עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  אוגוסט 2015

 מתוך אוצר הארכיון

‏”יהוה הביא אתכם לצרפת כדי ללמוד את האמת”‏

‏”יהוה הביא אתכם לצרפת כדי ללמוד את האמת”‏

בנעוריו בילה אנטואן סקאלקי שעות ארוכות עם סוס פוני או עם סוס רגיל. יחד פסעו בכבדות במנהרות מוארות באור מעומעם והעבירו ערימות פחם במכרה בעומק 500 מטר מתחת לפני האדמה. אביו נפצע בקריסת מכרה, ולמשפחה לא הייתה ברירה אלא לשלוח את אנטואן לעבוד קשה במכרות תשע שעות ביום. יום אחד כמעט איבד אנטואן את חייו בהתמוטטות תקרה במכרה.‏

כלי עבודה ששימשו את הכורים הפולנים, והמכרה בדישי שבקרבת סן־לה־נובל שבו עבד אנטואן סקאלקי

אנטואן היה ילד אחד מני רבים שנולדו בצרפת להורים פולנים בשנות ה־20 וה־30. מדוע הגיעו מהגרים פולנים לצרפת? כאשר זכתה פולין לעצמאות מחודשת אחרי מלחמת העולם הראשונה נוצרה במדינה צפיפות אוכלוסין שהיוותה בעיה חמורה. לעומת זאת, צרפת איבדה יותר ממיליון גברים במלחמה והייתה זקוקה נואשות לכורי פחם. משום כך, ממשלות צרפת ופולין חתמו בספטמבר 1919 על הסכם הגירה. בשנת 1931 הגיע שיעור הפולנים בצרפת ל־507,800, ורבים מהם התיישבו באזורי המכרות בצפון.‏

המהגרים הפולנים החרוצים הביאו עמם את תרבותם הייחודית כולל זיקתם העמוקה לדת. ”סבי יוסף דיבר על כתבי־הקודש ביראת כבוד שנטע בו אביו”, מספר אנטואן בן ה־90. בימי ראשון הלכו משפחות הכורים הפולניות לכנסייה במיטב מלבושיהן, כפי שעשו במולדתן, והדבר עורר שאט נפש בקרב מקומיים צרפתים בעלי תפיסת עולם חילונית.‏

היה זה באזור נור־פה דה קאלה שבו תושבים פולנים רבים באו לראשונה במגע עם תלמידי המקרא, אשר בישרו שם בקנאות מאז 1904. בשנת 1915 החל כתב העת המצפה לצאת לאור בפולנית מדי חודש, וכתב העת תור הזהב ‏(כיום עורו!‏‏) יצא לאור בשפה זו החל מ־1925. משפחות רבות היו פתוחות לתכנים המקראיים של כתבי עת אלה ושל הספר נבל האלוהים בפולנית.‏

משפחתו של אנטואן שמעה על תלמידי המקרא מדודו, אשר נכח באסיפתו הראשונה בשנת 1924. באותה שנה ערכו תלמידי המקרא בעיר ברוּאה־אן־ארטואה את כינוסם הראשון בשפה הפולנית.  כעבור פחות מחודש ערך באותה עיר נציג המשרדים הראשיים, ג’וזף פ. רתרפורד, אסיפה ציבורית בנוכחות 2,000 איש. אח רתרפורד התרשם מכך שמרבית הקהל הגדול היו פולנים ואמר להם: ”יהוה הביא אתכם לצרפת כדי ללמוד את האמת. עכשיו אתם וילדיכם חייבים לעזור לצרפתים! עוד נותרה מלאכה רבה בהכרזת הבשורה, ויהוה יקים מבשרים למלאכה זו”.‏

וכך אכן עשה יהוה אלוהים! אותם משיחיים פולנים היו מסורים לפעילות הבישור כפי שהיו חרוצים במכרות. וחלקם שבו לפולין מולדתם כדי לחלוק עם התושבים שם את האמיתות היקרות שלמדו. טאופיל פיאסקובסקי, שטפן קוסיאק ויאן זאבודה היו מבין אלה שעזבו את צרפת כדי להפיץ את הבשורה הטובה באזורים נרחבים בפולין.‏

אלא שמבשרים דוברי פולנית רבים נותרו בצרפת והמשיכו לבשר בקנאות יחד עם אחיהם ואחיותיהם הצרפתים. בכינוס בשנת 1926 בעיר סן־לה־נובל נכחו 1,000 איש בתוכנית בפולנית לצד 300 איש בתוכנית בצרפתית. ספר השנה 1929 ‏(אנג’) דיווח: ”במהלך השנה נטבלו 332 אחים פולנים כסמל להקדשתם”. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה היו 32 מ־84 הקהילות בצרפת קהילות דוברות פולנית.‏

אחים ואחיות פולנים בצרפת בדרכם לכינוס. על השלט כתוב ”עדי־יהוה”‏

בשנת 1947 נענו עדי־יהוה רבים להזמנת ממשלת פולין לשוב למולדתם. אך גם לאחר שעזבו ניכר פרי מאמציהם שלהם ושל אחיהם לאמונה הצרפתים ב־10 אחוזי הגידול במספר המבשרים שנרשם באותה שנה. אחר כך בין השנים 1948–1950 חל גידול של 20, 23 ואף 40 אחוז! כדי לסייע בהכשרת המבשרים החדשים האלה מינה הסניף בצרפת בשנת 1948 את משגיחי הנפה הראשונים. מתוך החמישה שנבחרו לתפקיד, ארבעה היו פולנים וביניהם אנטואן סקאלקי.‏

רבים מעדי־יהוה בצרפת עדיין נושאים את שמות המשפחה הפולניים של אבותיהם אשר עבדו קשה הן במכרות והן בשירות השדה. גם היום המוני מהגרים לומדים את האמת בצרפת. בין שהמבשרים מארצות אחרות שבים למולדתם ובין שהם מתיישבים בביתם החדש, הם מבשרים בקנאות על המלכות כדוגמת קודמיהם הפולנים (‏מתוך אוצר הארכיון בצרפת‏).‏