעם לכתוב אל אנשי הקשר שלי ולהתנצל על כך ששלחתי להם מידע שהתברר כלא־מדויק או כשקר מוחלט? האם מישהו אי פעם ביקש ממני להפסיק להעביר לו אימיילים?’ זכור שלאנשי הקשר שלך יש גישה לאינטרנט, והם יכולים לחפש דברים שמעניינים אותם ברשת ללא עזרתך. לא צריך להציף אותם בסיפורים מצחיקים, בסרטוני וידיאו או במצגות. גם אין זה נבון להעביר הקלטות או תמלילים של נאומים מקראיים.‏ * יתרה מזו, העברת חומרי מחקר, פסוקים ללימוד המקרא או תשובות לשימוש באסיפות הקהילה תגרע מהתכוננותו האישית של הפרט.‏

האם עליי להעביר למישהו אחר אימייל סנסציוני?‏

ומה עליך לעשות אם תמצא באינטרנט השמצות על ארגון יהוה? חיוני לדחות חומר כזה בכל תוקף. יש שחשים כי עליהם להביא זאת לידיעת אחרים כדי לשמוע מה דעתם, אבל בכך הם מפיצים את המידע הזדוני. אם משהו שראינו באינטרנט מטריד אותנו, עלינו לבקש מיהוה חוכמה ולשוחח על כך עם אחים בוגרים (‏יעקב א’:5, 6;‏ יהד’ 22, 23‏). ישוע, שנפל קורבן להאשמות כוזבות, הזהיר את תלמידיו כי אויביהם ירדפו אותם ’ויעלילו עליהם כל מיני עלילות שקר מרושעות’ (‏מתי ה’:11; י”א:19;‏ יוח’ י’:19–21‏). בעזרת ”מזימה”, כלומר כושר חשיבה, ותוך גילוי ”תבונה” עלינו לזהות את מי ש’מדברים תהפוכות’, כלומר, דברים מסולפים ואת מי ש”נלוזים במעגלותם [בכל דרכיהם]” (‏מש’ ב’:10–16‏).‏

 כבד את זכותם של אחרים

עלינו גם להיזהר בכל הקשור למידע או לחוויות בעלי אופי רוחני המגיעים אלינו שלא ממקור ראשון. גם אם המידע נכון, אין זה אומר בהכרח שצריך להפיצו. לעיתים לא יהיה זה ראוי או אוהב לחלוק עם אחרים את מה ששמענו גם אם הדיווח מדויק (‏מתי ז’:12‏). לדוגמה, לא יהיה זה אוהב או בונה להפיץ רכילות גם אם היא אמיתית (‏תסל”ב ג’:11;‏ טימ”א ה’:13‏). יש פרטי מידע בעלי אופי סודי, ועלינו לכבד את זכותם של האחרים לחשוף את המידע במועד הנכון ודרך הצינורות המתאימים. הפצת המידע מוקדם מדי עלולה לגרום נזק רב.‏

כיום אפשר להפיץ ידיעות — נכונות או שקריות, שימושיות או חסרות ערך, תמימות או מסוכנות — במהירות מדהימה. מי ששולח אימייל או הודעת טקסט, גם אם זה לאדם אחד, חייב להבין שתוכן ההודעה יכול להתפשט כהרף עין בכל רחבי העולם גם אם לא הייתה לו כוונה כזו. אם כן, הבה נילחם בדחף להעביר מידע במהירות וללא הבחנה. כאשר אנו קוראים ידיעה חדשותית סנסציונית עלינו לזכור כי האהבה אינה חשדנית מדי, אך היא גם לא נאיבית או פתיה. מעל לכול, האהבה מסרבת להאמין לרמיזות זדוניות על ארגון יהוה או לשקרים על אחינו המופצים בידי אנשים המשועבדים ל”אבי השקר”, השטן (‏יוח’ ח’:44;‏ קור”א י”ג:7‏). כושר חשיבה ותבונה יעזרו לנו להיות פיקחים ולבדוק כיצד לנהוג באחריות במידע ההולך וגובר הנגיש לנו מדי יום. כפי שאומר המקרא, ”נָחֲלו פתאים איוולת, וערומים יכתירו דעת”, כלומר, הידע יהיה ככתר לראשם של הפיקחים (‏מש’ י”ד:18‏).‏

^ ס' 4 שים לב שתרמיות ואגדות אורבניות שנחשפו צפות מדי פעם מחדש, לעיתים עם שינויים קלים כדי שייראו אמינות.‏

^ ס' 8 ראה שירות המלכות מאפריל 2010 ”‏מדור השאלות‏”.‏