עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המצפה – מהדורה לימודית  |  מאי 2015

שאלות של קוראים

שאלות של קוראים

מיהו גוג ממגוג המוזכר בספר יחזקאל?‏

במשך שנים הוסבר בפרסומינו שגוג ממגוג הוא השם שניתן לשטן לאחר גירושו מן השמיים. הסבר זה היה מבוסס על העובדה שספר ההתגלות מזהה את השטן כמי שיעמוד בראש מתקפה כלל עולמית על משרתי אלוהים (‏ההת’ י”ב:1–17‏). לכן המסקנה הייתה שגוג הוא ודאי שם נבואי נוסף שניתן לשטן.‏

אלא שהסבר זה עורר מספר שאלות חשובות. מדוע? תן דעתך לנקודות הבאות: בהתייחס לתבוסתו של גוג אומר יהוה על גוג: ”לעיט ציפור כל כנף וחיית השדה נתתיך לאוכלה” (‏יח’ ל”ט:4‏). אז מוסיף יהוה: ”והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם, קבר בישראל... וקברו שם את גוג ואת כל המונו” (‏יח’ ל”ט:11‏). איך ייתכן שיצור רוחני ייאכל על־ידי ”עיט ציפור כל כנף וחיית השדה”? איך ייתכן שיינתן לשטן ”קבר” עלי אדמות? המקרא מראה בבירור שהשטן יהיה כבול בתהום לאלף שנים, ולא ייאכל או ייקבר (‏ההת’ כ’:1, 2‏).‏

נאמר לנו שבתום אלף השנים ישוחרר השטן מן התהום, והוא ”יֵצא להתעות את העמים בארבע כנפות הארץ, את גוג ומגוג, כדי לאסוף אותם לַמלחמה” (‏ההת’ כ’:8‏). אבל איך יכול השטן להתעות את גוג אם הוא עצמו גוג? מכאן ש”גוג” אינו כינוי לשטן, לא בנבואת יחזקאל ולא בספר ההתגלות.‏

אם כן, מיהו גוג ממגוג? כדי להשיב על השאלה עלינו לחקור בכתבי־הקודש ולראות מי יתקוף את משרתי אלוהים. המקרא אינו מתייחס רק למתקפתו של ’גוג ממגוג’, אלא גם למתקפתו של ”מלך הצפון” ולמתקפתם של ”מלכי הארץ” (‏יח’ ל”ח:2,‏ 10–13;‏ דנ’ י”א:40,‏ 44, 45;‏ ההת’ י”ז:14; י”ט:19‏). האם מדובר במתקפות שונות? סביר להניח שלא. המקרא ללא ספק מציג את אותה מתקפה בשמות שונים. מדוע ניתן להסיק זאת? מפני שכתבי־הקודש אומרים שכל עמי העולם יהיו מעורבים במתקפה  סופית זו שתוביל למלחמת הר מגידון (‏ההת’ ט”ז:14,‏ 16‏).‏

כאשר אנו משווים בין כל הקטעים המקראיים האלה העוסקים במתקפה הסופית על משרתי אלוהים, מתברר כי השם ’גוג ממגוג’ אינו מתייחס לשטן אלא לקואליציה של אומות. האם בראש הקואליציה הזו יעמוד ”מלך הצפון”? לא נוכל לקבוע זאת בוודאות. אבל דומה כי רעיון זה עולה בקנה אחד עם מה שאומר יהוה על גוג: ”ובאת ממקומך, מירכתי צפון, אתה ועמים רבים אתך, רוכבי סוסים כולם, קהל גדול וחיִל רב” (‏יח’ ל”ח:6,‏ 15‏).‏

בדומה לכך, דניאל הנביא, שהיה בן דורו של יחזקאל, אומר על מלך הצפון: ”ושמועות יבהלוהו ממזרח ומצפון, ויצא בחֵמָא גדולה להשמיד ולהחרים רבים. וייטע אוהלי אפדנו בין ימים להר צבי קודש; ובא עד קצו, ואין עוזר לו” (‏דנ’ י”א:44, 45‏). הדבר מקביל בבירור לכתוב בספר יחזקאל על פעליו של גוג (‏יח’ ל”ח:8–12,‏ 16‏).‏

מה יקרה בעקבות מתקפה סופית זו? דניאל מוסר לנו: ”ובעת ההיא יעמוד [בהר מגידון] מיכאל [ישוע המשיח], השר הגדול העומד [מאז 1914] על בני עמך. והייתה עת צרה [הצרה הגדולה] אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא, ובעת ההיא יימלט עמך, כל הנמצא כתוב בספר” (‏דנ’ י”ב:1‏). פעולה זו של נציג אלוהים, ישוע, מתוארת גם בההתגלות י”ט:11–21‏.‏

אך למי מתייחסות המילים ”גוג ומגוג” בההתגלות כ’:8‏? במרוצת המבחן הסופי בתום אלף השנים יפגינו המורדים ביהוה את אותה רצחנות שתאפיין את ’גוג ממגוג’ — האומות אשר יתקפו את משרתי אלוהים בתום הצרה הגדולה. ואחריתן של שתי הקבוצות תהיה זהה לחלוטין — מוות נצחי! (‏ההת’ י”ט:20, 21; כ’:9‏) הולם אפוא שכל מי שימרדו בתום אלף השנים קרויים ”גוג ומגוג”.‏

בתור תלמידים שקדנים של דבר־אלוהים, אנו מחכים בשקיקה לראות מי ימלא בעתיד הקרוב את תפקיד ”מלך הצפון”. אולם בלי קשר לזהותו של זה אשר יעמוד בראש קואליציית האומות, אנו בטוחים בשני דברים: (1) גוג ממגוג וצבאותיו יובסו ויושמדו; ו־(2) ישוע המשיח, מלכנו המולך, יציל את משרתי אלוהים ויוליך אותם אל עולם חדש של שלום וביטחון אמיתיים (‏ההת’ ז’:14–17‏).‏